1שאלה ראובן יש לו שטר על שמעון באלף זהובים ותבעו לדין וירדו בית דין לנכסי שמעון ומצאו לו בית והורידו בו לראובן לאחר שעשו לו שומא והכרזה ושמוהו באלפים וחמש מאות זהובים ודר בו ראובן שתי שנים ולא תבעו שמעון אלף וחמש מאות הנותרים ודר בו ראובן שתי שנים אחר שתי שנים נכנס שמעון לדור בביתו ודר בו כמו עשר שנים וראובן בעיר ולא מיחה אח"כ ערער ראובן ובא להוציאו מן הבית בכח ההורדה שהורידוהו בו וטוען שמעון תן לי אלף וחמש מאות זהובים כפי מה ששמו אותו אז שהיה שוה אלף וחמש מאות זהובים יותר על כדי שטרך ואתן לך הבית וראובן משיב כיון שחזרת והחזקת בבית בטלה השומא הראשונה ולא אקח הבית אלא כפי מה שישומו אותה עתה דע כיון שעשו שומא והכרזה וקבלו ראובן הרי זכה ראובן בשני חומשי הבית והשלשה חומשין נשארו לשמעון כי שמעון לא מכר לראובן כלום אלא שראובן זכה בבית כנגד החוב והילכך שני חומשי הבית לראובן ושלשה לשמעון.2יקבל החכם את תשובתו את אשר שאלת ראובן חייב לשמעון מנה והגיע זמן הפרעון ואמר לו ראובן לשמעון אין לי מעות ולא מטלטלין לפרוע מעותיך טול קרקע שיש לי בחובך בשומת בית דין ואמר לו שמעון איני תובע לך מעותי ואיני חפץ בקרקע שלך ואני רוצה להמתין עד שיהא לך מעות או מטלטלין ואם תרצה לפרוע לי חובי מכור הקרקע שלך ותן לי מעותי ודאי אם הייתי תובע ממך פרעון ולא היה לך מעות ולא מטלטלין הייתי צריך לקבל ממך קרקע שלך בפרעון בשומת בית דין אבל כל זמן שאיני תובע ממך מעותי לא כל כמינך ליקח ממך בפרעון דבר שאיני חפץ בו וראובן אומר איני רוצה שיהיה שטרי בידך קבל בפרעון מה שאני נותן לך והחזר לי שטרי יראה לי שהדין עם שמעון דכל זמן שאינו תובע מעותיו אינו מחוייב ליקח ממנו פרעון שאינו חפץ בו וישמור שטרו עד שיהיו לו מעות כמו שהלוה דבכמה מקומות יפו כח של מלוה כדי שלא תנעול דלת בפני לוין דבר תורה בעל חוב בזיבורית ומשום נעילת דלת תקנו שיגבו בבינונית ואמרי' בפ"ק דב"ק ז’ אי איכא לדמויה לבעל חוב מדמינן בעל חוב דיניה בבינונית ואם אמר הב לי זיבורית טפי פורתא א"ל אי שקלת כדינך שקול כדהשתא ואי לא שקול כיוקרא דלקמיה מתקיף לה רב אחא בריה דרב איקא א"כ נעלת דלת בפני לוין דא"ל אלו הוו לי זוזא הוה שקילנא כדהשתא השתא דזוזי גבך אשקול כיוקרא דלקמיה וכן בנדון זה מצי א"ל אלו הוה לי זוזא לא הוה שקילנא קרקע כי אני צריך מעות ללות בריבית או לעשות בהם סחורה ובשביל שמעותי אצלך תכפיני ליקח בהם קרקע שאינה מוציאים קונים אני אשמור שטרי עד שיהיו לך מעות או מטלטלין ואם תרצה להוציא שטרך מידי מכור הקרקע שלך ותן לי מעותי וקבל שטרך וכי לא די לך שמעותי בטלים אצלך אלא שתכפיני ליקח בפרעון דבר שאיני חפץ בו אין לך נעילת דלת גדולה מזה וכן אמרו חכמים דמלוה על פה גובה מן היורשים משום נעילת דלת ודמיא הך מילתא להא דתנן בפ' בתרא דב"ק קי"ח המלוה את חברו בישוב לא יחזיר לו במדבר כי יאמר לו המלוה איני תובע ממך מעותי עתה כי אני רוצה להמתין עד שנגיע לישוב ואין הלוה יכול לכופו שיקבל מעותיו ויחזיר לו שטרו וכן בנדון זה יאמר המלוה איני תובע לך מעותי עד שיהיה לך מעות או מטלטלין.
