1עלה אתמר בעשרה מאמרות נברא העולם.2מאי ב׳ ההוא חוט דאסחר עלה. והאי נקודה אית לה רישא ואמצעיתא וסופא ואתעבידת תלת יודי״ן יי״י דסלקין לתלתין וההוא חוט ב׳ תלתין ותרין.3תגא דעל חוט י׳. והא ארבעין ותרין. לקבל ל״ב אלקים ועשר אמירן דאתברי בהון שמיא וארעא וכל חיליהון. *וירא אלקים את כל אשר עשה דאיהו רזא וירא מלאך ה׳ אליו בלבת אש בלבת דאורייתא. ודא איהו כי יום נקם בלב״י ובהון פועלים מ״ב אתוון דיקו״ק. ורזא דמלה פתחו לי שערי צדק אב״א ב״ם אודה יה. וכלהון אתכלילן בבאר שבע. דא אבגית״ץ וחברוי4אמרו ליה מארי מתניתין ר׳ ר׳ כמה תקיפין אבנין דזריקת דאזדעזעו בהון שמיא וארעא וחיוון ובעירן ועופין כלהו ברחו. ומנהון נפלו לארעא. וכרסייא יקירא ומלאכין ואופני׳ כלהו אזדעזעו מאבנין דילך. ואלין אינון ארבעה טורי אבן דכלהו חד.5זכאה איהו מאן דאפיק אבנין אלין שלמין בצלותיה בארבע צלותין עם צלות׳ דמוסף דעלייהו אתמר אבנים שלמות תבנה.6ואית אבן דאורייתא דאתמר בה והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים. דאיהי מסטר׳ דעמודא דאמצעיתא דאתמר ביה וזאת התורה אשר שם משה דאיהו דיוקנא דיליה.7ואלין אבנין כלהו חד. מלכות קדישא איהי מסטרא דשמאלא אתמר בה אבן שלמה וצדק יהיה לך. והאי איהי אבנא די מחת לצלמא דהות לטור רב ומלאת כל ארעא. מאי ומלאת כל ארעא. אלא בגינה אתמר מלא כל הארץ כבודו.8ועלה אתמ׳ על אבן אחת שבעה עינים. דאינון ז׳ רועין קדישין. ואינון שבע דכורין ושבע נוקבין. כלהו כלילן בה. ורזא דמלה שבעה ושבעה מוצקות.9והאי אבן איהי חמשה אבנין דשוי דוד בקירטא ואתעבידו כלהו חד. הה״ד ויקח דוד חמשה חלוקי אבנים מן הנחל ואינון גדולה גבור׳ תפארת נצח הוד. דבהון שבח דוד לקב״ה ואמר לך יי׳ הגדולה והגבורה וגו׳.10ואלין חמשה חלוקי אבנים נטיל לון מן הנחל דאיהו יסוד ח״י עלמין. וכד שוי לון בקירטא דאיהי מלכות קדישא. אתעבידו בה חד11וטבע במצחא דפלשתאה וקטיל ליה. ואינון חמש אבנין דאינון שמע ישראל יי׳ אלקינו יי׳ וכד שוי לון בקירטא דאיהי שפה דפימ׳ צריך למעבד לון בה כלהו אחד.12דבזמנ׳ דינצח בה קב״ה כל אומין דעלמא. יתקיים בהון כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יי׳ לעבדו שכם אחד. והא שפ״ה ודאי דא שכינ״ה. דהכי סליקת בחושבן שפ״ה.13בגין הכי כל אומין דעלמא עתידין לאשתעבדא תחות ידהא. ולאמלכא לה עלייהו ביומין דמלכא משיחא. לקיים מה דאתמר בה ומלכותו בכל משלה.14זכאה איהו מאן דנטיר האי אמונה בלביה ובפומיה. דודאי איהי אמונה דישראל ואיהי יחודא דקב״ה. ובה מיחדין ישראל לקב״ה תרין זמנין בכל יומא.15וזכאה איהו מאן דאיהי באמנה אתו בגלותא. דלא דחיל מעלאין ותתאין. דבגינה אתמר לאדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה. לעבדה בפקודין דעשה. ולשמרה בפקודין דלא תעשה.16בגין דאיהי ג״ן סדרים דאורייתא. ואיהי עדונא דאורייתא. מאי אורייתא עמודא דאמצעיתא. איהי גן דיליה ועדן דיליה.17ר׳ ר׳ קום אסחר להאי קירטא ואקף ואסחר לה בשפה דילך. בהאי אבנא דאיהי כלילא נ״א מוכלל ומעוטר מכל אבנין דבניינא דאורייתא וצלותא18איהי אבן יקרה
