תפארת שמואל על גיטין מ״ה

מהדורה: מהדורת וילנא

45 רא"ש פתח ↗

גמ' ומי בעינן כולי האי ורמינהו שמשתו יום אחד הניקתו יום אחד ה"ז גט אמר רב חסדא לא קשיא מתני' רבנן וברייתא רשב"ג דמיקל בתנאי ולית הלכתא כרשב"ג ורבינו תם ור"י זכרונם לברכה פוסקין בכל מקום כההיא פיסקא דרבי יוחנן דפסיק הלכה כרבן שמעון בן גמליאל במשנתינו. רבא אמר לא קשיא כאן בסתם כאן במפרש יום אחד רב אשי אמר סתם נמי כמפרש יום אחד דמי ושתי שנים דקתני במתני' היינו יום א' בתוך שתי שנים לאפוקי לאחר שתי שנים והלכתא כרב אשי דבתראה הוא ואע"ג דמקשינן עליה ואסיקנא בקושיא הלכתא כוותיה דהא לא אסיקנא בתיובתא ואיכא מ"ד כיון דדייקינן מתניתין כוותיה דרבא הלכתא כוותיה ויראה לי עיקר הפוסקים כרבא דאף ע"ג דלא מסיק בתיובתא קושיא חזקה היא וכיון דדייקינן מתניתין דלא כוותיה היאך נפסק כמותו לכן ראוי לפסוק כרבא לחומרא וכן פסק הרמב"ם ז"ל פ"ח מה' גירושין: ת"ר הרי זה גיטיך ע"מ שתשמשי את אבא שתי שנים על מנת שתניקי את בני שתי שנים אע"פ שלא נתקיים התנאי ה"ז גע לפי שלא אמר אם תשמשי ואם לא תשמשי אם תניקי ואם לא תניקי דברי רבי מאיר וחכ"א אם נתקיים התנאי הרי זה גט לא נתקיים התנאי אינו גט והלכתא כרבנן ואע"ג דקיימא לך דבעינן תנאי כפול הני. מילי באם תשמשי ואם לא תשמשי כענין שנאמר אם יעברו בני גד ובני ראובן ואם לא יעברו וכדאתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע אבל בעל מנת לא דקיימא לן כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי וכאשר כתבתי לעיל סי' ט' כן עיקר:

1 והכי קתני אם אמר לה על מנת. ותימה על הרמב"ם שפי' גבי ע"מ דלא כהאי ברייתא אכן הרמב"ן והרשב"א מכריעין ואומרים דבכל תנאי שהוא בשב ואל תעשה והוא בידה לקיימה אין חוששין שמא תעבור עליו ותקלקל עצמה שאינה חשודה בכך אבל כל תנאי שהוא בקום ועשה לא תנשא לכתחלה עד שיהא מקויים שמא לא יתקיים מחמת איזה סיבה וכן הדין בתנאי שהוא תלוי בדעת אחרים אע"פ שהוא מתקיים בלא מעשה לא תנשא שמא יתבטל עד כאן לשון מ"מ וכן נראה מהא דלקמן בריש המגרש ע"ש בדברי הרא"ש: