שו"ת מהרי"ל, מפתחות קע״ו

176 שו"ת מהרי"ל פתח ↗

ומה שנסתפקת אם ה"ה איפכא כי אמר בתחלה למחצית שכר והדר אמר למלוה מי אמרינן דאין המעשה משתנה בדבור בעלמא. הא דאינה משתנה בדבור היינו משום דאמרינן שאין כוונת המפקיד כן אלא לפטומי מילי אמר כן שאל יכביד לבו של שומעו כדפי' התו'. וכן ההיא עובדא דניחא לי' ללוה שיהא פלגא באחריו' המלו' אע"ג דיהיב לי' מחצית שכר כך אומ' המלוה בלבו ואמ' כן לנחמו וכן ההיא דמתנה שומר חנם להיות פטור מן השבועה דמעיקר' לא שיעבד נפשי'. הא לאו הכי הוה נמי אמרי' דלפטומי מילי פוטר מן השבוע' וכן כל שאר פטורי דהתם. אבל כשבא להחמיר עליו וזה מקבל עליו שיהא עליו הלוואה והכל באחריו' וכולא רווחא שלו. הא כל תנאי שבממון קיים. ואי משום שאינו משכו עתה לשם הלואה. הא כתבו רבותינו דמותר. לומר לחבירו הלוה לי מנה עד שיהא מאתים באחריותך ולאח"כ יהא הכל הלואה באחריותי ומתי קעביד משיכה בין ב"ק של ריוח לשל הלוואה. וכן עובדא דחנות דמייתי במרדכי פר' הריבית. ותניא שילהי פר' הגוזל קמא ופגע בו הגוי וזקפה עליו בהלוואה כו' וכתובה והקפת חנות משתנ' דינא בזקיפת מלוה. וההיא דר' אושעי' דמעמיד מלוה על גב פירות ומשתנה מפרי לפרי בדבור בעלמא. אלא אין עיקר הטעם משום דבור לחוד אלא משום פיטומי מילי כדפי'. ומה שהבאת משומר חנם כשואל. מה עניינ' לכאן הוא מתחייב את עצמו במלתא יתירה שהוא אינו שואל ומתחייב כשואל. אבל נדון זה מלוה הוא וחייב כדין מלוה. אך בזה יש לדקדק אם בא באותה שעה על חובת הגוים במאי לקנינהו להני זוזי. וכן משכון של גוים צריך להקנות כדפי' ר"ת. ולזה אפשר שהי' בחצירו משכון מטלטלין אבל אם היו באשראי היה צריך לקנותם בענין דמהנה ואין אנו עתה בביאורם או כל חוב וחוב לכשיפרע:

1 הנותן מעות לחבירו למחצית השכר והדר אומר יהיו כולם מלוה בידך וחבירו מקבל עליו אם יכול לשנותו באמירה גרידא:

שו"ת מהרי"ל א׳ »