תולדות יעקב יוסף, בראשית קי״ז

« תולדות יעקב יוסף Introduction תולדות יעקב יוסף Noach »

117 מדרש תנחומא פתח ↗

וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְעוֹף. מָה עוֹף זֶה אֵינוֹ יָכֹל לִפְרֹחַ בְּלֹא כְּנָפַיִם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת דָּבָר בְּלֹא זְקֵנִים. אָמַר רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲלַפְתָּא, גְּדוֹלָה זִקְנָה. שֶׁאִם זְקֵנִים הֵם, חֲבִיבִים הֵם. וְאִם נְעָרִים הֵם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּץ לָהֶם אֶת הַזִּקְנָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, לֹא בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת מָצִינוּ שֶׁהַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים. בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁמְעוּ לְקוֹלְךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל שמות ג, יח. בַּסְּנֶה, לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל שמות ג, טז. בְּסִינַי, אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל שם כד, א. בְּאֹהֶל מוֹעֵד, לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַף לֶעָתִיד לָבֹא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְחָפְרָה הַלְבָּנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד ישעיה כד, כג. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת לוֹ יְשִׁיבָה שֶׁל זְקֵנִים שֶׁלּוֹ. וְהוּא שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר, כִּי מָלַךְ ה' צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַבֵּד לַצַּדִּיקִים וְלַחֲסִידִים. אֲבָל בְּכָל עֵת שֶׁנּוֹפֵל שְׁגָגָה מֵהֶם, הוּא מְיַסְּרָן. רְאוּ מַה כְּתִיב בִּבְנֵי אַהֲרֹן, שֶׁהָיוּ סְגָנֵי כְּהֻנָּה וְשָׁגוּ בַּיַּיִן, כִּי כֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי שְׁתוּיֵי יַיִן הָיוּ, וּלְפִיכָךְ צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַחַר מִיתָתָן לְהַזְהִיר עַל הַיַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִזָּהֲרוּ עַל הַיַּיִן. רָאוּ מֶה עָשָׂה נֹחַ. שֶׁהוּא הִתְחִיל לִשְׁגּוֹת בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּחֵל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כֶּרֶם בראשית ט, כ. וּכְתִיב: וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכַּר וַיִּתְגַּל בראשית ט, כא. מִי גָּרַם לוֹ לְהִתְבַּזּוֹת הַיַּיִן. וְגָרַם לוֹ לְהָבִיא קְלָלָה עַל זַרְעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנַעַן בראשית ט, כה. וּלְכָךְ הֻזְהֲרוּ מִן הַיַּיִן, כִּי הַיַּיִן מֵבִיא אֶת הָאָדָם לְכָל עֲבֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, לִזְנוּת, וְלִשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְלִגְנֵבָה, וּלְכָל עֲבֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וַהֲלֹא מְשַׂמֵּחַ לֵב הָאָדָם, וּמְשַׁבְּחוֹ הַכָּתוּב כְּמוֹ הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ תהלים קד, טו. וְאוֹמֵר: פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב שם יט, ט. וְעוֹד, כִּי לָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבְפִקּוּדָיו יַנְחִיל גַּן עֵדֶן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי הִיא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ דברים ל, כ. וְהַשִּׁכּוֹר בְּעוֹד שֶׁהַיַּיִן בּוֹ, הוּא יוֹשֵׁב בְּשִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּגַן עֵדֶן. כְּמוֹ הַהוּא תַּלְמִידָא דַּהֲוַה חָסִיד, וַהֲוַה לֵיהּ אַבָּא וְשָׁתִי חַמְרָא טוּבָא. וּבְכָל עִדָּן דַּהֲוַה נָפִיל בְּשׁוּקָא, אַתּוּ עוּלְמַיָּא וּמַכִּין יָתֵיהּ בְּאַבְנֵי וּבִצְרוֹרִין, וְצוֹוְחִין וְקוֹרִין בַּתְרוֹי חֲזוּ שִׁיכְּרָא. וּכְשֶׁרוֹאֶה בְּנוֹ הֶחָסִיד, הוּא מַכְלִים וְשׁוֹאֵל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת. וּבְכָל יוֹם אוֹמֵר לוֹ: אַבָּא, אֲנִי אֲשַׁגֵּר וְיָבִיאוּ לְךָ לְבֵיתְךָ מִכָּל הַיַּיִן שֶׁמּוֹכְרִין בַּמְּדִינָה, וְלֹא תֵּלֵךְ לִשְׁתּוֹת בְּבֵית הַיַּיִן, שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה חֶרְפָּה מִמֶּנִּי וּמִמְּךָ. וְהוּא אוֹמֵר לוֹ כֵן פַּעַם אַחַת וּשְׁתַּיִם בְּכָל יוֹם, עַד שֶׁאָמַר אָבִיו, שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁלֹּא יֵלֵךְ לִשְׁתּוֹת בְּבֵית הַיַּיִן. וְכֵן עָשָׂה הֶחָסִיד, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לוֹ בְּכָל יוֹם וּבְכָל לַיְלָה מַאֲכַל וּמִשְׁתֶּה, וּמְיַשְּׁנוֹ בְּמִטָּתוֹ וְאַחַר הוֹלֵךְ לוֹ. פַּעַם אַחַת הָיָה יוֹרֵד מָטָר, וְיָצָא הֶחָסִיד לַשּׁוּק וְהָיָה הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לַתְּפִלָּה, וְרָאָה שִׁכּוֹר אֶחָד שֶׁהוּא שׁוֹכֵב בַּשּׁוּק וַאֲמַת הַמַּיִם יוֹרֵד עָלָיו, וְהַבַּחוּרִים וְהַנְּעָרִים מַכִּין אוֹתוֹ בָּאֲבָנִים וּבִצְרוֹרִין וּמַשְׁלִיכִין חֹמֶר בְּפָנָיו וּבְתוֹךְ פִּיו. כְּשֶׁרָאָה זֶה הֶחָסִיד, אָמַר בְּלִבּוֹ אֵלֵךְ לְאַבָּא וַאֲבִיאֶנּוּ לְכָאן וְאַרְאֶה לוֹ זֶה הַשִּׁכּוֹר וְהַחֶרְפָּה שֶׁעוֹשִׂין מִמֶּנּוּ הַבַּחוּרִים וְהַנְּעָרִים, אוּלַי יִמְנַע פִּיו מִלִּשְׁתּוֹת בְּבֵית הַיַּיִן וּלְהִשְׁתַּכֵּר. וְכֵן עָשָׂה, הֱבִיאוֹ לְשָׁם וְהֶרְאָהוּ לוֹ. מֶה עָשָׂה אָבִיו הַזָּקֵן. הָלַךְ אֵצֶל הַשִּׁכּוֹר וְשָׁאַל לוֹ, בְּאֵיזֶה בַּיִת שָׁתָה אוֹתוֹ יַיִן שֶׁהָיָה מִשְׁתַּכֵּר בּוֹ. אָמַר לוֹ בְּנוֹ הֶחָסִיד, אַבָּא, בִּשְׁבִיל זֶה קְרָאתִיךָ, אֶלָּא שֶׁתִּרְאֶה הַחֶרְפָּה שֶׁעוֹשִׂים לָזֶה, כִּי כֵן עוֹשִׂים לְךָ בְּעֵת שֶׁאַתָּה שׁוֹתֶה, אוּלַי שֶׁתִּמְנַע פִּיךָ מִלִּשְׁתּוֹת בְּבֵית הַיַּיִן. אָמַר לוֹ: בְּנִי, בְּחַיַּי אֵין לִי תַּעֲנוּג וְגַן עֵדֶן אֶלָּא זֶה. כְּשֶׁשָּׁמַע הֶחָסִיד, הָלַךְ לוֹ בְּמַפַּח נֶפֶשׁ. אֲבָל לֹא שִׂמְחַת הַיַּיִן, הַפִּקּוּדִים וְהַתּוֹרָה, כִּי הַיַּיִן כְּשֶׁיָּצָא מְגוּפוֹ, וְהַיָּגוֹן בָּא בְּלִבּוֹ, זֶה יוֹצֵא וְזֶה בָּא. וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה הוּא הָעֹנֶג וְהַשִּׂמְחָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי הִיא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ דברים ל, כ, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ. וְעוֹד תִּמְצָא בַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁאוֹמֵר בַּכְּבָשִׂים, שְׁנֵי כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִים במדבר כח, ט, וּבַלֶּחֶם שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים, וּבַיַּיִן רְבִיעִית הַהִין. כָּךְ מְעַט הָיוּ מַקְרִיבִים, לְהוֹדִיעַ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כִּי יַיִן הַרְבֵּה מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי חֵטְא וּלְצָרָה גְּדוֹלָה וּלְחֶסְרוֹן כִּיס, שֶׁנֶּאֱמַר: אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדֵּם כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים משלי כג, לא בְּבֵיתוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּבֵיתוֹ בְּמַה לְּבַשֵּׁל, כִּי הַכֹּל מוֹכֵר וְנוֹתֵן בִּשְׁבִיל יַיִן. דָּבָר אַחֵר, כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ. אֶל תִּקְרֵי בַּכּוֹס אֶלָּא בַּכִּיס, כִּי נוֹתֵן בַּכִּיס עַיִן רָעָה. וְכֵן תִּמְצָא בִּבְנֵי אֶפְרַיִם, שֶׁאוֹמֵר, וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פּוֹתָה אֵין לֵב הושע ז, יא. לָמָּה, בִּשְׁבִיל שֶׁשּׁוֹתִין יַיִן הַרְבֵּה. וְאוֹמֵר: הוֹי עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכּוֹרֵי אֶפְרַיִם ישעיה כח, א. וְעוֹד מָצָאנוּ, כִּי לָאִישׁ וְלָאִשָּׁה אָמַר הַכָּתוּב לְהוֹצִיא אֶת בְּנָם לִרְגֹּם בָּאֲבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה דברים כא, יח. וְאוֹמֵר: וְתָפְשׂוּ בּוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ דברים כא, יט. וְכָל זֶה לָמָּה. בִּשְׁבִיל שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, שֶׁיִּהְיֶה מוֹצִיא מָמוֹנוֹ וְיִגְנֹב וְיַעֲשֶׂה עֲבֵרוֹת וְיִתְחַיֵּב לְמִיתָה. וְקֹדֶם שֶׁיִּתְחַיֵּב בְּמִיתָה, וְתָפְשׂוּ בּוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְגוֹ', וּרְגָמוּהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ וְגוֹ' דברים כא, כא. וּדְעוּ כִּי רָעָה גְּדוֹלָה יֵשׁ לִשְׁתּוֹת יַיִן הַרְבֵּה. וְכַמָּה בָּשָׂר יֹאכַל יוֹתֵר מֵאָדָם אַחֵר בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה, לִיטְרָא אַחַת. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר, אַל תְּהִי בְּסוֹבְאֵי יַיִן בְּזוֹלְלֵי בָּשָׂר לָמוֹ משלי כג, כ. מַהוּ לָמוֹ. כְּלוֹמַר, לָמוֹ עוֹשִׂין הָרַע, שֶׁמּוֹצִיאִין מָמוֹנָם וְהוֹלְכִים לַחֶרְפָּה, וְסוֹף דָּבָר יִתְחַיְּבוּ מִיתָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

1 נ"ל שלזה צריך ד' מיני לימוד פרד"ס, להמשיך ד' מיני שפע מזון, כמו ד' לבושי מהמצוה כך מהתורה, ג' לבושין הוא בע"ה, והגוף הוא לבוש להנשמה בעולם הזה, כך התורה הוא בד' בחינות, פשט לחיי העה"ז להגוף, כי הוא חייך וארך ימיך דברים ל, כ בעה"ז תנחומא שמיני יא, ועל דרך הלצה, כי ע"י הפשט מתפאר נגד בני האדם, ויש לו תענוג בחיי העה"ז, ורמז דרוש וסוד הוא מזון ושפע לנפש רוח ונשמה.

« תולדות יעקב יוסף Introduction תולדות יעקב יוסף Noach »