1איהו תגא לעילא תגא דס"ת בגינה אתמר *ודאשתמש בתגא חלף.2ואיהי נקודה דקמץ א' לתתא כגוונא דא . יחודיה. לעילא איהו כגוונא דא * תגא על ספר תורה לתתא כגוונא דא נקודה דאוריתא. ובגינה *אתמר מגיד מראשית אחרית.3כד איהי חיה בינייהו אומרים ממקומו יפן ברחמיו לעמו. כד אסתליקת מנייהו שואלים איה מקום כבודו להעריצו. ובההוא זמנא דסלקא איהי כלהו חיוון תרפינה כנפיהם.4ואימתי סלקא איהי לעילא בעמדם ישראל בעמידה. הה"ד בעמדם תרפינה כנפיהם. דסליקת עד א"ס למשאל מזונא מעלת העלות. וכד נחיתת נחיתת מליא מכל טבין. בההו' זמנ' חיון פתחין גדפייהו לגבה נ"א לקבלא לה בחדוה בכמה שירות ותושבחן נ"א לקבלא לה בחדוה5ובאן אתר נחתת. באת ו' דאיהי באמצעיתא דא. נ"א עמודא דאמצעיתא ביה קראן ליה שמע ישראל. *שי"ר א"ל.6ובההוא זמנא דנחתת מה כתיב בחיוון ואשמע את קול כנפיהם:7קם אליהו ואמר רבי רבי חזור בך. בודאי כד איהי סליקת כלהו חיוון מצפצפין לגבה בכמה שירין ותושבחן ואיהי סלקא על כלהו עד אין סוף הה"ד רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה.8עד דקראן לה ישראל לתתא בק"ש דתיחות לגביהו. ובאן קראן לה בבן זוגה דאיהו ו' ישראל סבא. ואיהו שיר אל. שיר דיליה דאם לא קראן לה ביה לא נחתא עליהו.9ובההוא זמנא דנחיתת *קשרין לה בתפלה דיד לתתא דתהא קשורה עמיה. ורזא דמלה ונפשו *קשורה בנפשו. וקשר דתרוייהו איהו שרק לתתא. ולעיל' שלשל"ת תפלין על רישיה10ברזא דטעמי אתקריית תנועה. מסטרא דנקודה יחודא. וצריך לארכא לה בתנועה נ"א בתרועה דאיהו רביע עד אין סוף לעילא. וצריך לנחתא לה בחיר"ק עד אין תכלית לאמלכא לה על תתאין.11ובשור"ק צריך ליחדא לה בבעלה. ובחל"ם איהי תגא על רישיה. ובחיר"ק איהי כרסיא תחותיה. ובשור"ק איהו יחודא לגביה כגוונא דא וְּׁ12וכד איהי לעילא. תגא על רישיה. ואיהי *ברתא נ"א נחתא תחות רגלוי. ואיהי ביחודא דיליה בחיקיה. אתעבידת שר"ק קשורא דיליה. וכד בעי לתברא קליפין דאינון צלמים בה אתקרי שב"א נ"א שבר תביר. ובה שבר תשבר מצבותיהם.13אבל יחודא דילה בנקודת *שור"ק וּ דאיהו יסוד ח"י עלמין. ח"י ברכאן דצלותא.14בזמנא דאינון ביחודא חדא צריכין ישראל למיקם בצלות' בחשאי ורזא דמלה הביאו לה בחשאי15ובג"ד *בעמדם ישראל בעמידה לאתערא לגבה ח"י ברכאן בחשאי לארקא לה ברכאן. אתמר בחיון בעמדם תרפינה כנפיהם דלא צריך למשמע גדפיהו נ"א קלא כגוונא דחנה דאתמר בה וקולה לא ישמע.16והכי צריכין ישראל ליחדא בבת זוגייהו בחשאי בענוה באימה ברתת ובזיע בכסופא כמה דאוקמוהו קדמאין כמי שכפאו שד. דאיהי *שד מן שד"י. דבההוא זמנא אתעבר מתרעא.17ודא רזא דמזוזה דאתמ' בה וכתבתם על מזזות ביתך מזוזת כתיב ז"ז מו"ת.18ואם הוא אשתמע קליה מיד לפתח חטאת רבץ ולא עוד אלא דאיהו זעיר במהמנותא ולא למגנא אוקמוה קדמאין כל המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה19בההוא זמנא דמיחד קב"ה בשכינתיה. כלהו חיוון מקבלין דין מן דין ברכאן. וכלהו בקדושה.20ובג"ד תקינו קדושין וברכאן לכלה. ולקבל ברכה וקדושה ויחוד דקב"ה21הכי צריכין ישראל דיהא יחודא דלהון בקדושה וברכה. והכי כל מזונייהו בברכה וקדושה. ולית קדושה בפחות מעשרה דאיהי י'.
