תקוני הזהר נ״ג א

1 ביה ושפלה איננה מן העור והיא כהה. ואיהי שפלות דנשמתא בגופא.

2 נ״ר נ״א כד נשמתא ורוחא ונפשא אתגליין בכבד מרה וטחול. כל אינון אברי דגופא דאינון עמא קדישא כלהו דחקן במרירו בגין דנשמתא. אתרא דילה מוחא יונה קדישא.

3 נשמתא נשרא. דבהאי יונה אתפרנסת בכמה צלותין ופולחנין.

4 ספינה דיונה קרקפתא. וכמה ממנן אית בהאי ספינה דמנהיגין לה ואינון אודנין עיינין חוטמא פומא. *שבע ממנן אינון וסלקין לשבעי׳ לשון דהוו בספינה דיונה.

5 ויונה איהי צלותא שכינתא תתאה נשרא דאתפרנסת בה. דא שכינתא עלאה.

6 אם ישראל לא משתדלין בצלותין ובעותין ופולחנין דנשרא. דאיהי ריאה מיד ויי׳ הטיל רוח גדולה אל הים דאיהי רוח סערה. רוח יי׳ תניחהו בקדמיתא. רוח דנשיב בכנפי נשר״א דאיהו עמודא דאמצעית׳ דביה פרח נשרא באינון תרין שפוון. רוח דנשיב בכלהו דא רוח דחוטמא.

7 האי רוח. בכל אתר דאיהו. שכינתא עלאה ותתאה תמן אשתכחו. איהו ו׳ דנשיב בכנפי ריאה ועל לבא. דתמן נר יי׳. דא נשמתא במוחא. רוח בכנפי ריאה. נפש בלבא.

8 ולזמנין. תלת בתלת מוחין ומחשבה רכיב עלייהו דאיהו אדם והכי תלת בלב.

9 נ״ר נ״שמה ר״וח. רוחא דנשיב. בהון נ״ר בתרי בתי לבא ואינון נפ״ש ורו״ח סימן נ״ר.

10 והאי ו׳ איהו דנשיב בדרועין בשית פרקין דלהון ואיהו נשיב בתרין שוקין בשית פרקין דאתמר בהון שוקיו עמודי שש. ועליה אתמר ונחה עליו רוח יי׳.

11 כד אברין דגופא מתנהגין בהאי רוחא באורייתא קדישא בפקודין דאורייתא. ספינה מתנהג׳ לכל סטרא דבעי בר נש. כד״א אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו. דספינ׳ איהי רישא. ואיהי לבא. ואיהי גופא.

12 ואם אברין דגופא דאינון מארי ספינה דאינון עמא קדישא לא מתנהגין באורייתא דאיהי נשמתא. ובמצוה דאיהי נפשא. פרח רוחא מבינייהו.

13 בההוא זמנא ויי׳ הטיל רוח גדולה אל הים דאיהי רוח סערה דאיהי גזרת דינא קשיא דסערה גופיה דבר נש דאינון ישראל. וישראל אינון בסערה והאניה דאיהי גופא חשבה להשבר.

14 ביה זמנא ויונה ירד אל ירכתי הספינה דא שכינתא תתאה. דאתמר בה *ותגל מרגלותיו ותשכב שכיבת לעפרא. ודא איהו וישכב וירדם. ואמאי נפלת בגין דפרח מינה רוחא דאיהו עמודא דאמצעיתא דסמיך לה ואיהי נפלת

15 ובההוא זמנא אתמר בה איכה ישבה בדד. ומאן גרים נחיתו דילה. בגין דבטילו ישראל אורייתא ומצוה.

16 בההוא זמנא דאיהי נחתת בין רגלין. ישראל בנהא אינון מהודקין בין רגלין. ואינון במרעין במכתשין.

17 בההוא זמנא דגופא בבי מרעין דאינון ישראל. ושכינתא עמהון דאיהי יונה. מה כתיב ביה ויקרב אליו רב החובל ההוא דחביל בשרא בבי מרעא.

18 ועוד מאן רב החובל ההוא דאתמר ביה אם חבול תחבול שלמת רעך. חבול בבית ראשון תחבול בבית שני. ואיהו רב דכל מנהיגי ספינה

19 ומה אמר ליה קום קרא אל אלקיך דהא דינין קא אתיין עלך ועל בניך. הא מארי דחובין מתכנשין דאינון סחרין לספינה דילך. דאינון רוחין בישין. אסתכל בזכוון דילך באלין אברים דמשתדלין באורייתא ובפקודין טבין. ויחזירון שכינתא עלאה דאיהי תיובתא עלך. ואיהי אגינת עלך.

20 דעלה אתמר כנשר יעיר קנו דא ירושלם. על גוזליו ירחף דאינון ישראל. יפרוש כנפיו עלייהו בשבתא ויומין טבין: ובגינה מברכין בהון