שו"ת מהרי"ל, מפתחות צ״ה

95 שו"ת מהרי"ל פתח ↗

אם אחד מעיד על אוירהנ"ן הנקבה שאכל אותה וגם ראה אחרים שאכלו אותה בני סמכא. אם יש לסמוך עליו ואם נוכל לאוכלה גם כן על קבלתו או נימא כיון שיש אוסרים אותן אין זה תלוי בקבלה. ומנהג כזה אין לשנותו. ואת"ל אסורה מה נאמר על עופות אחרות שלא נודע מעולם טהרתן או טומאת' ובא אחד ואוכל אותם במסורת. אם גם אנו שאין לנו מסורת בידינו נסמוך עליו לאוכלם ונאמר מה שלא אכלנוה עד עתה בזה המקום לא היה מפני מנהג אסור אלא היה מפני שלא היה הקבלה בידינו. או דלמא נימא שגם בזה נקרא מנהג איסור ואין לאוכלה כלל בזה המקום מפני המנהג. ועוד ראבי"ה שפי' עמוני ולא עמונית רוצה לומר עמוני מין הזכר שהוא אורה"ן וגם הנקבה אסורה. ועמוני' רוצה לומר מין הנקבה שקורי' בערקהו"ן ואפילו הזכר מותר. וכן אית' בתוספת פרק בא סימ' במסכת נדה ועיין שם הג"ה אם הוא פליג על הסמ"ג שפסק כאמימ' דעמונית נמי אסורה. ואת"ל פליג אם כן מהר"מ שהחמיר לאסור זכר מין הבערקהו"ן מאי קסבר. אי קסבר כמו הסמ"ג מאי אחמיר הלא כולו אסור. ואי קסבר כראב"י מאי חומרא היא לאסור הזכר מזה המין מכל שאר מינין. ועוד באיזה דרך יהיה המסורת שהעוף נאכל עליו: תשובה אהו' הח"ר חיים שי'. מה שכת' ראבי"ה דמין שקורין אוירהו"ן הנקבה נמי אסורה. ומין הנקרא בערקהו"ן הזכר נמי מותר אין דעת ראבי"ה דהאי תרנגולא דאגמה והאי תרנגולת כדרב פפא דלא פליג ראבי"ה אדאמימ' דדריש תרנגולא דאגמה אסורה דחזאה דדרס' ואכלה והיינו גירות' ומשנה שלימ' כל עוף הדורס טמא. ומההיא דאמימ' פסק רש"י דאין לאכול שום עוף אלא במסורת דהילכתא פסיק' היא ההיא דאמימ'. אלא דעת ראבי"ה כי היכי דמחלק רב פפא בין מין הנקרא על שם הזכר לשם הנקבה ה"נ לדידן דאית לן מסורת יעל אוירהו"ן שהוא טמא. ועל הבערקהו"ן שהוא טהור אין חילוק בחד מינה בין זכר לנקבה כן פי' רש"י ל"ש לקולא ל"ש לחומרא. אבל תרנגולת' דאסור מרימר אמימר מין אחר הוא ולא בירקהו"ן ואפ"ה אתי מהר"מ להחמיר כדברי רש"י לאסו' זכר בירקהו"ן. דהמסורת על הנקבה דווקא. ומחמרינ' נמי לאסור נקבה אורהו"ן והכא תרגמינא ליה קמיה דרבוותא במתיבתא בעיר הדמים. ומי שאומר שיש לו מסורה לאכול אוירהו"ן. אין לסמוך עליו. ואפילו אם הוא מעיר או ממדינה שאוכלין אותו. דמסורה שלנו שהוא דוכיפת וכדכתב ראבי"ה שהוא אסור. ומסורת דידן עדיף דכה"ג כתב הרא"ש בתשובתו ששאלוהו על עוף המקונן על הבתי' אם הוא טהור יען כי יש מדינות שאוכלין אותו. והשיב שאין לסמוך עליהן. דמסורת אשכנ"ז שהוא חסידה עדיף שהתורה ירושה להם מאבותיהם הילכך ניסמי מסורת אחריני מקמי' מסורת דידן. ואם יאמר שהנקבה אינה סותרת מסורת אשכנ"ז. אפשר שבאותו מקום סמכו אדרש"י. כי לא נודע להם דברי ר"י וראבי"ה דמפרשי לה על המין. ואפילו היו המסורות שקולות אטו דאיכא למיזל במקום האוסרין אחר המתירין ולעזוב המסורה ומנהג אבותינו אפילו באיסור דרבנן כגון דאייתרה וטלטול שרגא לא עבדינן הכי כל שכן באיסורא דאורייתא. וכן פלוגתא דשומן הכרס וכן כמה פלוגתות דטריפות נהרא ונהרא פשטיה: ועוף שקורין טרפפ"א אוכלין באושטרי"ך ואגפי' ובאלו הגלילות אוסרין הילכך מכל צד אין לאכול אוירהו"ן לא זכר ולא נקבה ודאי אם היה עוף שאין בו מסורת איסור אלא שאין מכירין אותו. ובמקום אחר יש להן מסורת שהוא מותר על זה כתב הרא"ש דיש לסמוך על המסורת של אותו מקום אפילו אם הלך ממקום שאין מסורת למקום שיש מסורת ודעתו לחזור אפ"ה שרי לאוכלו שם ואין בזה משום חומרא המקום שיצא משם דלא שמעתי אין ראיה. ואין אומרים למי שלא ראה כו' והבא להעיד מסורת חדשה על עוף נכרי שאין מכירין אותו יצטרך שיהיה בר סמכא ומעיד על אנשי מדינה או עיר אחרת שהוא מנהג פשוט שם לאוכלו או שמקובל מפי אדם גדול דכדאי לסמוך על עדותו דודאי דייק שפיר וחזי מאן דאסהיד עליה. אבל איניש דעלמא או דאסהיד שראה או שמע מאיניש דעלמא אהא לא סמכינן דילמא לא דייק שפיר ובשינוי מועט מתהפך הענין ועביד דטעי כדפריך תלמודא פרכי טובא אסהדות' דבית שאן דילמא כו'. עד דמסיק חזי מאן גברא כו'. ואכה"ג קאמר תלמודא והיא שיהא בקי בהן ובשמותיהם. וזה אינו נמצא האידנ' כלל. אחרי כתבי הא דלעיל הגיעני כתב מבן אחי מהר"י. וגם הוא שאל על דא. והשבתי לו שיראה כתבך ע"כ תראנו. ושלום כנ' משרתך הק' הלוי:

1 כיצד נאכל העוף במסורה ועל מי יש לסמוך: עד

שו"ת מהרי"ל א׳ »