1וששאלת אשה ששמה רחל שהלך בעלה למדינת הים ובא עד אחד והעיד לפני דייני העיר שכשהיה במאיורקא אמר לו פלוני דע כי סעדיה חדיד בעלה של רחל שהיתה דרה בטרטושא מת במרקוש ואני ובנו היינו על קברו וקברנוהו וכתבו בית דין עדותו ואחר זמן נסתלקו אלו הדיינים ונתמנו דיינים אחרים ועמדה רחל לפני הדיינים ובקשה מהם שיתירוה לינשא על פי העדות שהועד בפני הדיינים ואמרו לה תביאי העדות שנתקבל לפני הדיינים הראשונים והלכה לבקש העדות ולא נמצא ישבה לה עגונה עד שבאו עדים ממאיורקא והעידו האחד העיד שהיה עומד במדינת פאס שמע שהיו מספרים שסעדיה חדיד מת בעיר אנסה והאחר העיד שכשהיה במדינת פאס ראה שהגיעו כתבים ממרקוש לבנו של סעדיה כי אביו סעדיה מת ונהג בנו בפניו אבלות על סעדיה הנזכר והתירוה הדיינין לינשא ונשאת על פיהם ואחר כך בא שבוי שנשבה במדינת פאס והעיד שמצא סגי נהור אחד היום יש ששה חדשים אמר לו מכיר אתה את אשתי ואמר לו אותו שבוי איני מכירה ואמר ליה אינך יודע אותה אשה שהיתה אשת שלמון בתחלה ומת ונשאתיה אני אמר לו הן אמר לו בבקשה ממך שתאמר לה כי בקרוב אהיה עמה ושאלו לו הדיינים מה שמו של אותו סגי נהור ואמר איני זכור שאלו לו אתה מכירו שהוא בעלה של רחל אמר להם לא עוד שאלוהו אתה מכיר לפלונית רחל שהיתה אשתו ואמר לא ושאלו לרחל בעלך סעדיה סגי נהור אמרה לא אבל היה חולה מעיניו ואחר כך נמצאת העדות שנתקבל לפני הדיינין הראשונים ונסתפקת בשביל שיש קצת הכחשה בעדות העד הראשון שהעיד שבנו נתעסק בקברו וקברו ואחד מן השנים העיד שלא היה בנו על קברו של אביו אלא שכתב הגיע לו שמת אביו וגם עדות השבוי שהעיד שראהו חי.2דע שהאשה מותרת אף אם לא נשאת היתה מותרת לינשא כל שכן זו שנשאת כבר ולא מפקינן לה מבעלה דכיון דכולהו מעידים אמיתתו לא חיישינן אם יש הכחשה בדברים אחרים כדתנן בפרק האשה שלום קי"ז אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג רבי מאיר אומר הואיל ומכחישות זו את זו הרי אלו לא ינשאו ר' יהודה ורבי שמעון אומרים הואיל וזו וזו היו מודים שאינו קיים הרי אלו ינשאו השתא אפילו התם דאיכא הכחשה בעיקר עדות המיתה הלכה כרבי יהודה וכרבי שמעון דאמרי ינשאו כל שכן בנדון זה שההכחשה היא במילי אחריני והעד שמעיד שהוא חי אין בעדותו כלום דתנן עד אומר מת ונשאת ועד אומר לא מת לא תצא ומפרש בגמרא דהא דקתני ונשאת לאו דוקא אלא אפי' התירוה לינשא לא תצא מהתירה הראשון.
