1דילה. ובגין דא והאם רבצת על האפרוחים או על הביצים. איהי רביעא עלייהו בארבע גדפין דילה דאתמר בהון וארבע כנפים.2יונקין ס"א ינוקי אנפי זוטרי ואינון ארבע אנפין לכל חד וחד. ובהון אימא רביעא עלייהו. וזמנין איהי עלייהו וזמנין אסתלקת מנייהו.3אבל בנין דאינון מן מעוי נ"א דאתמר בהון המו מעי לו בנין דרחימו דהמו מיעהא דאינון מארי קבלה. אתמר בהון לא תקח האם על הבנים. דאימא לא זזה מנייהו לעלם.4דודאי קב"ה איהו אוריתא ושכינתא היא מצוה זכאה מאן דמתעסק בהון ליחדא לון.5וכן זכור ושמור אינון קב"ה ושכינתיה. זכאה איהו מאן דמיחד לון ביום שבת דאיהו יסוד. וברחימו ודחילו די"ה דאינון אבא ואימא זכור ושמור אינון לקבל תפלין דרישא י' ותפלין דידא ה'. דכר ונוקבא.6וזכאה איהו מאן דמיחד לון בק"ש בדחילו ורחימו. דבזמנא דישראל משתדלין באורית' דבכתב ובאוריתא דבע"פ ברחימו ודחילו אתמר בהון לא תקח האם על הבנים.7ובזמנא דלא משתדלין בהון ברחימו ודחילו אתמר בהון שלח תשלח את האם.8בזמנא דישראל נטרין שבתא בזכור ושמור בדחילו ורחימו אתמר בהון לא תקח האם על הבנים. ואם לאו כתיב בהון שלח תשלח וגו' תרין תרוכין.9ובזמנא דישראל מיחדין לקב"ה בתפלין דיד ובתפלין דראש בדחילו ורחימו אתמ' בהון לא תקח האם על הבנים ואם לאו שלח תשלח.10ובזמנא דמקיימין מצות ברית מילה ואעברן מנייהו ערלה ועבדין פריעה בדחילו ורחימו אתמר בהון לא תקח האם על הבנים. ואם לאו שלח תשלח את האם.11בזמנא דמיוחדין בזווגיהון בקדושין וז' ברכאן דאינון יחודא דלהון בקדושא ובברכתא אתמר בהון לא תקח האם על הבנים. ואם לאו שלח תשלח וכו'.12ואינון ישראל בגלותא ברשותא אחרא דכד לא מתייחדין בזווגייהו בקדושין וז' ברכאן דאינון יחודא דלהון בקדושה וברכה באתר דקדושה שריא עלייהו מסאבא ובאתר דברכה שריא עלייהו לטותא ובאתר דיחודא שריא עלייהו פרודא.13ודא גרים גלות' לשכינתא דאתתרכת מאתרהא ומקנהא דאיהי ירושלם הה"ד ובפשעיכם שלחה אמכם תרין שלוחין שלח תשלח חד מבית ראשון וחד מבית שני.14ואי תימא דקב"ה לאו אתתרך עמיה בגין דא אמר קרא כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו. בגין לנטרא לה בגלותא מרשו נוכראה.15הה"ד אני יי' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן וגו'. לאחר דא אל אחר דא סמא"ל. לפסילים אלין ממנן דעל שבעין אומין.16ובגינה קב"ה איהו מלך אסור ברהטים. איהו אסור עמהון בתפלין דרישא דאינון פאר דרישא דתפלין דרישא אינון באתר דרהטי דמוחא. ודא איהו אסור ברהטים. ואיהו חבוש עמהון בתפלין דיד בקשר של יד. ודא הוא דכתיב *פארך חבוש עליך.17ובגין דאיהו חבוש עמהון בגלות' אתמר ביה אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין. ושכינתא איהי בית האסורין דיליה. בגין רחימו דילה איהו אסור בה. ורזא דמלה צרור המור דודי לי בין שדי ילין.18ובג"ד מאן דבעא לאשגא למלכא לית ליה רשו *לאשגא ליה אלא בשכינתא. הה"ד אל יתהלל כו' כי אם בזאת וגו'.19ואהרן כד עאל לקדש קדשין ביומא דכפורי בה הוה עאל דכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש דאיהי עת לעשות לה'.20ומשה בגינה אתקיים בעלמא נ"א עלמא דא בתר דמית הה"ד וזאת הברכה אשר וגו' ובה עביד עשר מכתשין לפרעה הה"ד ואולם בעבור זאת העמדתיך21ויעקב בגין דהוה ידע דכל רעותא דמלכ' בה מני לבנוי עלה דלא יעלון קדם מלכ' אלא בה. וכל שאלתין דלהון בצלותין ובעותין למלכא. דיהון בה הה"ד וזאת אשר דבר להם אביהם
