תולדות יעקב יוסף, נח ס״ח

1 ולדברינו מבואר הכל בחדא מחתא, כי צלותא שהיא השכינה, כמ"ש ואני תפלה תהלים קט, ד, בגלותא נפלת, שהקליפות שהם חשוכין ועננין מפסיקין בינינו לבין אלדינו, עד שאינם יכולין לטהר מחשבתן לכוין לבם בתפלתן שיהי' עבודה שבלב, וכמאמר רבי אלעזר יכולני לפטור כל העולם אחר חורבן בהמ"ק מדין כוונת התפלה עירובין סה., וכ"פ רש"י שם ד"ה מדין תפלה. ולכך אין התפלה מקובלת, כי תכין לבם אז תקשיב אזניך.