צורת בית המקדש פ׳

מהדורה: צורת בית המקדש, מאזניים, תשע"ו

« צורת בית המקדש ע״ח צורת בית המקדש פ״א »

4 עבודה זרה פתח ↗

דְּמָשְׁכָא לְהוּ תְּקוּפַת תַּמּוּז עַד חַגָּא, וְהָוֵי לְהוּ צַעֲרָא. וְהָאָמַר רָבָא: מִצְטַעֵר פָּטוּר מִן הַסּוּכָּה! נְהִי דְּפָטוּר, בַּעוֹטֵי מִי מְבַעֲטִי? מִיָּד, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וּמְשַׂחֵק עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵין שְׂחוֹק לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לְהָא דְּרַבִּי יִצְחָק אַהָא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְעָתִיד לָבֹא בָּאִין אוּמּוֹת הָעוֹלָם וּמִתְגַּיְּירִין. וּמִי מְקַבְּלִינַן מִינַּיְיהוּ? וְהָתַנְיָא: אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, כַּיּוֹצֵא בוֹ לֹא קִבְּלוּ גֵּרִים לֹא בִּימֵי דָוִד וְלֹא בִּימֵי שְׁלֹמֹה! אֶלָּא שֶׁנַּעֲשׂוּ גֵּרִים גְּרוּרִים, וּמַנִּיחִין תְּפִילִּין בְּרָאשֵׁיהֶן, תְּפִילִּין בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם, צִיצִית בְּבִגְדֵיהֶם, מְזוּזָה בְּפִתְחֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁרוֹאִין מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג, אוֹמֵר לָהֶן: עַל מָה בָּאתֶם? אוֹמְרִים לוֹ: עַל ה׳ וְעַל מְשִׁיחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק וְגוֹ׳״, וְכׇל אֶחָד מְנַתֵּק מִצְוָתוֹ וְהוֹלֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְגוֹ׳״, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וּמְשַׂחֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׁחָק וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂחוֹק אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד. אִינִי? וְהָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת הָוֵי הַיּוֹם, שָׁלֹשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שְׁנִיּוֹת — יוֹשֵׁב וְדָן אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ, כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה שֶׁנִּתְחַיֵּיב עוֹלָם כְּלָיָיה — עוֹמֵד מִכִּסֵּא הַדִּין וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, שְׁלִישִׁיּוֹת — יוֹשֵׁב וְזָן אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מִקַּרְנֵי רֵאמִים עַד בֵּיצֵי כִנִּים, רְבִיעִיּוֹת — יוֹשֵׁב וּמְשַׂחֵק עִם לִוְיָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ״, אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: עִם בְּרִיּוֹתָיו מְשַׂחֵק, וְעַל בְּרִיּוֹתָיו אֵינוֹ מְשַׂחֵק אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין שְׂחוֹק לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמְנָלַן דְּלֵיכָּא שְׂחוֹק? אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב: ״וַיִּקְרָא ה׳ אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקׇרְחָה וְגוֹ׳״, דִּלְמָא הָהוּא יוֹמָא וְתוּ לָא! אֶלָּא דִּכְתִיב: ״אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי״, דִּלְמָא שִׁכְחָה הוּא דְּלֵיכָּא, אֲבָל שְׂחוֹק מִיהָא אִיכָּא! אֶלָּא מֵהָא: ״הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק וְגוֹ׳״. בִּרְבִיעִיּוֹת מַאי עָבֵיד? יוֹשֵׁב וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה וְאֶת מִי יָבִין שְׁמוּעָה גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם״. לְמִי יוֹרֶה דֵּעָה וּלְמִי יָבִין שְׁמוּעָה? לִגְמוּלֵי מֵחָלָב וּלְעַתִּיקֵי מִשָּׁדַיִם. וּמֵעִיקָּרָא מַאן הֲוָה מַיגְמַר לְהוּ? אִיבָּעֵית אֵימָא: מֶיטַטְרוֹן, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא עָבֵיד. וּבְלֵילְיָא מַאי עָבֵיד? אִיבָּעֵית אֵימָא: מֵעֵין יְמָמָא, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: רוֹכֵב עַל כְּרוּב קַל שֶׁלּוֹ וְשָׁט בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר אֶלֶף עוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן״, אַל תִּקְרֵי ״שִׁנְאָן״ אֶלָּא ״שֶׁאֵינָן״, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: יוֹשֵׁב וְשׁוֹמֵעַ שִׁירָה מִפִּי חַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי״. אָמַר רַבִּי לֵוִי: כׇּל הַפּוֹסֵק מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְעוֹסֵק בְּדִבְרֵי שִׂיחָה מַאֲכִילִין לוֹ גַּחֲלֵי רְתָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם״. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בַּלַּיְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי״. מָה טַעַם ״יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ״? מִשּׁוּם דְּבַלַּיְלָה שִׁירוֹ עִמִּי. אִיכָּא דְאָמְרִי, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה הַדּוֹמֶה לְלַיְלָה — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בָּעוֹלָם הַבָּא הַדּוֹמֶה לְיוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ וְגוֹ׳״. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, מַאי דִּכְתִיב: ״וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם כְּרֶמֶשׂ לֹא מֹשֵׁל בּוֹ״, לָמָּה נִמְשְׁלוּ בְּנֵי אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם? לוֹמַר לָךְ: מָה דָּגִים שֶׁבַּיָּם — כֵּיוָן שֶׁעוֹלִין לַיַּבָּשָׁה מִיָּד מֵתִים, אַף בְּנֵי אָדָם — כֵּיוָן שֶׁפּוֹרְשִׁין מִדִּבְרֵי תוֹרָה וּמִן הַמִּצְוֹת מִיָּד מֵתִים. דָּבָר אַחֵר: מָה דָּגִים שֶׁבַּיָּם — כֵּיוָן שֶׁקָּדְרָה עֲלֵיהֶם חַמָּה מִיָּד מֵתִים, כָּךְ בְּנֵי אָדָם — כֵּיוָן שֶׁקָּדְרָה עֲלֵיהֶם חַמָּה מִיָּד מֵתִים. אִיבָּעֵית אֵימָא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאִיבָּעֵית אֵימָא לָעוֹלָם הַבָּא. אִיבָּעֵית אֵימָא בָּעוֹלָם הַזֶּה — כִּדְרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִצִּנִּים פַּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם״. וְאִיבָּעֵית אֵימָא לָעוֹלָם הַבָּא — כִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אֵין גֵּיהִנָּם לֶעָתִיד לָבֹא, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, וּמַקְדִּיר, רְשָׁעִים נִידּוֹנִין בָּהּ, וְצַדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ, רְשָׁעִים נִידּוֹנִין

5 עבודה זרה פתח ↗

6 סנהדרין פתח ↗

וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ שֶׁרַבּוּ, יָצְאוּ מֵהֶם מָה שֶׁיֵּצְאוּ. אֲמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ לְרַב יְהוּדָה אֲחוּהּ דְּרַב סַלָּא חֲסִידָא: אֵין הָעוֹלָם פָּחוֹת מִשְּׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה יוֹבְלוֹת, וּבַיּוֹבֵל הָאַחֲרוֹן בֶּן דָּוִד בָּא. אֲמַר לֵיהּ: בִּתְחִילָּתוֹ אוֹ בְּסוֹפוֹ? אֲמַר לֵיהּ: אֵינִי יוֹדֵעַ. כָּלֶה אוֹ אֵינוֹ כָּלֶה? אֲמַר לֵיהּ: אֵינִי יוֹדֵעַ. רַב אָשֵׁי אָמַר: הָכִי אֲמַר לֵיהּ: עַד הָכָא לָא תִּיסְתַּכֵּי לֵיהּ, מִכָּאן וְאֵילָךְ אִיסְתַּכֵּי לֵיהּ. שְׁלַח לֵיהּ רַב חָנָן בַּר תַּחְלִיפָא לְרַב יוֹסֵף: מָצָאתִי אָדָם אֶחָד וּבְיָדוֹ מְגִילָּה אַחַת כְּתוּבָה אַשּׁוּרִית וּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ. אָמַרְתִּי לוֹ: זוֹ מִנַּיִין לָךְ? אָמַר לִי: לַחֲיָילוֹת שֶׁל רוֹמִי נִשְׂכַּרְתִּי וּבֵין גִּינְזֵי רוֹמִי מְצָאתִיהָ. וְכָתוּב בָּהּ: לְאַחַר אַרְבַּעַת אֲלָפִים וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים וְאֶחָד שָׁנָה לִבְרִיאָתוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָעוֹלָם יִתּוֹם. מֵהֶן מִלְחֲמוֹת תַּנִּינִים, מֵהֶן מִלְחָמוֹת גּוֹג וּמָגוֹג, וּשְׁאָר יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ אֶלָּא לְאַחַר שִׁבְעַת אֲלָפִים שָׁנָה. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: לְאַחַר חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה אִיתְּמַר. תַּנְיָא: רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, מִקְרָא זֶה נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד תְּהוֹם: ״כִּי עוֹד חֲזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר״. לֹא כְּרַבּוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ דּוֹרְשִׁין: ״עַד עִדָּן עִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן״. וְלָא כְּרַבִּי שִׂמְלַאי, שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ: ״הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שְׁלִישׁ״. וְלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ: ״עוֹד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ״. אֶלָּא מַלְכוּת רִאשׁוֹנָה – שִׁבְעִים שָׁנָה, מַלְכוּת שְׁנִיָּה – חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם, וּמַלְכוּת בֶּן כּוֹזֵיבָא – שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה. מַאי ״וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב״? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: תִּיפַּח עַצְמָן שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִיצִּין, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶת הַקֵּץ וְלֹא בָּא – שׁוּב אֵינוֹ בָּא. אֶלָּא חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ״. שֶׁמָּא תֹּאמַר: אָנוּ מְחַכִּין וְהוּא אֵינוֹ מְחַכֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלָכֵן יְחַכֶּה ה׳ לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם״. וְכִי מֵאַחַר שֶׁאָנוּ מְחַכִּים, וְהוּא מְחַכֶּה, מִי מְעַכֵּב? מִדַּת הַדִּין מְעַכֶּבֶת. וְכִי מֵאַחַר שֶׁמִּדַּת הַדִּין מְעַכֶּבֶת, אָנוּ לָמָּה מְחַכִּין? לְקַבֵּל שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵי כׇּל חוֹכֵי לוֹ״. אָמַר אַבָּיֵי: לָא פָּחֵית עָלְמָא מִתְּלָתִין וְשִׁיתָּא צַדִּיקֵי דִּמְקַבְּלִי אַפֵּי שְׁכִינָה בְּכֹל דָּרָא, שֶׁנֶּאֱמַר ״אַשְׁרֵי כׇּל חוֹכֵי לוֹ״ – ״לוֹ״ בְּגִימַטְרִיָּא תְּלָתִין וְשִׁיתָּא הָווּ. אִינִי? וְהָאָמַר רָבָא: דָּרָא דְּקַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תַּמְנֵי סְרֵי אַלְפֵי פַּרְסָה הָוֵאי, שֶׁנֶּאֱמַר ״סָבִיב שְׁמֹנָה עָשָׂר אָלֶף״! לָא קַשְׁיָא: הָא דְּמִסְתַּכְּלִי בְּאִיסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה, הָא דְּמִסְתַּכְּלִי בְּאִיסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה. וּמִי נְפִישִׁי כּוּלֵּי הַאי? וְהָאָמַר חִזְקִיָּה אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: רָאִיתִי בְּנֵי עֲלִיָּיה וְהֵן מוּעָטִין. אִם אֶלֶף הֵם – אֲנִי וּבְנִי מֵהֶם, אִם מֵאָה הֵם – אֲנִי וּבְנִי מֵהֶם, אִם שְׁנַיִם הֵם – אֲנִי וּבְנִי הֵם. לָא קַשְׁיָא, הָא דְּעָיְילִי בְּבַר, הָא דְּעָיְילִי בְּלָא בַּר. אָמַר רַב: כָּלוּ כׇּל הַקִּיצִּין, וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: דַּיּוֹ לָאָבֵל שֶׁיַּעֲמוֹד בְּאֶבְלוֹ. כְּתַנָּאֵי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה – נִגְאָלִין, וְאִם לָאו – אֵין נִגְאָלִין. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אִם אֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה אֵין נִגְאָלִין? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד לָהֶן מֶלֶךְ שֶׁגְּזֵרוֹתָיו קָשׁוֹת כְּהָמָן, וְיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וּמַחְזִירָן לְמוּטָב. תַּנְיָא אִידַּךְ: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה – נִגְאָלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבֹתֵיכֶם״. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ״? ״חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם״ – בַּעֲבוֹדָה זָרָה, ״וְלֹא בְּכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ״ – לֹא בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם״? אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן״? אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן״? אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״כֹּה אָמַר ה׳ גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ לִבְזֹה נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי לְעֶבֶד מֹשְׁלִים

8 סוכה פתח ↗

״אִסְרוּ חַג בַּעֲבוֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ״. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, וְרַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן הַמָּחוֹזִי מִשּׁוּם רַבִּי יוֹחָנָן הַמָּכוֹתִי: כׇּל הָעוֹשֶׂה אִיסּוּר לֶחָג בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ בָּנָה מִזְבֵּחַ וְהִקְרִיב עָלָיו קׇרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִסְרוּ חַג בַּעֲבוֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ״. אָמַר חִזְקִיָּה אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: כׇּל הַמִּצְוֹת כּוּלָּן אֵין אָדָם יוֹצֵא בָּהֶן אֶלָּא דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים״. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים״ — שֶׁעוֹמְדִים דֶּרֶךְ גְּדִילָתָן. דָּבָר אַחֵר: ״עוֹמְדִים״ — שֶׁמַּעֲמִידִין אֶת צִיפּוּיָן. דָּבָר אַחֵר: ״עוֹמְדִים״ — שֶׁמָּא תֹּאמַר אָבַד סִיבְרָם וּבָטַל סִיכּוּיָין, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים״ — שֶׁעוֹמְדִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְאָמַר חִזְקִיָּה אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: יָכוֹל אֲנִי לִפְטוֹר אֶת כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מִן הַדִּין — מִיּוֹם שֶׁנִּבְרֵאתִי עַד עַתָּה, וְאִילְמָלֵי אֱלִיעֶזֶר בְּנִי עִמִּי — מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד עַכְשָׁיו, וְאִילְמָלֵי יוֹתָם בֶּן עוּזִּיָּהוּ עִמָּנוּ — מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ. וְאָמַר חִזְקִיָּה אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: רָאִיתִי בְּנֵי עֲלִיָּיה וְהֵן מוּעָטִין. אִם אֶלֶף הֵן — אֲנִי וּבְנִי מֵהֶן, אִם מֵאָה הֵם — אֲנִי וּבְנִי מֵהֶן, אִם שְׁנַיִם הֵן — אֲנִי וּבְנִי הֵן. וּמִי זוּטְרֵי כּוּלֵּי הַאי? וְהָא אָמַר רָבָא: תַּמְנֵי סְרֵי אַלְפֵי הָוֵה דָּרָא דְּקַמֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״סָבִיב שְׁמֹנָה עָשָׂר אָלֶף״! לָא קַשְׁיָא: הָא דְּמִסְתַּכְּלִי בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה, הָא דְּלָא מִסְתַּכְּלִי בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה. וּדְמִסְתַּכְּלִי בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה, מִי זוּטְרֵי כּוּלֵּי הַאי? וְהָא אָמַר אַבָּיֵי: לָא פָּחֵית עָלְמָא מִתְּלָתִין וְשִׁיתָּא צַדִּיקֵי דִּמְקַבְּלִי אַפֵּי שְׁכִינָה בְּכׇל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵי כׇּל חוֹכֵי לוֹ״, ״לוֹ״ בְּגִימַטְרִיָּא תְּלָתִין וְשִׁיתָּא הָווּ! לָא קַשְׁיָא: הָא דְּעָיְילִי בְּבַר, הָא דְּעָיְילִי בְּלָא בַּר. בִּשְׁעַת פְּטִירָתָן מָה הֵן אוֹמְרִים וְכוּ׳. וְהָא קָא מִשְׁתַּתַּף שֵׁם שָׁמַיִם וְדָבָר אַחֵר, וְתַנְיָא: כׇּל הַמְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם וְדָבָר אַחֵר נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּלְתִּי לַה׳ לְבַדּוֹ״! הָכִי קָאָמַר: לְיָהּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים, וְלָךְ אָנוּ מְשַׁבְּחִין. לְיָהּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים, וְלָךְ אָנוּ מְקַלְּסִין. כְּמַעֲשֵׂהוּ בַּחוֹל. אָמַר רַב הוּנָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה, דִּכְתִיב: ״כַּפּוֹת״, שְׁנַיִם: אַחַת לַלּוּלָב וְאַחַת לְמִזְבֵּחַ. וְרַבָּנַן אָמְרִי: ״כַּפַּת״ כְּתִיב. רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר, כְּתָמָר: מָה תָּמָר זֶה אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד, אַף יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם אֶלָּא לֵב אֶחָד לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לוּלָב שִׁבְעָה, וְסוּכָּה יוֹם אֶחָד. מַאי טַעְמָא? לוּלָב דְּמַפְסְקִי לֵילוֹת מִיָּמִים, כׇּל יוֹמָא מִצְוָה בְּאַפֵּיהּ נַפְשֵׁיהּ הוּא. סוּכָּה דְּלָא מַפְסְקִי לֵילוֹת מִיָּמִים, כּוּלְּהוּ שִׁבְעָה כְּחַד יוֹמָא אֲרִיכָא דָּמוּ. וְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: סוּכָּה שִׁבְעָה, וְלוּלָב יוֹם אֶחָד. מַאי טַעְמָא? סוּכָּה דְּאוֹרָיְיתָא — שִׁבְעָה, לוּלָב דְּרַבָּנַן — סַגִּי לֵיהּ בְּחַד יוֹמָא. כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה שִׁבְעָה. אָמַר רַב יוֹסֵף: נְקוֹט דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה בִּידָךְ, דְּכוּלְּהוּ אָמוֹרָאֵי קָיְימִי כְּווֹתֵיהּ בְּסוּכָּה. מֵיתִיבִי:

9 שבת פתח ↗

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִכְתִיב ״וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חוֹסֶן יְשׁוּעוֹת חׇכְמַת וָדָעַת וְגוֹ׳״. ״אֱמוּנַת״ — זֶה סֵדֶר זְרָעִים. ״עִתֶּיךָ״ — זֶה סֵדֶר מוֹעֵד. ״חוֹסֶן״ — זֶה סֵדֶר נָשִׁים. ״יְשׁוּעוֹת״ — זֶה סֵדֶר נְזִיקִין. ״חׇכְמַת״ — זֶה סֵדֶר קׇדָשִׁים. ״וָדָעַת״ — זֶה סֵדֶר טְהָרוֹת. וַאֲפִילּוּ הָכִי, ״יִרְאַת ה׳ הִיא אוֹצָרוֹ״.

12 סנהדרין פתח ↗

שֶׁאֵין כׇּל דֶּקֶל וָדֶקֶל שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁאֵין סוּס שֶׁל פָּרְסִיִּים נִקְשָׁר בּוֹ, וְאֵין לָךְ כׇּל אָרוֹן וְאָרוֹן שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין סוּס מָדִי אוֹכֵל בּוֹ תֶּבֶן.

13 שבועות פתח ↗

אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא: בְּדוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ – בְּדוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְאַתְרַהּ קָא מִיפַּלְגִי.

15 אברבנאל על יחזקאל פתח ↗

ובהפילכם את הארץ בנחלה וגומר עד סוף הנבואה. קודם ביאור הפסוקים ראוי שנתעסק בהיתר השאלה השישית כי רבה היא, ואומר שמה שחשבו המתפקרים שהיה אפשר רחוק או קרוב לנמנע שיתרחב כל כך ישוב ירושלם ובית המקדש אבל שהיה כל זה משל וצורה לשכר הרוחני הוא כולו טעות מבואר, לפי שמדברי הנביא יחזקאל מבואר נגלה שיהיה המקדש והר הבית כולו מרובע ושיהיה לו ת"ק קנים שהם שלשת אלפים אמות שהם מרחק מיל אחד וחצי מיל והעיר ירושלם כולה בין המקדש וההר ותרומת כהנים שהם ק"נ אלף אמה באורך וששים אלף אמה ברוחב ותרומת הלוים בצדה במדה ההיא ואחוזת העיר אשר בצד תרומת הלוים שהיא לי"ב שבטי ישראל שלשים אלף אמה רוחב ואורך ק"נ אלף, נמצא כשנצרף חלק תרומת הכהנים אשר בתוכו הר הבית והמקדש עם חלק תרומת הלוים ועם חלק אחוזת העיר שיעלה הכל ק"נ אלף אמה באורך וק"נ אלף אמה ברוחב ונמצא כל העיר ירושלם ומגרשיה ק"נ אלף אמה מרובע סביב שהם ע"ה מילין באורך וע"ה מילין ברוחב וזהו הנראה באמת מכונת הנביא, גם כי הכתוב מבאר שאחוזת העיר שהיתה לי"ב שבטי ישראל לא היתה רק שלשים אלף אמה רוחב על שלשים אלף אמה אורך ומאלה היו אלף ות"ק אמות לכל רוח למגרש העיר, ומה שישאר מן האורך לצד מזרח ולצד המערב שהוא ס' אלף אמה לצד מזרח וס' אלף אמה לצד מערב ינתן לעוברי העיר, ונמצא אם כן מהרצועה הזאת שהיתה חמשת אלפים קנים רוחב וכ"ה אלף קנים אורך שיישוב ירושלם שהיה בתוכה לי"ב שבטי ישראל לא היה רק ארבעת אלפים ות"ק קנים ברוחב וארבעת אלפים וחמש מאות קנים באורך והוא אומרו סביב שמנה עשר אלף כי סבוב ארבע חומותיה מארבע רוחותיה יעלה לשמנה עשר אלף קנים, ויהיה אם כן אורך יישוב ירושלם כ"ז אלף אמות ורחבה עשרים ושבע אלף אמות שהם שלשה מילין וחצי באורך ושלש עשרה מילין וחצי ברוחב שהם מהלך אדם בינוני בשליש אחד מן היום, ולמה יתמהו המתפקרים מהיות ירושלם בזמן הגאולה במדה הזאת כי הנה נינוה היתה עיר גדולה מהלך ג' ימים וגם מצרים היום גדולה מהמדה הזאת ואין לתמוה א"כ אם היה הר הבית והמקדש מהלך מיל א' וחצי, והמפקר טעה במה ששם כל הגבולים תוך העיר ירושלם ואינו כן כי הם חוץ ממנה, ואיך הכחישו הנוצרים התרחבות ירושלם והגדרתה בזמן הגאולה והנה ירמיהו ירמיה לא, לז אמר בפי' הנה ימים באים נאם ה' ונבנתה העיר ממגדל חננאל עד שער הפנה וגומר ואל עמק הפגרים וגומר עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה קדש לה', האם יפרשו מגדל חננאל ונחל קדרון ועמק הפגרים ושאר השמות שנזכרו שמה כולם על השכר הנפשיי הנה זה לא יסבלהו השכל, ואמנם מה שכתב רש"י בירושלם של מעלה משתעי קרא אין כוונתו שפשט הבנין לא יורה על המובן האמתי מאשר עתיד להיות אלא שעם היות הדברים כפשוטן עוד ירמזו לבית המקדש של מעלה, וז"ל רש"י שם אע"ג דבירושלם דלעתיד לבוא כתיב קרא דרשינן נמי במקום ששכינה שמה, משמע מדבריו שאינו מוציא הכתוב מפשוטו אלא שידרשהו בדרך דרש לענינים אחרים גדולים וזהו גם כן כוונת רבי אבא במאמרו והוא דומה לאמרם ז"ל תנחומא לב, ט כל מה שאירע לאבות סימן לבנים שלא יכחישו הפשט כפי הכתוב אבל יאמרו שמלבד הפשט יש בו עוד סימן למה שיקרה לבנים, ולזה תמצא שכתב רש"י בפירוש לספר יחזקאל זה פירוש הכתובים האלה כפי פשוטן, וכתב זכרונו לברכה שמונה עשר אלפים קנים הם ושש אמות לכל קנה, הנה התבאר מזה כולו התרחבות ירושלם ובית המקדש במצבו הגשמי ואין ספק שלא נתקיים זה הייעוד בבית שני ושהוא עתיד להתקיים והותרה בזה השאלה הו':

19 קידושין פתח ↗

אִילֵּימָא מִדִּתְנַן: עֲשָׂרָה יוּחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל כָּהֲנֵי לְוִיֵּי – אַטּוּ כָּהֲנֵי לְוִיֵּי וְיִשְׂרְאֵלֵי כּוּלְּהוּ סְלִיקוּ? כִּי הֵיכִי דְּאִישְׁתְּיוּר מֵהָנֵי אִישְׁתְּיוּר נָמֵי מֵהָנֵי! אִישְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל עַד שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּסוֹלֶת נְקִיָּיה וְעָלָה.

19 פסחים פתח ↗

לְרַב יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא: טְמֵא שֶׁרֶץ רַחֲמָנָא דַּחְיֵיהּ, דִּכְתִיב: ״אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ״, מִי לָא עָסְקִינַן שֶׁחָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בְּעֶרֶב הַפֶּסַח, וַאֲפִילּוּ הָכִי אָמַר רַחֲמָנָא — לִידְּחֵי. תָּנוּ רַבָּנַן: הָיָה עוֹמֵד חוּץ לַמּוֹדִיעִים, וְיָכוֹל לִיכָּנֵס בְּסוּסִים וּבִפְרָדִים, יָכוֹל יְהֵא חַיָּיב — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה״, וְהַלָּה הָיָה בַּדֶּרֶךְ. הָיָה עוֹמֵד לִפְנִים מִן הַמּוֹדִיעִים, וְאֵין יָכוֹל לִיכָּנֵס מִפְּנֵי גְּמַלִּים וּקְרוֹנוֹת הַמְעַכְּבוֹת אוֹתוֹ, יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּיב — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה״, וַהֲרֵי לֹא הָיָה בַּדֶּרֶךְ. אָמַר רָבָא: שִׁיתָּא אַלְפֵי פַּרְסֵי הָוֵי עָלְמָא, וְסוּמְכָא דִרְקִיעָא אַלְפָּא פַּרְסֵי. חֲדָא גְּמָרָא, וַחֲדָא סְבָרָא. סָבַר לַהּ כִּי הָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כַּמָּה מַהֲלַךְ אָדָם בֵּינוֹנִי בַּיּוֹם — עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת: מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְעַד הָנֵץ הַחַמָּה חֲמִשָּׁה מִילִין, מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים חֲמִשָּׁה מִילִין, נִמְצָא עוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ אֶחָד מִשִּׁשָּׁה בַּיּוֹם. מֵיתִיבִי, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַּיּוֹם. תֵּדַע, כַּמָּה מַהֲלַךְ אָדָם בֵּינוֹנִי בַּיּוֹם — עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת, וּמֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד הָנֵץ הַחַמָּה אַרְבַּעַת מִילִין, מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה וְעַד צֵאת הַכּוֹכָבִים אַרְבַּעַת מִילִין, נִמְצֵאת עוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַּיּוֹם. תְּיוּבְתָּא דְרָבָא, תְּיוּבְתָּא דְעוּלָּא. תְּיוּבְתָּא. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן? אָמַר לָךְ: אֲנָא בִּימָמָא הוּא דַּאֲמַרִי, וְרַבָּנַן הוּא דְּקָא טָעוּ, דְּקָא חָשְׁבִן דְּקַדְמָא וַחֲשׁוֹכָא. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי חֲנִינָא? לָא, ״וַיָּאִיצוּ״ שָׁאנֵי. תָּא שְׁמַע: מִצְרַיִם הָיָה אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה, וּמִצְרַיִם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּכוּשׁ, וְכוּשׁ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בָּעוֹלָם, וְעוֹלָם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בַּגָּן, וְגַן אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּעֵדֶן, וְעֵדֶן אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּגֵיהִנָּם, נִמְצָא כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ כְּכִיסּוּי קְדֵירָה לְגֵיהִנָּם. תְּיוּבְתָּא. תָּא שְׁמַע, דְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כׇּל הַיִּשּׁוּב כּוּלּוֹ תַּחַת כּוֹכָב אֶחָד יוֹשֵׁב. תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי אָדָם נוֹתֵן עֵינוֹ בְּכוֹכָב אֶחָד, הוֹלֵךְ לַמִּזְרָח — עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ, לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם — עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ, מִכְּלָל דְּכׇל הַיִּשּׁוּב כּוּלּוֹ תַּחַת כּוֹכָב אֶחָד יוֹשֵׁב. תְּיוּבְתָּא. תָּא שְׁמַע: עֲגָלָה בַּצָּפוֹן, וְעַקְרָב בַּדָּרוֹם, וְכׇל הַיִּשּׁוּב כּוּלּוֹ אֵינוֹ יוֹשֵׁב אֶלָּא בֵּין עֲגָלָה לְעַקְרָב. וְכׇל הַיִּשּׁוּב כּוּלּוֹ אֵינוֹ הֹוֶה אֶלָּא שָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם, שֶׁאֵין חַמָּה נִכְנֶסֶת לַיִּשּׁוּב אֶלָּא שָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם. תֵּדַע, שֶׁבְּחָמֵשׁ חַמָּה בַּמִּזְרָח, וּבְשֶׁבַע חַמָּה בַּמַּעֲרָב, חֲצִי שֵׁשׁ וַחֲצִי שֶׁבַע חַמָּה עוֹמֶדֶת בְּרֹאשׁ כׇּל אָדָם. תְּיוּבְתָּא. תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: מָה תְּשׁוּבָה הֱשִׁיבַתּוּ בַּת קוֹל לְאוֹתוֹ רָשָׁע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר ״אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן״, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: רָשָׁע בֶּן רָשָׁע,

24 תענית פתח ↗

וּמִי אִיכָּא יְרוּשָׁלַיִם לְמַעְלָה? אִין, דִּכְתִיב: ״יְרוּשָׁלִַים הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו״.

1 "וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים הַנּוֹתָר בָּרֹחַב עַל פְּנֵי חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אָלֶף" מח’ טו. שֶׁהֲרֵי הַתְּרוּמָה הַגְּדוֹלָה הָיְתָה כ"ה אֶלֶף, וְאֹרֶךְ כְּאַחַד הַחֲלָקִים, וּמִמֶּנָּה חָזַר וְתָרַם מֵאֶמְצָעָהּ. שֶׁמִּמִּזְרָח לְמַעֲרָב שְׁתֵּי רְצוּעוֹת כָּל אַחַת רֹחַב עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וְאֹרֶךְ כ"ה אֶלֶף, וְהֵם בַּצָּפוֹן שֶׁלָּהּ זוֹ אֵצֶל זוֹ, עֲדַיִן נִשְׁאָר בְּאֹרֶךְ אֵלּוּ שְׁתֵּי הָרְצוּעוֹת רֹחַב חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים בִּדְרוֹם הַתְּרוּמָה הַגְּדוֹלָה. עַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב שֶׁאוֹתָן חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים הַנּוֹתָר וְגוֹ' "חֹל הוּא לָעִיר לְמוֹשָׁב וּלְמִגְרָשׁ" שם.

2 ְעִיר וּמִגְרָשׁ, כְּמַשְׁמָעָן. וּמוֹשָׁב, רָצָה בּוֹ מַה שֶּׁיֵּשְׁבוּ בּוֹ עוֹבְדֵי הָעִיר. וּמְבָאֵר וְהוֹלֵךְ כָּל אֶחָד כַּמָּה הוּא. וּלְמַעְלָה כָּלַל הַכָּתוּב שְׁלָשְׁתָּן בְּשֵׁם עִיר, לְפִי שֶׁכֻּלָּן צֹרֶךְ הָעִיר. הֵם שֶׁאָמַר יחזקאל מה, ו "וַאֲחֻזַּת הָעִיר תִּתְּנוּ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים רֹחַב וְאֹרֶךְ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אָלֶף לְעֻמַּת תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה".

3 וְהָיְתָה הָעִיר בְּתוֹכֹה יחזקאל מח, טו כְּלוֹמַר, בְּאֶמְצָעִית הָרְצוּעָה הַזֹּאת. "וְאֵלֶּה מִדּוֹתֶיהָ פְּאַת צָפוֹן חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים" קָנִים, "וּפְאַת נֶגֶב חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים" קָנִים, "וּמִפְּאַת קָדִים חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים" קָנִים," וּפְאַת יָמָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים" יחזקאל מח, טז קָנִים. "סָבִיב שְׁמֹנָה עָשָׂר אֶלֶף וְשֵׁם הָעִיר מִיּוֹם ה’ שָׁמָּה" יחזקאל מח, לה.

4 מַה שֶּׁכָּלַל הַכָּתוּב מִדּוֹת הָעִיר מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ יחזקאל מח, טז, וְכָתַב הַמִּדָּה שֶׁמִּכְּלָלָן כַּמָּה הוּא הֶקֵּיפָן יחזקאל מח, לה - וְלֹא נַעֲשָׂה כֵן לְכָל הַמִּדּוֹת, לֹא בְּמִדּוֹת הַתְּרוּמָה הַגְּדוֹלָה, וְלֹא בְּאֶחָד מֵחֲלָקֶיהָ, וְלֹא בְּהַר הַבַּיִת, וְלֹא בְּאֶחָד מֵחֶלְקֵי הַמִּקְדָּשׁ. יֵשׁ לָנוּ לָתֵת טַעַם בָּזֶה; שֶׁהוּא לְהוֹדִיעַ וּלְהִגָּלוֹת לִבְנֵי הַגָּלוּת, כִּי גָּדוֹל יִהְיֶה הֶקֵּף הָעִיר בְּמִדָּתָהּ י"ח אֶלֶף, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הִיא בָּזֶה דֻּגְמַת כָּל הָעוֹלָמוֹת שֶׁשָּׁט בָּהֶן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּלֵילְיָא, שֶׁהֵן י"ח אֶלֶף, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה ג:. וּמוּכָח לֵיהּ מִדִּכְתִיב תהלים סח, יח: רֶכֶב אֱלֹקִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אַל תִּקְרֵי שִׁנְאָן אֶלָּא שֶׁאֵינָן. וּלְפִיכָךְ לֹא אָמַר הַכָּתוּב סָבִיב שְׁמֹנָה עָשָׂר אֶלֶף קָנִים, לְפִי שֶׁבָּא בְּרֶמֶז עַל הַמִּדָּה הַזֹּאת, שֶׁהִיא כְּנֶגֶד שְׁמֹנָה עָשָׂר אֶלֶף עוֹלָמוֹת הַלָּלוּ.

5 וְזֶהוּ "וְשֵׁם הָעִיר מִיּוֹם ה’ שָׁמָּה" יחזקאל מח, לה. כְּלוֹמַר, מִשֶּׁפָּנָה הַיּוֹם, ה’ שָׁמָּה. וְהַמִּקְדָּשׁ הוּא דֻּגְמַת זֶה הָעוֹלָם בְּג' חֲלָקָיו כַּאֲשֶׁר זָכַרְתִּי בַּהַקְדָּמָה. וּבָהֶם עָבִיד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּימָמָא כִּדְאִיתָא הָתָם ע”ז ג:. זֶהוּ מַה שֶּׁנִּרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתֵּנוּ.

6 וּבְאַגָּדַת חֵלֶק סנהדרין צז: פֵּרְשׁוּ לְהַךְ קְרָא יחזקאל מח, לה עַל שׁוּרוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁסְּבִיב הַשְּׁכִינָה. דְּאָמַר רָבָא דָּרָא דְּקַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תַּמְנֵי סְרֵי אַלְפֵי פַּרְסֵי הֲוַאי שֶׁנֶּאֱמַר שם: "סָבִיב שְׁמֹנָה עָשָׂר אֶלֶף". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה מִשְׁתָּעִי קְרָא בְּסוֹף יְחֶזְקֵאל, עכ"ל.

7 וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע דְּמַה שֶּׁאָמַר רַשִׁ”י ‘בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה מִשְׁתָּעִי קְרָא’ לָא אָתֵי לְאַפּוֹקֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה. דְּחַס לֵיהּ לְפוּמָא קַדִּישָׁא דִּיפּוּק מִינֵּיהּ כִּי הַאי מִלְּתָא. דִּפְשִׁיטָא =מְדַבֵּר הַכָּתוּב. לֹא בָּא לְיַתֵּר אֶת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה. שֶׁלֹּא רָאוּי לוֹ לַפֶּה הַקָּדוֹשׁ שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ כָּזֶה דָּבָר. שֶׁכֵּן פָּשוּט שֶׁדְּאֵין הַמִּקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ, וְהָא וַדַּאי וְזֶה בָּרוּר שֶׁדִּנְבוּאוֹת יְחֶזְקֵאל כְּמַשְׁמָעָן וְכִפְשָׁטָן הֵן. וַהֲרֵי בְּסֵפֶר יְחֶזְקֵאל עַצְמוֹ פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י ז"ל שם בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: הֶקֵּף הָעִיר י"ח אֶלֶף קָנִים כֵּן עוֹלֶה חֶשְׁבּוֹן רִבּוּעָהּ, עכ"ל. הֲרֵי שֶׁפֵּרֵשׁ לִקְרָא בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה כִּפְשָׁטָן שֶׁל הַדְּבָרִים. אֶלָּא דְּאַהָךְ קְרָא קַשְׁיָא, אַמַּאי כָּלִיל הַמִּדָּה שֶׁסְּבִיב הָעִיר וְלָא סַגִּי לֵיהּ בְּפֵרוּט כָּל הָרוּחוֹת שֶׁכְּבָר פֵּרְטָן, וַאֲנַן יָדְעִינַן כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ. וְעוֹד; מַאי אִכְפַּת לָן לְמֶחְשַׁב וּלְמֵידַע כְּלָלָא דְּרִבּוּעַ הָעִיר. אֶלָּא דְּאָתָא לְאַשְׁמְעִינַן הַךְ דְּרָשָׁא, דְּזֶה הַהֶקֵּף שֶׁל הָעִיר הוּא בְּמִסְפַּר וּבְמִפְקַד הַשּׁוּרוֹת שֶׁל צַדִּיקִים הַיּוֹשְׁבִים סְחוֹר סְחוֹר לִפְנֵי ה’. וּדְאָמַר רָבָא פַּרְסֵי, אֲפָרֵשׁ בְּסָמוּךְ בְּעֵזֶר ה’ יִתְבָּרַךְ.

8 וּבֹא וּרְאֵה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁמַר מִזֶּה רַשִׁ”י ז”ל בְּפֵרוּשׁוֹ זֶה שֶׁבְּחֵלֶק, אָמְנָם בְּסֻכָּה בְּפֶרֶק לוּלָב וַעֲרָבָה מה: מַיְתִי נַמִּי תַּלְמוּדָא לְהַךְ דְּרָבָא. וְשָׁם כָּתַב רַשִׁ"י בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "סָבִיב שְׁמֹנָה עָשָׂר אָלֶף" סֵיפֵיהּ דִּקְרָא "ה’ שָׁמָּה", דְּאַף עַל גַּב דְּבִירוּשָׁלַיִם שֶׁלֶּעָתִיד לָבֹא כְּתִיב קְרָא, דַּרְשִׁינַן לֵיהּ נַמִּי לְהָכִי, דְּמָקוֹם שֶׁשְּׁכִינָה שָׁמָּה, סוֹבְבִין אוֹתוֹ י”ח אֶלֶף, וְהֵם הַצַּדִּיקִים הַנְּתוּנִים לִפְנִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר כג, כג: "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל". וְאוֹמֵר ישעיה כג, יח "לַיֹּשְׁבִים לִפְנֵי ה’ יִהְיֶה סַחְרָהּ", וְאוֹמֵר ישעיה ל, כ "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ", עכ”ל.

9 הִנְּךָ רוֹאֶה כִּי נִשְׁמַר מִזֶּה, וְקַמַּקְשֶׁה לֵיהּ, דְּהָא בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלֶּעָתִיד לָבֹא כְּתִיב, וְתֵרֵץ דְּדַרְשִׁינַן לֵיהּ נַמִּי לְהָכִי וְכוּ’. וְיֵשׁ לְתָרֵץ שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ כָּךְ בְּפֶרֶק חֵלֶק, לְפִי שֶׁסָּמַךְ אַמַּה שֶּׁפֵּרֵשׁ בְּסֻכָּה שֶׁהוּא קוֹדֵם אֵלָיו בְּסֵדֶר הַתַּלְמוּד. כִּי סֻכָּה בְּמוֹעֵד וְחֵלֶק בִּנְזִיקִין, וְסֵדֶר הַסְּדָרִים יָדוּעַ בַּפָּסוּק ישעיה לג, ו "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת", הִנֵּה עִתֶּיךָ שֶׁהוּא מוֹעֵד שבת לא. קוֹדֶם לִישׁוּעוֹת שֶׁהִיא נְזִיקִין שם. וְתֵדַע שֶׁהֲרֵי לֹא הֵבִיא נַמִּי בְּחֵלֶק הַנְהוּ רְאָיוֹת עַל שֶׁיִּהְיוּ הַצַּדִּיקִים סְבִיב הַשְּׁכִינָה דְּמַיְתִי בְּסֻכָּה, אֶלָּא דְּסָמַךְ אַמַּאי דְּפֵרֵשׁ בְּסֻכָּה, וְלֹא רָצָה לִכְפֹּל אֲרִיכַת הַדְּבָרִים. וְלֹא פֵּרֵשׁ בְּחֵלֶק רַק מַה שֶּׁנִּדְרַשׁ הַפָּסוּק בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, וּפְשִׁיטָא וַהֲלָכָה מְרֻוַּחַת הִיא שבת סג. דְּאֵין הַמִּקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ, וּכְבָר פֵּרֵשׁ כֵּן בְּסֻכָּה כִּדְכָּתִיבְנָא.

10 וְעוֹד אֲנִי אוֹמֵר, דִּלְהָכִי לֹא הֻצְרַךְ רַשִׁ"י ז"ל לְפָרֵשׁ בְּחֵלֶק דְּבִפְשָׁטֵיהּ מִשְׁתָּעִי, אֶלָּא דְּדַרְשִׁינַן נַמִּי מִנֵּיהּ הַךְ דְּרָשָׁה. לְפִי דִּבְדִבְרֵי רָבָא גּוּפֵיהּ מוּכָח בְּהֶדְיָא, דִּקְרָא כִּפְשׁוּטֵיהּ מַיְרִי.

11 דְּקַשְׁיָא בְּמַאי דְּאָמַר י"ח אֶלֶף פַּרְסֵי, וַהֲרֵי קְרָא בְּקָנִים מַיְרִי, וְאִם כֵּן הֲוָה לֵיהּ י"ח אֶלֶף קָנִים. אֶלָּא דִּקְרָא כִּפְשָׁטֵיהּ מַיְרִי בְּמִדַּת הָעִיר וּסְבִיבָהּ, שֶׁהִיא י"ח אֶלֶף קָנִים, אֲבָל הַכָּתוּב לֹא אָמַר הַקָּנִים בְּזֶה הַמִּקְרָא לְפִי כְּדֵי שֶׁתִּדָּרֵשׁ מִנֵּיהּ זוֹ הַדְּרָשָׁה, שֶׁהָעִיר הִיא כְּנֶגֶד שׁוּרוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁל מַעְלָה שֶׁהֵם י"ח אֶלֶף. וְלֹא בְּקָנִים הַמִּדָּה הַהִיא, כִּי אִם בְּפַרְסָאוֹת, שֶׁכֵּן הַמִּדּוֹת שֶׁל מַעְלָה נִמְדָּדוֹת כָּךְ בְּפַרְסָאוֹת, כִּדְאַשְׁכְּחָן בְּפִרְקֵי הֵיכָלוֹת לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל פרק טז. וְהַטַּעַם, לְפִי שֶׁהִיא הַמִּדָּה הַמְרֻבָּה שֶׁבַּמִּדּוֹת. וּלְפִיכָךְ הַפַּיְטָן בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים פיוט המתחיל אז ראית כְּשֶׁמּוֹדֵד הַמִּדּוֹת וּמְחַלְּקָן, הוּא מַתְחִיל בְּפַרְסָה, וּמְחַלְּקָהּ עַד לַקְּטַנָּה שֶׁבַּמִּדּוֹת. לְפִי שֶׁהִיא הַגְּדוֹלָה, כֵּיוָן שֶׁנִתְּנוּ הַשִּׁעוּרִין שֶׁלְּמַעְלָה לִמְדֹּד בָּהּ.

12 וְהַשְׁתָּא דִּבְדִבְרֵי רָבָא גּוּפֵיהּ שָׁמְעִינַן דִּקְרָא כִּפְשׁוּטֵיהּ מַיְרִי, דְּכֵיוָן שֶׁאָמַר הוּא פַּרְסָה, וְהַכָּתוּב מַיְרִי בְּקָנִים, הוֹרָה בָּזֶה שֶׁדְּבָרָיו הֵם דְּרָשָׁה, זוּלַת פְּשַׁט הַכָּתוּב שֶׁבִּמְקוֹמוֹ הוּא מוּנָח. לְפִיכָךְ לֹא הֻצְרַךְ רַשִׁ"י ז"ל לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִן הַטָּעוּת, כֵּיוָן שֶׁנִּגְלָה סְתִירָתוֹ בְּדִבְרֵי רָבָא עַצְמוֹ. אֲבָל בְּפֶרֶק לוּלָב וַעֲרָבָה לָא גָּרְסִינַן בְּדִבְרֵי רָבָא פַּרְסֵי, לְפִי שֶׁבְּפֶרֶק זֶה לָאו מְקוֹם אַגָּדוֹת הוּא, וְלֹא הוּבָא אֶלָּא לְהַקְשׁוֹת מִנֵּיהּ. וְאַף עַל גַּב דִּבְחֵלֶק נַמִּי הוּבָא לְהַקְשׁוֹת מִנֵּיהּ, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וּפִרְקָא דְּאַגָּדָה הוּא, חָס בַּעַל הַלָּשׁוֹן לַהֲבִיאוֹ בִּשְׁלֵמוּתוֹ. וְכֵיוָן דִּבְפֶרֶק לוּלָב וַעֲרָבָה לָא גָּרְסִינַן פַּרְסֵי, לֹא נֵדַע, אִם כֵּן, אִם בָּא רָבָא לְהוֹצִיא הַמִּקְרָא מִפְּשׁוּטוֹ אוֹ לֹא. לְפִיכָךְ הֶאֱרִיךְ רַשִׁ”י וּפֵרֵשׁ בָּאֲרוּכָה, דְּאַדְּרַבָּה עַל כָּל פָּנִים הַמִּקְרָא בִּפְשׁוּטוֹ הוּא קָאֵי, אֶלָּא דְּדָרְשִׁינַן לֵיהּ נַמִּי לְהָכִי וְכוּלֵּי.

13 וּמֵעַתָּה מַה שֶּׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת בְּסֻכָּה מה: ד”ה סביב דְּלָא גָּרְסִינַן פַּרְסֵי, דְּאַטּוּ פַּרְסֵי מִי כְּתִיב בַּקְּרָא וְכוּ'. וְאִם כֵּן, בְּפֶרֶק חֵלֶק נַמִּי לָא גָּרְסִינָן, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִתְחַבְּרוּ שָׁם הַתּוֹסָפוֹת. לְדִידַן לֵיתָא, אֶלָּא דְּרָבָא וַדַּאי פַּרְסֵי קָאָמַר, אַף עַל גַּב דִּקְרָא בְּקָנִים מַיְרִי, דְּלָא אֲתָא אֶלָּא לְמִדְרַשׁ מִקְּרָא, דְּיֵשׁ לְמַעְלָה שׁוּרוֹת הַצַּדִּיקִים כָּל כָּךְ בְּמִסְפַּר י"ח אֶלֶף, וְדוּן מִנָּהּ וְאוּקִי בְאַתְרָהּ, דְּרַבָּנָן קִים לְהוּ הָכִי בְּפֶרֶק ד' דִּשְׁבוּעוֹת לא.. וְהִלְכָּךְ אוּקְמִי בְּאַתְרָהּ, דְּהָתָם הַמִּדּוֹת בְּפַרְסָאוֹת, כִּדְפֵרַשְׁתִּי. אֶלָּא דְּלָא גָּרְסִינַן בְּסֻכָּה פַּרְסֵי, לְפִי שֶׁנִּשְׁמַט מִבַּעַל הַלָּשׁוֹן, כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ צֹרֶךְ בְּכָךְ בְּקֻשְׁיָתוֹ שֶׁמַּקְשֶׁה מִמֶּנּוּ, וּבְחֵלֶק, דְּהוּא פִּרְקָא דְּאַגַּדְתָּא, חָשׁ לַהֲבִיאוֹ כֻּלּוֹ.

14 וְאִם נְפָרֵשׁ כַּפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁכָּתַבְנוּ בְּיִשּׁוּב רַשִׁ”י ז”ל, וְלֹא נִתְלֶה הַדָּבָר בְּחִלּוּף גִּרְסָאוֹת, נִרְאֶה בְּעֵינַי דְּאַף בְּסֻכָּה גָּרְסִינַן פַּרְסֵי מִטַּעַם דְּפָרִישְׁנָא, דְּהַמִּדּוֹת שֶׁלְּמַעְלָה הֵם בְּפַרְסָאוֹת. וּמַה שֶּׁלֹּא נִכְתַּב בַּסֵּפֶר, הוּא מֵהַסּוֹפֵר שֶׁרָאָה לְפָנָיו דִּבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת, לְפִיכָךְ מְחָקוֹ. וּבְחֵלֶק, שֶׁלֹּא רָאָה דִּבְרֵיהֶם לֹא מְחָקוֹ. אֲבָל הָיָה כָּתוּב בִּשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת כְּמוֹ שֶׁהֵם דִּבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת, וְגָרְסִינָן לֵיהּ שַׁפִּיר.

15 וְהִנֵּה, זָכִינוּ לְדֵין שֶׁאֵין לִטְעוֹת בְּדִבְרֵי רַשִׁ"י ז"ל כַּאֲשֶׁר חָשְׁבוּ לִדְחוֹת הַנְּבוּאָה הַזֹּאת מִפְּשָׁטָהּ, וְרָצוּ לְהִסְתַּיֵּעַ מִדִּבְרֵי רַשִׁ"י שֶׁבְּחֵלֶק, כְּמוֹ שֶׁזְּכָרָם הָרִי"א ז"ל יחזקאל מה, א וּדְחָאָם גַּם כֵּן בִּלְשׁוֹן רַשִׁ"י דִּבְפֶרֶק לוּלָב וַעֲרָבָה. אֶלָּא שֶׁאֲנַחְנוּ הִרְחַבְנוּ פֹּה, הִגְדַּלְנוּ לְשׁוֹן פַּרְסֵי דְּאָמַר רָבָא, וְכֵן בְּטַעַם מַה נִּשְׁתַּנָּה פֶּרֶק חֵלֶק דְּלֹא פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י הָתָם כְּמוֹ בְּסֻכָּה. אֲבָל שְׁנֵינוּ לְדָבָר אֶחָד נִתְכַּוַּנּוּ, לְהַעֲמִיד הַדְּבָרִים כִּפְשָׁטָן, כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ עַד הֵנָּה הַכֹּל בְּבֵאוּר רָחָב וּמְפֹרָשׁ בִּכְלָל וּבִפְרָט, וְעֵינֶיךָ הָרוֹאוֹת כִּי יִסְבְּלוּ הַכְּתוּבִים פֵּרוּשֵׁנוּ שֶׁעַל פִּי הַמְּפָרְשִׁים, יָפֶה יָפֶה.

16 וְעִם הֱיוֹת שֶׁאֵין אֲנִי גּוֹזֵר אֹמֶר, שֶׁכָּל מַה שֶּׁפֵּרַשְׁתִּי הוּא מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ מַמָּשׁ כִּדְבָרַי, כִּי מִי יוֹדֵעַ, דְּלֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶּן נָבִיא, וְאַף לֹא מֵחָכְמָה אוֹ מֵרוּחָא יְתֵירָא דְּאִית בִּי יָכִילְנָא לְמֵימַר הָכִי. אֶלָּא מַה דְּגַלֵּי לָן אֱלָקָא דִּשְׁמַיָּא בְּפֵרוּשׁ הַמְּפָרְשִׁים, וּבִפְרָט בְּדִבְרֵי רַשִׁ"י רֹאשׁ הַמְּפָרְשִׁים, אוֹתוֹ הִגַּדְנוּ הַיּוֹם. וַאֲשֶׁר לוֹ לֵב לָדַעַת, יֵדַע וְיָבִין אַף יַשְׂכִּיל יוֹתֵר מֵהֵמָּה, וְאוּלַי יְפָרֵשׁ בְּאֹפֶן אַחֵר יִסְבְּלוֹ הַכָּתוּב יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁשְּׁלֹשָׁה הַמְּפָרְשִׁים רַשִׁ”י רַדַ”ק וְרִי”א שֶׁלִּקַּטְנוּ בְּפֵרוּשֵׁיהֶם, שְׁלָשְׁתָּן לֹא בְּכָל מָקוֹם לְדַעַת אַחַת יַטּוּ שִׁכְמָם.

17 אָמְנָם נִרְאֶה מִזֶּה, שֶׁהַנְּבוּאָה כִּפְשׁוּטָהּ וּכְמַשְׁמָעָהּ, אַחֲרֵי שֶׁסּוֹבֵל זֶה הַפֵּרוּשׁ. וְלָמָּה זֶּה נִדְחֵהוּ וְנֹאמַר כִּי אֵינוֹ, וַהֲרֵי יוּכָל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ וְכָךְ. וְאִם תְּפָרֵשׁ בִּפְשָׁטָן שֶׁל הַדְּבָרִים פֵּרוּשׁ אַחֵר הַיּוֹתֵר מְרֻוָּח כְּפִי לְשׁוֹן וְסֵדֶר הַכְּתוּבִים, אֲנַעְנַע לְךָ רֹאשִׁי וִיהִי כֵן. אֲבָל לִדְחוֹת הַכְּתוּבִים מִפְּשָׁטָן וּמִמַּשְׁמָעָן, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן פְּשׁוּטוֹ וּמַשְׁמָע נִגְלֶה, זֶה אִי אֶפְשָׁר כְּלָל וּכְלָל.

18 וְאַף בְּבוֹאֲךָ לְחֶשְׁבּוֹן שְׁלֹשֶׁת חֶלְקֵי הַתְּרוּמָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁהֵם תְּרוּמַת הַכֹּהֲנִים שֶׁבָּהּ הַמִּקְדָּשׁ, וּתְרוּמַת לְוִיִּים וּתְרוּמַת הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם, שְׁלָשְׁתָּן כ"ה אֶלֶף קָנִים אֹרֶךְ בְּרֹחַב כ"ה אֶלֶף קָנִים מְרֻבָּע, וְנִתְבָּאֵר בפתיחה שֶׁהַקָּנֶה שֵׁשׁ בָּאַמָּה - הִנֵּה לֹא יַעֲלוּ כִּי אִם ק"נ אֶלֶף אַמָּה אֹרֶךְ בְּרֹחַב ק"נ אֶלֶף אַמָּה. וְיָדַעְתָּ שֶׁכָּל אַלְפַּיִם אַמָּה הוּא מִיל, הֲרֵי שֶׁבֵּין הַכֹּל רַק ע"ה מִילִין עַל ע"ה מִילִין כְּמוֹ שֶּׁכָּתַבְנוּ בִּפְתִיחַת דְּבָרֵינוּ, וַעֲדַיִן לֹא הִגַּעְנוּ לְי"ט פַּרְסָאוֹת עַל י"ט פַּרְסָאוֹת, כִּי אַרְבַּעַת מִיל הִיא כָּל פַּרְסָה כְּמוֹ שֶׁיִּסֵּד הַפַּיְטָן לפרשת שקלים פיוט המתחיל אז ראית.

19 *וְצֵא וַחֲשֹׁב כַּמָּה מְכֻוָּן זֶה הַחֶשְׁבּוֹן, עִם הָא דִּתְנַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּתַעֲנִית י.: ט”ו יוֹם אַחַר הֶחָג, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת. וְהִנֵּה נְהַר פְּרָת הוּא בִּצְפוֹן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן הוּא בֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק עֲשָׂרָה יוּחֲסִין קידושין עא:, וּכְפֵרוּשׁ רַשִׁ”י בִּתְחִלַּת סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ א, ד "מֵהַמִּדְבָּר וְגוֹ' עַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת" שֶׁבִּצְפוֹן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּמֵעַכְשָׁיו הַלָּן בָּעִיר שֶׁהִיא בְּנֶגֶב הַתְּרוּמָה, וּמַשְׁכִּים וְהוֹלֵךְ עַד נְהַר פְּרָת, יֵשׁ לוֹ לַהֲלֹךְ רֹחַב שְׁמוֹנֶה רְצוּעוֹת, שֶׁכָּל אַחַת רָחְבָּהּ ע"ה מִילִין, שֶׁהֵן תְּשַׁע עֶשְׂרֵה פַּרְסָאוֹת פָּחוֹת מִיל. שֶׁהֲרֵי שִׁבְעָה שְׁבָטִים הֵן בִּצְפוֹן הַתְּרוּמָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בִּפְתִיחַת דְּבָרֵינוּ, וְח’ פְּעָמִים י”ט פַּרְסָאוֹת עוֹלִין קנ”ב פַּרְסָאוֹת. וּתְנַכֶּה ח' מִילִין מֵהֵן שֶׁהֵן ב' פַּרְסָאוֹת, יִשָּׁאֲרוּ ק"נ פַּרְסָאוֹת שֶׁהוּא מַהֲלַךְ חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם כְּדִתְנִינַן. מהדורא בתרא.

20 וְהַכָּתוּב מְבָאֵר עוֹד, שֶׁמֶּרְחַב יְרוּשָׁלַיִם רַק אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים עַל אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים, שֶׁהֵן כ"ז אֶלֶף אַמָּה עַל כ"ז אֶלֶף אַמָּה - עוֹלִים לְי”ג מִיל וּמֶחֱצָה, שֶׁהוּא מַהֲלַךְ אָדָם בֵּינוֹנִי בִּשְׁלִישׁ אֶחָד מִן הַיּוֹם בְּקֵרוּב. כִּי הָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, כַּמָּה מַהֲלַךְ אָדָם בֵּינוֹנִי בְּיוֹם עֲשָׂרָה פַּרְסָאוֹת וְכֻלֵּי, בִּפְסָחִים בְּפֶרֶק מִי שֶׁהָיָה טָמֵא צד.. וְהִנֵּה אֵין זֶה רָחוֹק שֶׁיִּהְיֶה מֶרְחַב הָעִיר כָּל כָּךְ, אֲבָל קָרוֹב הַדָּבָר אֵלֵינוּ. שֶׁהֲרֵי נִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹקִים מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים יונה ג, ג, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם, בְּעֵת הַגְּאֻלָּה שֶׁיִּנְהֲרוּ אֵלֶיהָ גּוֹיִם רַבִּים, שֶׁיִּהְיֶה מֶרְחָבָהּ הַתְּשִׁיעִית מִמֶּנָּה. וְהֵעִיד הָרִי"א ז"ל יחזקאל מה, א שֶּׁגַּם מִצְרַיִם הַיּוֹם גְּדוֹלָה מֵהַמִּדָּה הַזֹּאת.

21 וְכָתַב עוֹד הָרִי”א שם הִנֵּה יִרְמְיָה אָמַר בְּפֵרוּשׁ ירמיה לא, לז-לט ""הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה’ וְנִבְנְתָה הָעִיר מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל עַד שַׁעַר הַפִּנָּה וְגוֹ’ וְכָל הָעֵמֶק הַפְּגָרִים וְגוֹ’ עַד נַחַל קִדְרוֹן עַד פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים מִזְרָחָה קֹדֶשׁ לַה’" וְכוּ’. הַאִם יִסְבְּלוּ שְׁמוֹת הַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ, הַמְּפֻרְסָמִים סְבִיב יְרוּשָׁלַיִם, פֵּרוּשׁ אַחֵר מִמַּשְׁמָעָן וּפְשָׁטָן שֶׁל הַדְּבָרִים.

22 וּמִלְּבַד מַה שֶּׁבְּדִבְרֵי יְחֶזְקֵאל בַּנְּבוּאָה הַזֹּאת, מֵעִנְיַן סֵדֶר הַקָּרְבָּנוֹת וְהַקְרָבָתָם, וַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וַעֲבוֹדוֹת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, וְחֵלֶק הַנָּשִׂיא וְהַקְרָבַת קָרְבְּנוֹתָיו וַאֲשֶׁר יִתֵּן לְבָנָיו וְלַעֲבָדָיו, וַחֲלֻקַּת הָאָרֶץ בִּשְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים וְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם עַל שְׁמוֹתָן - שֶׁאֵלּוּ הַדְּבָרִים מוֹרִין בָּאֶצְבַּע עַל פְּשָׁטָן שֶׁל עִנְיָנִים כֻּלָּם. וְעוֹד שֶׁאַחֲרֵי שֶׁרַבִּים מֵהַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר זָכַר הַנָּבִיא פֹּה, הָיָה בְּבִנְיַן בֵּית ה' שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, וּבְבִנְיַן בַּיִת שֵׁנִי גַּם כֵּן. וְאִם הָיוּ שָׁם בְּפֹעַל וֶאֱמֶת, לָמָּה לֹא נְקַבֵּל בַּמָּקוֹם הַזֶּה כָּכָה, וּנְפָרְשָׁהּ בְּדֶרֶךְ צוּרָה וְדִמְיוֹנוֹת וְחֶזְיוֹנוֹת. עַל כֵּן, אֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם ה' אֱלֹקֵינוּ, לְקַיֵּם וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַנְּבוּאָה הַזֹּאת הִיא כִּפְשׁוּטָהּ, וְשֶׁנִּבֵּא אוֹתָהּ יְחֶזְקֵאל לֶעָתִיד לָבֹא וְכוּ', עַד כָּאן דִּבְרֵי פִּי חָכָם חֵן. וְעוֹד הֶאֱרִיךְ לְהָבִיא פְּרָטֵי הַדְּבָרִים שֶׁבִּנְבוּאָה זוֹ שֶׁאֵינָן סוֹבְלִין כִּי אִם פְּשׁוּטָן שֶׁל הַדְּבָרִים, וַאֲנַחְנוּ קִצַּרְנוּ.

23 וְאַחֲרֵי שֶׁהַדְּבָרִים יִסְבְּלוּ פֵּרוּשׁ הַפְּשָׁט, וְלָאֹה יִלְאֶה הַמְבַקֵּשׁ לַחְתֹּר אַחַר פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים לַהֲוָיוֹת וְרוּחָנִית, אִם כֵּן יֵשׁ לָנוּ לְהַאֲמִין בַּפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט. וְאִם יֵשׁ בּוֹ פְּנִימִית וְרוּחָנִית, הֲלֹא קָרֹה יִקְרֶה לַנְּבוּאָה הַזֹּאת כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לְכָל הַנְּבוּאוֹת וְהַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּפֹעַל מִיּוֹם בְּרֹא אֱלֹקִים הָאָדָם אֶל הָאָרֶץ. שֶׁיֵּשׁ לְכֻלָּם רֶמֶז וְצוּרָה פְּנִימִית אַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשָׂה בְּגַשְׁמִיּוּת, כַּנִּזְכַּר בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ קנב א על הפסוק במדבר ט, א עַיֵּן שָׁם. אֲבָל לְעוֹלָם הַדְּבָרִים הַמּוֹרִין בִּפְשָׁטָן הֵן רִאשׁוֹנָה יִסָּעוּ לְדִגְלֵיהֶם, וְאַחֲרֵיהֶם בִּפְנִימִיּוּתָם יָרֻצוּ סֶלָה.

24 וְהַבֵּט נָא; מִשְׁכַּן ה' בַּמִּדְבָּר שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה וּמִקְדַּשׁ ה' שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה - הַאִם אֵין לָהֶם פְּנִימִיּוּת, וְדֻגְמָתָן כְּעֵין שֶׁל מַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ מִפָּסוּק תהלים קכב, ג "כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ יַחְדָּו", בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית ה.. וְעַל כָּל זֶה, נַעֲשָׂה מַה שֶּׁדִּבְּרוּ בָּהֶם הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים בְּפֹעַל וּבְמַצָּב גַּשְׁמִי. וְכֵן הִיא הַנְּבוּאָה הַזֹּאת, עוֹד יָבֹא עִתָּהּ שֶׁתִּתְקַיֵּם בִּפְשָׁטָהּ וּמַשְׁמָעָהּ בְּמַצָּב גַּשְׁמִי, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמָה עֲדַיִן בְּמַצָּב גַּשְׁמִי, כַּאֲשֶׁר הוֹכַחְנוּ בְּכָל פְּרָט וּפְרָט מִבִּנְיָן זֶה, בַּמֶּה נִשְׁתַּנָּה מִבִּנְיַן בַּיִת שֵׁנִי, וְעוֹלִין הַחִלּוּפִין הַרְבֵּה עַד כִּי יֶחְדַּל לִסְפֹּר, מִפְּנֵי שֶׁכִּמְעַט בְּכָל פְּרָט וּפְרָט יֵשׁ בּוֹ שִׁנּוּי מָה. וְאִם כֵּן, אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַנְּבוּאָה הַהִיא עַל בַּיִת שֵׁנִי כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה מַמָּשׁ הַבִּנְיָן כִּנְבוּאַת הַנָּבִיא.

25 וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמָה עֲדַיִן הַנְּבוּאָה הַזֹּאת, שֶׁהִיא נְבוּאָה נִתְנַבְּאָה עַל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים כְּכָל חֶזְיוֹן הַנְּבִיאִים ע"ה, לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים עַל כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, לְהוֹדוֹת חבקוק ב, ג "כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד, וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב, אִם יִתְמַהְמַהּ חַכֵּה לוֹ, כִּי בֹא יָבֹא" וְיִבְנֶה עִירֵנוּ וִישַׁכְלֵל הֵיכָלֵנוּ, וְיַשְׁכִּין שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ לְעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן יחזקאל מב, טו בְּצֵאתוֹ מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ וּמָדַד מִחוּץ אֶת הַר הַבַּיִת, אָמַר יחזקאל מג, א-ט:

26 "וַיּוֹלִכֵנִי אֶל הַשָּׁעַר שַׁעַר אֲשֶׁר פֹּנֶה דֶּרֶךְ הַקָּדִים, וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וְגוֹ’, וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וַתְּבִאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִי וְהִנֵּה מָלֵא כְבוֹד ה’ את הַבָּיִת, וָאֶשְׁמַע מִדַּבֵּר אֵלַי מֵהַבָּיִת וְגוֹ’, וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם אֶת מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וְלֹא יְטַמְּאוּ עוֹד בֵּית יִשְׂרָאֵל שֵׁם קָדְשִׁי וְגוֹ’, בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי וְגוֹ’, עַתָּה יְרַחֲקוּ אֶת זְנוּתָם וְגוֹ’ וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם לְעוֹלָם".

27 הִנֵּה שֶׁעַל הַבַּיִת הַזֶּה שֶׁמְּדָדוֹ, וְרָאָה תְּכוּנָתוֹ מוֹצָאָיו וּמְבוֹאָיו אָמַר שֶׁבָּא אֵלָיו כְּבוֹד ה’, וְשֶׁבָּא קוֹל לוֹ שֶׁזֶּהוּ מְקוֹם כִּסְאִי וּמְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי. כִּי מִלַּת אֶת, כְּמוֹ: זֶה. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן יחזקאל מג, ז דֵּין אֲתַר בֵּית כּוּרְסֵי יְקָרִי וְדֵין אֲתַר בֵּית אַשְׁרָיוּת שְׁכִינָתִי. וְרָצָה בּוֹ שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הַכִּסֵּא שֶׁלְּמַעְלָה, וְהוּא הֲדוֹם לְרַגְלוֹ, עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָה ישעיה סו, א: "כֹּה אָמַר ה’ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי". וְאָמַר שֶׁזֶּהוּ הַמָּקוֹם שֶׁיִּשְׁכָּן שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, וְשֶׁלֹּא יְטַמְּאוּ עוֹד אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ, וּלְפִיכָךְ "וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכָם לְעוֹלָם".

28 וּבְדוֹמֶה לְזוֹ הַנְּבוּאָה נִבָּא עוֹד יְחֶזְקֵאל עַצְמוֹ בְּפֶרֶק ל”ז, אֶזְכְּרָה לְקַמָּן בִּכְלוֹת דְּבָרֵינוּ, מִמַּה שֶׁרָצִינוּ לְבָאֵר בַּבִּנְיָן הַזֶּה.

29 "וְשַׁעֲרֵי הָעִיר עַל שְׁמוֹת שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁעָרִים שְׁלוֹשָׁה צָפוֹנָה, שַׁעַר רְאוּבֵן אֶחָד שַׁעַר יְהוּדָה אֶחָד שַׁעַר לֵוִי אֶחָד, וְאֶל פְּאַת קָדִימָה וְגוֹ’ וּשְׁעָרִים שְׁלֹשָׁה וְשַׁעַר יוֹסֵף אֶחָד שַׁעַר בִּנְיָמִן אֶחָד שַׁעַר דָּן אֶחָד, וּפְאַת נֶגְבָּה וְגוֹ’ וּשְׁעָרִים שְׁלֹשָׁה שַׁעַר שִׁמְעוֹן אֶחָד שַׁעַר יִשָּׂשכָר אֶחָד שַׁעַר זְבוּלֻן אֶחָד, פְּאַת יָמָּה וְגוֹ’ שַׁעַר גָּד אֶחָד שַׁעַר אָשֵׁר אֶחָד שַׁעַר נַפְתָּלִי אֶחָד" יחזקאל מח, לא-לד.

9 סנהדרין פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ: הָא הַאי סַיּוֹעֵי קָא מְסַיַּיע לֵיהּ לָךְ! אֶלָּא אִי שְׁמִיעַ לָךְ הָא, שְׁמִיעַ לָךְ: כִּי הָא דְּיָתֵיב רַבִּי יוֹחָנָן וְקָא דָרֵישׁ: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁהֵן שְׁלֹשִׁים עַל שְׁלֹשִׁים אַמּוֹת, וְחוֹקֵק בָּהֶם עֶשֶׂר בְּרוּם עֶשְׂרִים, וּמַעֲמִידָן בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְגוֹ׳״. לִגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַּלְמִיד, אָמַר: הַשְׁתָּא כְּבֵיעֲתָא דְצִילְצְלָא לָא מַשְׁכְּחִינַן, כּוּלֵּי הַאי מַשְׁכְּחִינַן?

19 תענית פתח ↗

מַתְנִי׳ בִּשְׁלֹשָׁה בִּמְרַחְשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה בּוֹ, חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַחַר הֶחָג. כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת.

« צורת בית המקדש ע״ח צורת בית המקדש פ״א »