תקוני הזהר כ״ב א

1 וגו'.

2 ודוד בגין דהוה ידע דכל רעותא וחילא ותוקפא דמלכא בה. אמר אם תחנה וגו' בזאת אני בוטח. דאתמר עלה ומלכותו בכל משלה. ומאן דלא שת לביה גם לזאת עליה אתמר וכסיל לא יבין את זאת.

3 ובגין דא כד ישראל בעאן בעותין למלכא אמרין לה אנה הלך דודך. דאתמר ביה ברח דודי. אנה פנה דודך ונבקשנו עמך בכמה בקשות דצלותין ובעותין.

4 דבגינך איהו נחית עלן.

5 דלא זז מננא. אלא בגין דלא נהגנא יקרא בך.

6 דבגינך הוה אסיר עמנ' כל שית יומין הה"ד יהיה סגור ששת ימי המעשה *וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח.

7 דהכי איהי שכינת' סתימ' עמיה ביומא דחולא כשושנה דאיהי אטימא. וביומא דשבתא וביומא דחדשא וביומין טבין אתפתחת לקבלא ריחין ובוסמין ולירתא נפשין וענוגין לבנייהו.

8 ווי לון לבני נשא דקב"ה אסיר עמהון בגלותא ושכינתא אסירת עמהון. ואתמר בה *אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים. ופורקנא דילה דאיהי תשובה אימא עלאה איהי תליא בידיהון.

9 דחמשין תרעין דחירו עמה לקבל חמשין זמנין דאדכר יציאת מצרים באורייתא. דא הוא ויפן כ"ה וכ"ה. באלין חמשין אתוון דמיחדין ליה בכל יומא פעמים שמע ישראל דאית בהון כ"ה וכ"ה אתוון. וירא כי אין איש דאתער לה בגויהו

10 ואיהי משגיח מן החלונות דאתמר בהון חלו נא פני אל ויחננו. לההיא דאתמר בה *אל נא רפא נא לה דאסוותא בידיה. דאיהו יד פשוטה לקבל שבים. וירא כי אין איש.

11 ואיהי בעד החלון נשקפה ותיבב בתרועה דאיהי יבבא. דאתמר בה ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה ודא יום הכפורים.

12 דתיבת נח היא אימא עלאה. חלון דילה הוא עמודא דאמצעית' דביה אור. ותורה אור. ואיהו אור הגנוז.

13 ויפן כה וכה מציץ מן החרכים. אלו עשרת ימי תשובה. וירא כי אין איש.

14 ועוד משגיח מן החלונו' אלין חלונות דבי כנישתא דאבא ובנוי אינון בבית הכנסת אסירן ואיהו בכל יומא אשגחותיה עליהו ויהיב לון מזונא.

15 ויפן כה וכה אם אית מאן דיתער בתיובת' לתברא בית נ"א בה אסורין דלהון. הה"ד לאמר לאסורים צאו ולאשר בחשך הגלו.

16 ויפן כה וכה וירא כי אין איש. אלא איש לדרכו פנו בעסקין דלהון באורחין דלהון. איש לבצעו מקצהו בבצעא דהאי עלמ' לירתא האי עלמ'.

17 ולאו אינון מסטרא דאלין דאתמר בהון אנשי חיל יראי אלקים אנשי אמת שנאי בצע. אלא כלהו צווחין בצלותין ביומא דכפורי ככלבים הב הב לנא מזונא וסליחו וכפרה וחיי. כתבנו לחיים. ואינון עזי נפש ככלבי' דאינון אומין דעלמ' דצווחי לגביה ולית לון בשת אנפין.

18 דלא אית מאן דקרא ליה בתיובת' דיחזור שכי' לקב"ה דאיהי מרחקא מניה למהדר לגביה.

19 ואדמיין לכלבי' דאתמר בהון ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם. ואינון ערב רב. דכל חסד דעבדין לגרמיהו עבדין.

20 ועוד אינון שאלין מזונא וכסויא ועונה דאיהי עונת זוגייהו דאתמר בה שארה כסותה וענתה לא יגרע.

21 ולא אית מאן דשאיל מזונא דאיהי תורה שארה דשכינתא. ואיהי אימא עלאה דאתמר בה ואל תטש תורת אמך.

22 כסותה