1שאלה קהל שיש להם דין עם אחד מהעיר על עסק חכירות ויש עדים מבני העיר היודעים בעדות אלא שנוגעים בדבר אם יכולין להסתלק ולהעיד.2תשובה בכל דבר שייך סילוק חוץ מס"ת וכיוצא בו שאי אפשר להסתלק ממלה כדאיתא בפרק חזקת הבתים מ"ג שאני ס"ת דלשמיעה קיימא ואי אפשר להם שלא ישמעו קריאת התורה אבל בעסק ממון יכולין להסתלק ויתנו העדים מכיסם חלק המגיע באותו ממון שיש בין החוכרים והקהל לצורך הקהל לפרעון המס בלי ערמה נמצא שאינם נוגעים בדבר כי לא ירויחו מאומה אף אם ידבר הקהל בדין וטובי העיר הרגילים להשתדל בצרכי הקהל הם יכולין למנות מורשה לדון בשביל הקהל וכל מעשיו קיים אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.3אלופי יקירי ה"ר תמר בההיא דחזקת הבתים מ"ג ליסלקו בי תרי ולדיינוה הקשה ר"י הא בעינן תחלתן וסופן בכשרות כדאיתא בפרק יש נוחלין קכ"ח ותירץ הני מילי בפסול הגוף אבל בפסול ממון לא בעינן תחילתן וסופן בכשרות וכן היה דן רבי מאיר ז"ל ושוב חזר בו ופסק דאפילו בפסול ממון בעינן תחילתן וסופן בכשרות כי מצא תירוץ אחר בתוספת מרבינו יהודה מפריש וחלק בין דין לעדות דסילוק מועיל לגבי דין ולא לגבי עדות דבעינן תחלתן וסופן בכשרות ושוב למדתי ערכין ומצאתי תירוץ רבינו יהודה בתוספות וסברא גדולה לחלק בין דין לעדות שהדיין הוא דן על טענות שטענו לפניו אחר שנסתלק אבל העדים מעידים על זה שראו בעוד שהיו נוגעין בדבר ולכך אין סילוק מועיל ועתה כשלמדנו בתרא דקדקתי בסוגיא דעל כרחין סילוק מועיל לגבי ממון ותירוץ רבינו יהודה אינו בא כי הספר מקשה על מילתא דשמואל דאמר שותפין מעידין זה על זה ואוקמה תלמודא כשסילק עצמו ומקשה כי מסלק מיניה מי מסלק פירוש שיוכל להעיד והא תניא בני העיר וכו' ואמאי וליסלקו תרי מינייהו ולידיינו אלא ודאי סילוק אינו מועיל וקשה לשמואל דאמר שותף מעיד על ידי סילוק ומשני שאני ספר תורה דלשמיעה קאי ואי אפשר להם להסתלק ולעולם סילוק מועיל ולא תיקשי לשמואל דאמר שותף מעיד על ידי סילוק והכי סלקא סוגיא דשמעתא והא דנקט וליסלקו תרי מינייהו ולידיינו ולא קאמר וליסהדו רישא דברייתא נקט דקאמר אין דנין בדייני אותה העיר ואין חילוק בין דין לעדות ושלום אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.4ומה ששאלת ראובן הוציא שטר על שמעון חתום בשני עדים ואחד מהם חתנו של ראובן ובאנו לבאר זמנו של שטר שבשעה שחתם לא היה חתנו וטוען שמעון שעתה כתב והקדים הזמן.5תשובה אם אין השטר מקויים אם אין כתב ידו יוצא ממקום אחר וצריך הוא להעיד על חתימת השטר פסול כיון שעתה הוא חתנו אינו יכול לקיים כתב ידו ואם השטר מקויים וידוע הוא שנתקיים קודם שנעשה חתנו השטר כשר ואף על גב דבעינן תחלתו וסופו בכשרות כיון שנתקיימה וחתומה בכשרות תו לא צרכינן לעדותו ואם אין ידוע מתי נתקיים השטר ואף אם אינו מקויים אלא שכתב ידו הוציא ממקום אחר אם יש עדים שמכירים חתימת השטר כשר כיון שהוא אינו צריך להעיד על כתב ידו ולא חיישינן שמא כתבו עתה והקדים הזמן דודאי אם היו העדים מעכשיו גזלנים והיו כשרים בשעת חתימת השטר חיישינן כיון שרשעים הם שמא כתבו שקר והקדימו זמן השטר אם לא נראה השטר ביד המלוה קודם פיסולן אבל פסול קורבה גזירת הכתוב הוא דאטו משה ואהרן לא מהימן הלכך לא חיישינן שמא הקדים הזמן הלכך אינו צריך להעיד על חתימתו וכשר.6וששאלת על ראובן שהיה חייב מעות להקדש וטוען שפרעם לגבאי שהיה באותן הימים ומת והקהל רוצים להעיד ע"י החרם שהוא חייב עדיין זו היא שאלתך אומר אני דלפי לשון העדות שיעידו יתברר הדין אם יעידו ששמעו אחרי מיתת הגבאי שהודה ראובן שהיה חייב עדיין זו עדות גמורה היא וחייב או אם היו שלשה גבאים ובשעת מיתתם לא פרע היה חייב אבל אפומא דחד סהדא לא מפקינן ממונא ומה שהכשרתי הקהל זהו דווקא אם המעות הן של החולין אבל אם לעניי העיר אז אין הקהל כשרים להעיד אפילו אם יש להם קצבה וכו' כדלעיל ואפילו אם היו רוצים לסלק שנים מן העיר כדי להעיד לא מכשרינן להו דסילוק אינו מועיל אלא להיות דיין כדפרי' וליסלקו בי תרי ולידיינוה אבל להעיד לא מהני דבעינן לענין עדות תחלתו וסופו בכשרות כדאיתא ביש נוחלין קכ"ח ואמת שרבינו שמשון כתב דסילוק מועיל לענין עדות אף על פי שלא היה תחלתו בכשרות והא דאמרינן בפרק יש נוחלין קכ"ח דבעינן תחלתו וסופו בכשרות היינו דוקא לענין פסול הגוף ואהא מיתניא על חתנו וסומא ושוטה אבל פסול מחמת ממון לא בעי תחלתו וסופו בכשרות וכך היה רבינו מאיר ז"ל דן כמה שנים ושוב חזר בו כי מצא בתוס' רבינו ברוך שפירש ככתוב למעלה ואח"כ בלמדי ערכין מצאתי שר' יצחק בר' שמואל פסלם להעיד על ידי סילוק וכן פסק הלכה ובנדון זה אם אין כאן עדות בא' מן הדרכים שכתבתי למעלה ישבע ראובן שפרע ויפטר.7ומה ששאלת אם בני העיר יכולין להעיד במס שלהם אחר שסלקו הנאתן בו מותרין לדון ולהעיד אחר שיסלקו את עצמן וראיה מהא דאמרינן בפרק חזקת הבתים מ"ג וכי מסלק נפשיה מי מסתלק והא תניא בני העיר שנגנב ס"ת שלהם אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר ואם איתא ליסלקו בי תרי מינייהו ולידיינוה ומשני שאני ס"ת דלשמיעה קאי פירוש ואי אפשר להם להסתלק משמע הא בכל שאר דברים מהני סילוק והסילוק הוא שיתן ממון לקהל בלי ערמה כפי חלק המגיע לו באותו ממון שהוא מעיד עליו כדי שלא תהיה לו הנאה מאותו ממון.8וששאלתם על בני אדם שהיו יושבין בחבורה ונתן אחד מהם ככר לבת בעל הבית ואמר לה בפני ש"צ ועד אחד תהא לי מקודשת בככר זה ואחר זמן עמדה ונשאת לאחר ובא הראשון ואמר דעו שקדשתיה בככר בפני ש"צ ועד א' ושלחתם למוקדמי העיר משם לקבל עדותם והם קבלו עדותם ונראה מעדותם שהיתה מקודשת לראשון אם העד האחר יעיד כמותו ונתנו קבלת העדות ביד שלוחכם ושוב הלכה שם אם הנערה והשחידה הש"צ בענין שלקח העדות מיד שלוחכם וקרעו ובא לפניכם והעיד בפניכם בענין אחר שנראה לכם שלא היתה מקודשת ונראה אליכם ששינה עדותו על ידי שחד וענשתם אותו במלקות ובחתיכת שערו ונ' זהובים וגזרתם עליו שלא יהא טבח ולא ש"צ בכל זאת ההגמוניא עד תשלום ה' שנים לבד אם יעשה תשובה שיראה לי שהיא תשובה מעליותא ועתה בא לפניכם ואמר שמיום שאירע לו זה שהתענה בכל שבוע שני וחמישי עד שנה תמימה ושתתירו להיות טבח וש"צ בכל מקום שירצה ושאלתם אותי על ככה.9תשובה יראה לי דלאו תשובה מעליותא היא כי לפי דבריכם הוא רע לשמים ורע לבריות לשנות בעדות אשת איש בשביל ממון ותשובה שאמר שעשה בצומות אפשר שהיא תשובה של רמאות כההיא עובדא דפרק זה בורר כ"ה ההוא טבחא דנפק טריפתא מתותי ידיה שמתיה רב נחמן ועבריה אזל רבייה למזייה וטופריה סבר רב נחמן לאכשוריה אמר ליה רבא האי איערומי קא מערים אלא מאי תקנתיה כדרב אידי בר אבין דאמר רב אידי בר אבין ילבש שחורים ויתכסה שחורים וילך למקום שאין מכירין אותו ויחזיר אבדה בממון חשוב אי נמי יוציא טרפה מתחת ידו בממון חשוב משלו והשתא אפילו זה שעשה מעצמו חשו לתשובה של רמאות עד שיזדמן לו תשובה מעצמו מעין העבירה שעשה כל שכן זה שלא עשה מעצמו אלא מחמת העונש שהטלתם כי צריכין כל עיקרי התשובה שיהו מעצמו של אדם ומעין העבירה שעשה ככל הנהו דפרק זה בורר כ"ה מלוי ברבית חזרתן שיקרעו שטריהן ויחזרו בהם חזרה גמורה דאפילו לגוי לא אוזפי ומשחקי בקוביא משישברו פספסיהון ויחזרו בהן חזרה גמורה דאפי' בחנם לא עבדי ומפריחי יונים דאפילו במדבר לא עבדי וזה שעשה לפי דבריו בתעניות ומלקיות איני רואה להכשירו לעולם בתשובות האלו להיות טבח בדבר שיכול להכשירו לרבים אבל אם יתרצו הקהל שיהיה ש"צ שלהם לבד ולא לדבר אחר איני מעכב עליהם אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.10שאלה בית איש ברשות ראובן בונה וסותר בו כחפצו והקהל תובעין ממנו שהוא הקדיש הבית ונתנו לקהל לעשות בו חפצם ורצונם והוא טוען שלא הקדישו רק לתלמוד תורה שילמדו בו כל זמן שירצה או מי שירצה הוא והביאו הקהל עדים מהדרים עמהם ומפורעי המס שאומרים שראובן נתנו הקדש לקהל אלא שאין זוכרין זמן המתנה וגם הקהל אינן מראין קנין כתוב שנתנו להם וראובן טוען כיון שהעדים מן הקהל נוגעין בעדות הם ועוד שלעולם לא יצא מרשותו ובנה וסתר והן שותקין יורנו רבינו הדין ואם יבואו עדים שאינן מן הקהל ויעידו שראובן נתנו לקהל בהקדש אם מספיק אף על פי שאינן יודעין זמן המתנה ואף על פי שאין בה קנין ואם ראובן יכול להתחרט מן ההקדש מאחר שלעולם לא בא ליד גזבר ובנה וסתר בו ושתקו ולא מיחו.11תשובה ודאי אם היו מעידין שנים שאינן מהקהל ואינן דרים בעיר והיו מעידין שראובן נתן את הבית להקדש לקהל אף על פי שלא היה בה קנין זכו הקהל באמירתו דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט דכל דבר שמועיל להדיוט בקנין קונה ההקדש בדברים בעלמא ואין צריכין לזכור היום והשעה ואין ראובן יכול להתחרט ולחזור בו מאחר שכבר זכה בו ההקדש אבל העדים הדרים בעיר נוגעין בעדותן הן ופסולין להעיד כדתניא בפרק חזקת הבתים מ"ג האומר תנו מנה לבני עירי אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר ומיהו יכולין העדים לסלק עצמן שלא יהנו מאותו הקדש לעולם ואז יהיו כשרים להעיד כדפריך התם וליסלקו בי תרי מינייהו ולידיינו ומשני דאיירי בספר תורה שנתן המעות לקנות ספר תורה לבני עירו ואי אפשר להם להסתלק שלא ישמעו קריאת התורה אבל בכל שאר הקדשות שאפשר להם להסתלק שלא יהנו מן ההקדש מועיל הסילוק וכשרים להעיד אעפ"י שלא היו כשרים להעיד בשעה שראו שמעו העדות דלא בעינן תחלתן וסופן בכשרות אלא בפסול הגוף כגון סומא ונתפקח או שוטה ונשתפה או בפסול קורבה כגון קרוב ונתרחק אבל בפסול ממון כגון שהיה נוגע בעדות בשעת ראייה או שמיעה לא בעינן תחלתן וסופן בכשרות נאם אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.12שאלה ראובן תבע מנה משמעון וכפרו שמעון והביא ראובן עדים לדבריו ואמר שמעון שהעדים פסולים שהם הודו בפני עדים שיש להם חלק באותה מנה שתבע ראובן לעצמו13תשובה אם קודם שהעידו העדים אמרו כבר לפני עדים שהמנה שתבע ראובן לשמעון הם שותפים בו העדות שהעידו אחר כך אינו כלום כיון שכבר אמרו תחלה שהיה לו להסתלק מאותה מנה ורע עשו שהעידו ודמית למה שאמרו חז"ל פסחים קי"ב לא יהיה לך עסק עם ג' אנשים שלא יהא אחד בעל דין ושני עדים אבל אם כבר העידו לאו כל כמינייהו לבטל העדות ולומר לעצמנו העדנו כי אנו שותפין כיון שראובן מכחישם ואומר שאין להם חלק באותו מנה.14ראובן הוציא שטר חוב מחילה על שמעון מקויים כראוי שמחל לו כל תביעות שהיו לו עליו ואמרו העדים ששקר העידו כי ראובן השקם יין ונשתכרו וכתבו וחתמו לו מה שרצה15תשובה העדים שחתמו שקר מחמת שכרותן כיון שנתקיימה חתימתן בבית דין לאו כל כמיניהו לבטל עדותן ולא מהימנינן להו במאי דאמרי להפסיד לראובן אבל לגבי דידהו מהימני דהודאת בעל דין כמאה עדים דמי ומחייבי לשלומי לשמעון כל הפסד דמטי ליה מחמת חתימתן שחתמו עליו שקר מדינא דגרמי שהן בעצמן עשו ההיזק לממון שמעון במה שחתמו עליו שקר ובהא ובריא היזקא דודאי ראובן לא יפרע לשמעון מאחר שיש לו שטר מחילה עליו וגם בשעת המעשה שחתמו שקר נעשה מיד ההיזק לשמעון וחילוקין הללו חלק ר"י לידע מהו דינא דגרמי ומהו גרמא בניזקין שפטור הילכך חייבין העדים לפרוע לשמעון כל ההפסד שיבא לו.16עוד הבינני בהלכות מלוה ולוה בפרק י"ד הוציא עליו שטר חוב בעד אחד וטוען הלוה פרעתי הרי זה מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם ע"כ ואיני מבין למה אינו יכול לישבע ולהכחיש העד כמו בע"פ17תשובה הא דנקט לך למה לא ישבע להכחיש העד כמו בעל פה אם היה טוען להד"ם הוא נשבע להכחיש את העד אבל הוא מודה שלוה אלא שאמר שפרע ואותה שבועה אינו יכול לישבע דאם כן שטרך ביד מלוה מאי בעי הילכך ישלם ושלום אביך אשר.18וששאלת אם יש תביעה לקהל על היחיד שהוא דר בעיר ופורע מס במקום אחר אם הקהל יכולין לכופו לעמוד לדין בפני מוקדמי העיר שהם מפורעי המס שבעיר הדא מילתא דפשיטא היא שלא יעמוד לדין בפניהם כי איך ידונו הן על עצמם כי יש להם חלק בתביעה והכי תניא בפרק חזקת הבתים מ"ג בני העיר שנגנב ספר תורה שלהם אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר נאם הכותב אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.
