תקוני הזהר כ׳ ב

1 בעלה אתמר בה ישחרונני ואז ימצאונני.

2 אבל בליליא דאיהי גלותא. דאיהי לבר מבעלה ואיהי רשות בפני עצמה אתמר בה אל תתודע לרשות. ובגין דא אמר דוד אם אתן שינת לעיני וגו' עד אמצא מקום ליי'.

3 עד כאן רזא דקמ"ץ דאיהו רזא דמחשבה עלאה ותתאה נ"א עילא ותתא דאיהי נקודה ברשות בעלה דאיהו ו' רקיע.

4 ופת"ח בלא נקודה רשו בפני עצמו ונקודה בלא פת"ח רשו בפני עצמה.

5 דכמה דאתוון אינון דכר ונוקבא. הכי נקודין אינון דכר ונוקבא. אבל אתוון אנהו לגבי נקודי כגון *גופא לגבי רוחא.

6 וכן נקודה בו' כגון חל"ם או חיר"ק או שור"ק חלם לעילא מן ו' אתעביד ז'. חיר"ק לתתא אתעביד זנב גימ"ל. שורק באמצעיתא. קוצא דאת ד' קוצא באמצעית'. וכלא חד. אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים.

7 שב"א מאן איהו כאשר יהיה האופן בתוך האופן. ואינון את *המאור הגדול ואת המאור הקטן ואינון גוף וברית ולקבליהו חמה ולבנה דאינון לקבל אימא עלאה ותתאה.

8 והנה אופן אחד בארץ אצל החיות דא נקוד' דתחות סגו"ל נקודה דלתתא אצל החיות דאינון צר"י את שני *המאורות הגדולים.

9 וכן איהו בתוך האופנים שור"ק אופן חד לעילא ואופן חד לתתא. ואיהו עמודא דאמצעיתא בינייהו.

10 והנה אופן אחד בארץ דא חירק דאיהו לתתא.

11 כל ניצוץ איהו י'. וכל רקיע ו'

12 יקוק שב"א חל"ם קמ"ץ שב"א איהו דינא קמ"ץ רחמי. שמאלא וימינא דמתמן אורייתא אתייהיב דאיהו עמודא דאמצעיתא.

13 ובזמנא דאינון שב"א קמ"ץ חל"ם. איהו רמוז כי בי *חש"ק ואפלטהו רק באבותיך חש"ק יי'

14 מסטרא דא דאיהו יו"י דסליק יקוק הוה קב"ה הוא ושמיה לחוד בכתרא קדם דאתברי עלמא. עד דסליק במחשבתיה למברי אדם דאיהו י' ברישא דא תגא לעילא ולתתא נקודה.

15 ובנקודי דאתוון אשתמודעאן כל ספירן. דתשע נקודי אינון. ובהון י"ד ניצוצין ועליהו אתמר ובני ישראל יוצאים בי"ד רמה

16 ואינון לקבל פרקין דה' אצבען דאינון י"ד וב' רקיעין תמן חד מן קמ"ץ וחד מן פת"ח. לקבל תרין קני דדרועי. וכל ניצוץ איהו פרק ואיהו מדה ורקיע אמה וקנה וקו המדה.

17 *טעמי אינון מן כתרא ואינון ברישא דעמודא דאמצעיתא נקודין מן מוחא ואינון ברכאן על רישא דצדיק כד"א *ברכות לראש צדיק ואינון ג' *טפין דאתמשכו מן מוחא לגבי ברית מילה.

18 אתוון מסטרא דאימא עלאה. וכלהו אתכלילן במלכותא.

19 ונקודי לאתוון כנשמתא לגופא. דגופא איהו כסוס לרוכב. ואתוון אינון פתיחין לנקודי לקבלא לון ועלייהו אתמר וכנפיהם פרודות מלמעלה לקבלא עליהו נקודי. ונקודה בכל אתר בת קול.

20 טעמי אינון מאני קרבא.

21 רפ"ה איהו לעילא מאתוון ועליה אתמר ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא *נטוי על ראשיהם מלמעלה

22 נטוי. דא איהו רפ"ה נטוי על ראשי חיון דאינון יקו"ק ד' אתוון ודאי,

23 דג"ש איהו מלגאו דאתוון כגוונא דא יּקּוּקּ רפ"ה מלבר כגוונא דא יֿקֿוֿקֿ ואינון כמתג ורסן לאותיות. ובהון והחיות רצוא *ושוב רצוא בדג"ש ושוב ברפה: