1וכיון דאתייהיבו בידיהון כבר קבילו ענשיהו. ובג״ד נבלתי יקומון.2וכל סירכאן דסם המות אינון רגלין דילה. ועלייהו אתמר רגליה יורדות מות וגו׳. ואינון ח״י *סרכות עלייהו כתיב ולא אוסיף עוד להכות את כל ח״י כאשר עשיתי. לאינון דמצלין ח״י ברכאן דצלותין.3ומאן גרים דמי טופנא מתגברין. מאן דאריק מים דזרע ברית מילה בנדה שפחה גויה זונה4ולעולם וורדא בכל אתר דתתסרך טרפה ואינה חיה דבכל אתר דתתסרך בבר נש בחובין דילה קטילת.5ועוד שכינתא איהי מצות אסיפת נוני ימא דאוריתא דאתמר בהון דגים וחגבים אינן טעונין שחיטה. ואינון תלמידי דבי רב דמתרבין בימא דאוריתא. דעלייהו אתמר אסיפתן היא המתרת אותן. הה״ד יאסף להם ומצא להם היא המתרת אותם משחיטה ודאי6וגדפוי דשכינת׳ אינון כסוי דם חיה או עוף דאינון כנפי יונה. ואלין אינון כנפי מצוה דמכסין על דמיהון דלא שלטין עליהו כלבין דאינון חציפין דאינון מלאכי חבלה. ודלא אשתמודעון בהון מארי חובין. הכי הדם הוא הנפש. ועפרא דמכסיא עליו רמיז וכפר אדמתו עמו:7ועוד שכינתא איהי בדיקת סימני חיה או עוף. מבני נשא דדמיין לחיון ובעירן ועופין. דעלייהו אתמר ושחטתם בזה. בדוק כמו זה. דאינון סבלין מכתשין כמה דאוקמוהו כי עליך הורגנו כל היום ובכל יומא לא מניחין צלותין ובדיק לון קב״ה בכמה מכתשין8ואמרין זה לזה. בצלותין קב״ה פריק לן מדינא דבעירן וחיון דארעא. ואעיל לון למהוי לן חולקא במלאכיא דאינון חיות הקדש. דקראן זה לזה ואמרין קדוש קדוש קדוש דא איהו קדוש דאתקדש שמיה דקב״ה על ידיה ויהא ליה חולקא ביה.9ועוד ושחטתם בזה דא אל״ף דל״ת נו״ן יו״ד דביה דן קב״ה כל נזיקין. ועל כל אלין דקטלין חד לחבריה. ועל כל אלין דגזלין.10יקו״ק איהו דן. דאתלבש בתהו ובהו וחשך ותהום ודן בהון ד׳ מיתות בית דין. והא אוקמוהו כלהו באתוון. י׳ גחלת. ו׳ שלהובא. ה״ה גוונין ונהורין דנורא. דא איהו שרפה כי יי׳ אלקיך אש אוכלה הוא.11סקילה בתלת אבנין י׳ י׳ י׳ ואינון. יקו״ק כ״ו וד׳ אתוון י׳ י׳ י׳.12הרג בחרבא י׳ רישא דחרבא. ו״ גופא דחרבא. ה״ה תרין פפיות דילה.13חנק ו׳ ס״א ג׳ אתעביד חוט כגוונ׳ דא ועלה י׳ דעזקא בחוטא למהוי כריך לה על צואר.14ורזא דמלה מת במדבר. מק״ף והולך אינון ה״ה. חד מקף ליה. וחד הולך עד דחנקין ליה. ובגין דא אמר קב״ה ראו עתה כי אני אני הוא אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל.15ו׳ עץ גבוה. חמשים אמה דא ה׳ דסליק׳ בי׳ לחמשין. זרקא קו דחניקת בתלת אתוון דשכינתא תתאה איהי דן ד׳ מיתות ב״ד. איהי חניקת לחייביא והרג לון בשרפה וסקילה. ובגין דא ראו עתה כי אני אני הוא. הה״ד ויסרתי אתכם אף אני וגו׳.16וכמה דבשמיה קטיל למאן דאעבר על כריתות ומיתות ב״ד דאורייתא הכי מסי ומחיה בשמיה למאן דמקיים לון.17ועוד מצות גזלת העני בבתיכם דא שכינתא. דמאן דגזיל צלותא דאיהי צדקה לצדיק ח״י עלמין כליל ח״י ברכאן כאלו גזיל ליה חיים דיליה דאיהו שכינתא דאתמר בה ראה חיים עם אשה אשר אהבת18וכן מאן דגרע מענג שבת כאלו גזיל ליה שכינתיה דאיהי שבת בת יחידה ודא גרם דאתגזילת מניה בגלותא הה״ד ובפשעיכם שולחה אמכם19ותיובתא מאי ניהי. והשיב
