תפארת שמואל על גיטין מ׳

1 מדהביא רב אלפס ז"ל הך מימרא וכו' לא ידענא מנין לו זה כי אני אומר דהרי"ף לא פסק אלא כת"ק ומש"ה הביא הרי"ף פלוגתייהו לומר דבכולהו לישני משמע דמועיל רמיזה בחרש דלא תימא דווקא במטלטלי קתני אבל בגיטין לא מועיל שום רמיזה שהרי לקמן מייתי ברייתא פרק מי שאחזו בחרש לא הלכו אחר רמיזותיו אלא במטלטלין ולא בגיטין מש"ה הביא הנך תרי לישני דמכולהו משמע דמהני רמיזה וכן משמע להדיא בפרק מי שאחזו דהרי"ף מייתי ראיה מהכא דחרש מעיקרא יכול להוציא ברמיזה והא דלא מייתי לישנא קמא דר"נ לחוד דלישנא קמא דר"נ נהי שאמר דבגיטין כ"ע ברמיזה מ"מ יש לבעל הדין לחלוק ולומר דשמא בגיטין לא יועיל אפילו ברמיזה שהרי ר"נ עצמו מחלק בין מטלטלים לגיטין אבל לישנא בתרא אמר כמחלוקת במטלטלים כך מחלוקת בגיטין לפי שאין ראוי לחלק ביניהם ואף במטלטלין קתני אלמא קבלה בידו דדין א' להם. ודוק היטיב: