שו"ת מהרי"ל, מפתחות ל״ג

33 שו"ת מהרי"ל פתח ↗

והמתענין בע"ש. דפסקינא בפרק בכל מערבין מתענין ומשלימין פי' התו' ומהר"מ אם ירצה ואם לא ירצה לא ישלים: וכן עשה ר"י וטעם התבשיל קודם בה"ש. ובתענית יחיד מיירי כן הוכיח שם: ויש שכתבו שבתענית חובה צריך להשלים: ויש שכתבו שבט' באב דווקא צריך להשלים כשחל בע"ש: והרא"ם ז"ל הורה לאכול מבעוד יום בערב ראש השנה לא מטעם שכתבת. דיש שקורין תגר על אותו תענית כי כבר הוכיחו רבותינו ואסמכוהו על המדרשים משל למלך וכו': עד יצאו גדולי המדינה לקראתו ומחל להם שליש: ומטעם זה נתפשט שאפי' תינוקות מתענין. אלא מתרי תלתא טעמא הוא דעבד: חדא דכתב בא"ז דבערב שבת עדיין טפי שלא להשלים: ואנן דאין מתענין בראש השנה הוה ראש השנה כשבת: ואם מטעם זה עבר קצת נפלאתי כי כמה גדולים כתבו שהמנהג להשלים אפילו ע"ש אפילו יחיד המתענה. אלא נראה לי טעמא אחרינא משום דמהר"ם כתב דהשלמה היינו אחר תפילת ערבית וקבלת שבת מפלג המנחה ולמעלה אפי' עוד היום גדול. וכן גדולים אחרים. אך בתענית חלום כתב מהר"מ שצריך להשלים ממש ע"ש ק"ו משבת עצמו: וא"ז כתב שאין צריך להשלימו ע"ש: ויש שכתב שא"כ צריך למיתב תענית לתענית. וראבי"ה כתב שאפילו בחול אין צריך להשלים תענית חלום דצערא בעלמא הוה. ועוד טעם יש דבערב ראש השנה אין צריך להשלים שראב"ן היה נוהג בהני תענית דימי תשובה אפילו בחול לאכול מיד בצאתו מבית הכנסת כי אמר דצערא בעלמא קבל עליה. ולפי טעם זה אין ראייה לשבת: וכן ראיתי מוהר"ר שלום שי' מורה לאכול בער"ה ביום: ומהר"א מווינא כתב בנימוקו. ויש שאין אוכלין ביום כדי שלא יוסיפו מחול על הקדש בהאי י"ט משום דיומא דדינא הוא וכמדומה שכן הורה מהר"מ ז"ל במעגניצ"א: ועל טעם זה תמהתי דהא כבר קדשוהו בתפלה: ושמא על הכוס עיקר דהוא דאורייתא: סוף דבר אחר תפלת ערבית הוה שפיר השלמה בע"ש. ותענית יחיד ששאלת. אבל בג"מ בעומר היה פה תענית קריאה בשביל גזירה ולא רציתי להתיר לאכול ביום אף כי היה בע"ש לבד לאותו שהתנו ובחול הוי השלמה בגמר שקיעה דהיינו צאת הכוכבים כמו שנהגו:

1 דין השלמת תענית בערב שבת:

שו"ת מהרי"ל א׳ »