תפארת שמואל על סוכה ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

6 רא"ש פתח ↗

תניא דופן סוכה כדופן שבת. ירושלמי יש דברים כשרים בסוכה ופסולין במבוי פסולין בסוכה וכשרין במבוי דוקרנין כשרים בסוכה ופסולין במבוי ותני' כן הביא ד' דוקרנין וסיכך על גבן במבוי פסול בסוכה כשירה שתי דפנות כשירות בסוכה ופסולות במבוי. ותני כן שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח ובמבוי עד שיהא מגופף מארבע רוחותיו. רחב מעשר אמה בסוכה כשרה במבוי פסול. חמתה מרובה מצלתה בסוכה פסולה ובמבוי כשר. תניא דופן סוכה כדופן שבת ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו ג"ט. יתירה שבת על הסוכה שהסוכה ניתרת בטפח ובשבת אינה ניתרת אלא בעומד מרובה על הפרוץ פי' אם הי' בהיקף פתחים שאין בהן צורת הפתח מצטרפין עם הפרוץ לבטל העומד מה שאין כן בסוכה דהא סגי ליה בב' כהלכתן וכו' ואפילו יש בב' הדפנות פתחים הרבה ואין להן צורת הפתח כן פרש"י והרמב"ם ז"ל כתב שם הל' י"ב ובלבד שלא יהא שם פתח יותר על עשר אבל אם היה שם פתח יותר על עשר אע"פ שיש לו צורת הפתח צריך שלא יהא פרוץ מרובה על העומד. וכן כתוב בספר המצות. ודברי תימה הן דהא תנן ואם יש לו צורת הפתח אין צריך למעט ואין הלכה כרב דאמר אתנייה צריך למעט ואין חילוק בצורת הפתח בין עשר ליותר מעשר:

1 ואין חילוק בצ"ה בין עשר ליותר מעשר. ואין זו סתירה דשמא בפרוץ מרובה על העומד לא מכשרינן ביותר מעשר אפילו בצ"ה. אבל מ"מ הדין אמת שהרי חילוק זה אמר רב יוסף בפ"ק דעירובין ודוקא אליבא דרב דאמר אתניי' צריך למעט אבל לדידן אין חילוק ע"ש עיין ברש"ל בפ"ק דעירובין סימן ב':