1מה יסכון לך הבורא בעשותך הישר בעיניו, ורמז לאיוב על שאמר וצדקתי לא אשא ראשי, ומה אועיל מחטאתי ר״ל בשובי מחטאתי, ואת רעך עמך מפני שבלדד וצופר לא ענו לאיוב כמאמר אליפז: החפץ לשדי וכו׳ שתף חבריו עמו.2הרשע והצדקה האדם יעשנה ואל האדם תשוב תועלת הצדקה והיזק הרשע.3ט-י זה הפסוק נקשר עם הפסוקי׳ שעברו והוא שאמר כי גם מרוב עשוקי׳ שהיו בארץ ויזעיקו בני אדם על העושקי׳ אותם לא יחוש האל ולא על בני אדם אם ישועו לאל מזרוע אנשי׳ רבי׳ שיעשקו׳ אותם ולא על כל מי שצועק אותו, ואמר לו איה אלוה עושי שיצילני מכף אלה העשוקי׳ אלא אם היה ראוי לזה, נותן זמירות בלילה שהוא אלוה שכל חסיד נותן אליו זמירות בלילה בתפלתו ואמר בלילה מפני שבה יתבודדים החסידי׳ להתפלל פמו שאמר חצות לילה אקום להודות לך.4אמר כי אע״פ שאין הבורא חושש בנו כל כך מרוב מעלתו וגבהו מכל מקום שם השגחתו בנו, והוא ששם בנו נפש משכלת אשר בה האליפנו והאמירנו ושגבנו על הבהמות.5ויש שם עת או עתים שיצעקו האנשי׳ הטובי׳ ולא יענם מפני גאון הרעי׳ השוכני׳ בתוכם המועני׳ הטובה ברעתם, ואמר כי הרשעי׳ בעצמם לא ישמע אותם וגם לתפלתם לא יביט ולא ישור כמו שאמר אל תפן אל מנחתם.6חזר אליהוא לאיוב ואמר לו גם בדבר שתאמר לו לא תשורנו כלומר שאתה לא תשורנו ולא תחוש בו דין לפניו, עמוד בדין לפניו או עשה דין לפניו במה שאמרת ובמה שעשית ותקום לו כי הוא ייטיב לך. וי״א אף כי תאמר לא תשורנו שלא תשורנו לשוא כי לא יעות משפט.7ואתה רואה כי לפעמי׳ על דבר מועט השם יפקוד אפו וישחית בלא חמלה, ולא ידעו בפש מאוד עד אשר לא יחוש על ריבוי ההשגחה, ומלת בפש מענין פושו וסגו.8יכביר אינו אצלי מענין כביר אע״פ שהשורש אחד, אבל יכביר הוא נגזר מן הערבי אשר יאמר למגיד מכביר בכ״ף רפה ולהגדה כבר.
