שאלות ותשובות מן השמים ס״ז

« שאלות ותשובות מן השמים ס״ו שאלות ותשובות מן השמים ס״ח »

1 תוספות על חולין פתח ↗

כל הני עיזי ברייתא הכי אית להו - והא דאמר דביני ביני טרפה היינו היכא דגדולה הרבה ואין דומה לענוניתא דורדא פירש בקונטרס דכי משתכחן תרתי דטרפה דהא יתרת דביני וביני לאו אורחה דחדא גופה לא אכשר אלא משום דכל הני עיזי ברייתא הכי אית להו ואם אין לה אפילו אחת כשרה ורבינו אפרים אומר דעל אחת לא היה אומר כל הני עיזי ברייתא הכי אית להו ולא היה סבור רב אשי למטרפה דהא כולהו אית להו אלא ודאי אפילו על שנים קאמר דכשרה משום דהני עיזי ברייתא הכי אית להו ולפיכך אם אין לו אפילו אחת טרפה ונראה דאין ראיה מבהמות שלנו דשמא חלוקות משלהם כדאשכן בפרק הלוקח בהמה בכורות דף יט: דפרה בת שלשה שילדה ודאי לכהן ובהמות שלנו יולדות לפעמים בשנה שניה אם לא שנאמר דכשיולדת בשנה שניה תשש כחה ושוב לא תלד עד שנה רביעית ועמא דבר כרש"י מדקאמר וקרו לה טבחי עינוניתא דוורדא משמע כפירושו דאין שם אלא היא דלא מסתבר כלל לומר דקאי אשניה ובכל מקום שהיא סרוכה טרפה ואם חסר אחת מן האונות אין העינוניתא מצטרפת להשלים:

1 רש"י על חולין פתח ↗

אפילו כטרפא דאסא - קטנה כעלה של הדס. ומדסבר רב אשי למיטרפה שמע מינה לאו אורחה ובהני דידן דאית ברובא דידהו אי משכחינא ריאה דלית בה עינוניתא כשרה. ויש אומרים שאם חסרו אונות הימין מצטרפין לה בהדייהו הואיל ויתרת היא ובתשובת הבבליים מצאתי כן אבל לא שמעתי ואין הדבר נראה בעיני הואיל ולא קיימא בדרא דידהו יתרת היא ואותם הראויות להיות חסרות והויא לה כחליף וטרפה וכדמשתכחן תרתי עינוניתא שמעתי מפי מורי הזקן שנחלקו בה גדולי הדור ר' יהודה בן רבי ברוך וחביריו ולא פירש לי דעתו ונראה לי שהיא טרפה דהא יתרת דביני ביני היא ולאו אורחה דחדא גופה לא אכשרן אלא משום דכל הנך ברייתא הכי אית להו:

2 משנה תורה, הלכות שחיטה פתח ↗

וְאֵין לְהוֹסִיף עַל טְרֵפוֹת אֵלּוּ כְּלָל. שֶׁכָּל שֶׁאֵרַע לִבְהֵמָה אוֹ לְחַיָּה אוֹ לְעוֹף חוּץ מֵאֵלּוּ שֶׁמָּנוּ חַכְמֵי דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים וְהִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶן בְּבָתֵּי דִּינֵי יִשְׂרָאֵל אֶפְשָׁר שֶׁתִּחְיֶה. וַאֲפִלּוּ נוֹדַע לָנוּ מִדֶּרֶךְ הָרְפוּאָה שֶׁאֵין סוֹפָהּ לִחְיוֹת:

2 חולין פתח ↗

דְּבֵי יוֹסֵף רִישְׁבָּא מָחוּ בְּגִידָא נַשְׁיָא וְקָטְלִי, אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא, אֲמַר לְהוּ: וְכִי לְהוֹסִיף עַל הַטְּרֵפוֹת יֵשׁ? אֵין לְךָ אֶלָּא מַה שֶּׁמָּנוּ חֲכָמִים!

1 ועוד שאלתי על אומא דסמכא אל אונא אם הלכ' כדברי המתירין או כדברי האוסרין, ועל אינוניתא דוורדא אם נמצאת חסירה או אם נמצא בה ב' אם מותרת או אסורה:

2 והשיבו זה כלל גדול בטרפות דמוסיף יוסיף ודלא מוסיף יסיף, ונראה מזה המחמיר מתברך:

1 פסקי הרא"ש על חולין פתח ↗

האי ביני ביני דאתיא לקמיה דרב אשי סבר רב אשי למיטרפה א"ל רב הונא מר בר רב אחא לרב אשי כל הני חיוי ברייתא הכי אית להו וקרי להו טבחי עינוניתא דוורדא. כתב רש"י ומדסבר רב אשי למיטרפה שמעת מינה לאו אורחא ובהני דידן דרובן אית להו אי משכחינן דלית להו עינוניתא דוורדא כשירה. ואי אית לה תרתי טריפה. דהא יתרת דביני ביני היא ולאו אורחא. דחדא גופא לא מכשרינן אלא משום דכל הנך חיוי ברייתא הכי אית להו. ורבינו אפרים בר יצחק ז"ל היה מכשיר בשתים משום דעל אחת לא היה אומר כל חיוי ברייתא הכי אית להו שהרי כל בהמות שלנו יש להן אחת אלא על השניה אמר דכשירה משום דברייתא הכי אית להו. והיכא דליכא כלל היה מטריף. ונראה דאין להביא ראיה מבהמות שלנו דחלוקות משלהן. כדאשכחן בפ' הלוקח בהמה בכורות דף יט: דפרה בת ג' ודאי לכהן ושלנו יולדות לפעמים בת שתים. ובשם הגאונים מצאתי כתוב דכיון דיש בהמות שאין להן וישנה במקצתן אין להטריף בשום שינוי שימצא בה בין שאין לה כלום ובין שימצאו שתים ושלש. וה"מ מגוה אבל מגבה אפילו כטרפא דאסא טריפה אבל פחות מטרפא דאסא אחר שנפחוה כשירה ויראה שאם נמצאת העינוניתא מצד שמאל טריפה כיון שאין זה מקומה. והא דמיטריף מגבה ולא מיטריף מגוה ומשמאל. לאשמועינן דמגבה אפילו מימין טריפה. והיכא דחסרה אונות הימין יש רוצים לומר דעינוניתא מצטרפת בהדייהו להשלימן ואין נראה לרש"י כיון דלא קיימא בדרא דידהו יתרת היא ואותן הראויין להיות חסירות הויא לה כחליף וטריפה:

2 תענית פתח ↗

אָמַר רַב מְנַשְּׁיָא: וְקָרוּ לֵיהּ יוֹם תְּבַר מַגָּל. מִכָּאן וְאֵילָךְ, דְּמוֹסֵיף — יוֹסֵיף, וּדְלָא מוֹסֵיף — יֵאָסֵף. מַאי ״יֵאָסֵף״? אָמַר רַב יוֹסֵף: תִּקְבְּרֵיהּ אִימֵּיהּ.

« שאלות ותשובות מן השמים ס״ו שאלות ותשובות מן השמים ס״ח »