1ששאלת ערב פסח שחל להיות בשבת אם יכול לומר לגוי להוליך המפה לביתו שר"י ז"ל כתב בפ"ק דשבת י"ט דדוקא מזונות נותנים לפני הגוי בחצר אבל לא שאר חפצים משום דודאי יוציאם לא ידענא למה צריך להוציא המפה והקערות מהבית אלא ינער המפה והקערות יקנחם באצבעו וטומנם מן העין עם שאר כלי החמץ.2וששאלת למה אין מברכין על ספור ההגדה הרבה דברים צוה הקדוש ברוך הוא לעשות זכר ליציאת מצרים ואין אנו מברכין עליהן כגון הפרשת בכורות וכל המועדים שאין צריך להזכיר בהפרשת בכורות שאנו עושין אותו זכר ליציאת מצרים אלא שצוה הקדוש ברוך הוא לעשות המעשה ומתוך כך אנו זוכרין יציאת מצרים ולאו דוקא הגדה בפה אלא אם ישאל מפרשין לו וזהו ההגדה לצד שזוכרין יציאת מצרים.3וששאלת מי ששכח ולא אכל מצה שמורה באחרונה וברך וקרא את ההלל ונזכר שלא אכל מצה כיצד יעשה דע כי חכמי אשכנז וצרפת פירשו שאין צריך שימור אלא משעת לישה ואילך שראוי להחמיץ שאז צריך שימור לשם מצה ולכך נהגו שאם שכח ולא אכל כזית מצה שמורה באחרונה שאין צריך לחזור ולאכול לפי שכל המצות שלנו שמורות יפה אבל באלו הארצות שנהגו לעשות שימור משעת קצירה ודאי צריך לחזור ולאכול כזית מצה שמורה ובין שנזכר קודם ההלל ובין שנזכר אחר ההלל יטול ידיו ויברך המוציא ואין כאן כשותה בין שלישי לרביעי שכיון שהשלישי היה בטעות חוזר כוס שהוא מברך עתה עליו להיות שלישי ואם נזכר אחר שברך על ההלל אף על פי שעשאן שלא כסדרן שהקדים כוס של ההלל שהוא ראוי להיות אחרון קודם לכוס ברכת המזון שהוא שלישי אין סדר ברכות מעכב.4וששאלת מהו לאכול בפסח דגים מלוחים השרויים בעריבת הגוים.5תשובה באשכנז נוהגים איסור בדגים מלוחים אף אותן שאינן שרויין במים ובצרפת נוהגין היתר באותן שלא נשרו במים בפסח אבל שראום במים אסורים בפסח כיון דחמץ בפסח במשהו אין לזלזל באיסורו.6גבינה לחה בפסח מותרת אף על פי שנעשית בכלים של כל השנה ולא נזהרו בה כיון שאין משתמשין באותן כלים כל השנה בדבר חם אינן בולעים ואפילו משתמשין בהם בדבר חם כיון שאין עשיית הגבינה בהן ע"י חמין אינו מפליט.7ודבש בפסח לא ראיתי אדם נוהג בו איסור משום חששא דעירוב קמח דלא שכיחא וגם נתבטל קודם הפסח ואם באנו לאסור דבש משום חשש תערובות נאסור אותו כל השנה דיש אומרים שנותנים לתוכו בשר נבלה ומתהפך לדבש וה"ר יונה ז"ל כתב שאפילו נותנין בו בשר נבלה כיון דנמוח ונתהפך לדבש מותר דבתר השתא אזלינן ושרי וכרכום מותר בפסח כי לא שמעתי עליו שום חימוץ.8שעורה שנמצאת בתבשיל בפסח ולא נתבקעה מותר התבשיל חתכו בצל בפסח בסכין שגורדין בו הבצק מן העריבה שאלתי לרבותי והתירו דאפילו לספר התרומה שכתב בצל ושומין שחתכו בסכין של איסור אפילו אינה בת יומה בעי קליפה ולא סגי בהדחה דאגב חורפא דבצלים מחליא ליה לסכינא והוה ליה כלשבח כדאמרינן ע"ז ל"ט גבי קורט של חלתית שאני הכא כיון שידוע שאותו סכין לא שמשו בחמין לא בלע דצונן לא מבליע ולא מפליט.9שופר נקוב אין תוקעין בו עד שיסתם הנקב ואינו מעכב התקיעה כי רבו פירושים בשופר נקוב ע"פ הירושלמי והבבלי והכי עבדינן עובדא כמו שכתבתי אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.10וששאלת בנויי סוכה אם מותרין להסירן.11תשובה נויי סוכה אסירי מתרי טעמי דבפ' במה מדליקין כ"ב משמע דאסור משום בזוי מצוה דגרסינן התם בעו מיניה דרבי יהושע בן לוי מהו לאיסתפוקי מנויי סוכה כל שבעה אמר להו הרי אמרו אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה ומסיק התם אבוהון דכלהו דם דדרשינן ושפך וכסה במה ששפך יכסה שלא יכסנו ברגל שלא יהו מצות בזויות עליו ומשם אנו למדין לנר חנוכה ולנויי סוכה ובפרק כירה מ"ה משמע דאסירי משום מוקצה דקאמר התם ומוקצה למצותו לית ליה והתניא סיככה כהלכתה ועטרה בקרמים ובסדינים המצוירין ותלה בה אגוזים שקדים ורמונים ופרכילי ענבים ועטרות של שבלים יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהם עד מוצאי יום טוב האחרון של חג ואם התנה עליהן הכל לפי תנאו וכן משמע במסכת יום טוב ל’ דאסירי משום מוקצה ומאי צריכי הנך תרי טעמי ומתרצינן דתרווייהו צריכי דמטעמא דהוקצה למצותו לא הוה אסרינן להו בחולו של מועד דלא שייך מוקצה אלא בשבת ויו"ט הילכך אצטריך טעמא דבזויי מצוה אף על גב דאסרינן אתרוג בחולו של מועד מטעמא דמוקצה כדמוכח בפ' המביא כדי יין היינו משום דמבטלה מצוה דידיה כשהוא אוכל אבל הכא אם מסתפק מנויי סוכה לא מיבטלה מצות סוכה ואי לאו טעמא דאתקצאי משום בזוי מצוה לא הוינן אסרין להו היכא דנפלו הילכך אהני טעמי דמוקצה לאסרו אפילו היכא דנפלו ומקשינן על תירוץ זה דהא חזינן דשייך הוקצה למצותו אפילו בחול המועד דמקשינן אהא דאמרינן בפ' המביא ל’ מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה תלמוד לומר חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים אלמא דעצי סוכה אסירי מדאורייתא דע"כ דרשא גמורה היא מדפריך בפ"ק דסוכה וקרא להכי הוא דאתא ובפ' כירה מ"ה משמע דאסירי מדרבנן דמייתי ראיה מעצי סוכה דרבי שמעון אית ליה מתוך שהוקצה למצותו הוקצה לאיסורו ואמרינן נמי בפרק המביא ל’ אבל עצי סוכה דחל קדושה עלייהו אתקצאי לשבעה ומתרצינן דהא דאסירי מדאורייתא בעודה קיימת אבל משנפלה דבטלה מצוה לא אסירי אלא מדרבנן ובסוכה שנפלה איירי בפרק המביא ובפרק כירה אלמא שייך טעמא שהוקצה למצותו בסוכה אפילו בחול המועד וא"כ טעמא דבזויי מצוה למה לי ומתוך קושיא זו מתרצינן דאצטריך טעמא דבזויי מצוה היכא דאמר איני בודל מהן כל בין השמשות דלא אתקצאי למצותן ואסורין משום בזויי מצוה כל זמן שהן תלויין וכ"כ בספר המצות הקצר דתנאי אינו מועיל בנויי סוכה בעודן תלויין מכח תירוץ זה וקשה לתירוץ זה דבפרק המביא פריך אהא דשני רב מנשיא דבסוכת מצוה לא מהני בה תנאי והתניא סככה כהלכתה ועטרה בקרמים וכו' ואם התנה עליה הכל לפי תנאו אלמא דמהני תנאה בסוכה דאורייתא ומשני אביי ורבא דאמרי תרווייהו באומר איני בודל מהם כל בין השמשות אבל עצי סוכה דחל קדושה עלייהו אתקצאי לשבעה אלמא יכול להסתפק מהם בין השמשות אף על פי שתלויין בסוכה דאם אינו יכול להסתפק מהם מאי אהני דאינו בודל מהם על כרחו בודל מהם בעודן תלויין בסוכה מידי דהוה אעצי סוכה דלא מהני בהו תנאה דבעל כרחו בודל מהם בין השמשות משום סתירת אהל אלא ודאי תנאי מועיל בהן אפילו בעודן תלויין ולית בהו משום בזויי מצוה כיון דהתנה עליהם ואי תיקשי לך א"כ מה צריך טעמא דבזוי מצוה כיון דשייך הוקצה למצותו אפילו בחולו של מועד יראה לי דדוקא בעצי סוכה אמרינן דאסירי בחול המועד מטעמא דהוקצה למצותו לפי שצריך לחזור ולבנות סוכה מן העצים לאכול בסוכה אבל נויי סוכה אין לאסרן בחולו של מועד מטעמא דהוקצה למצותו שאין הסוכה בטלה כשאין בה נויין הילכך איצטריך טעמא דבזויי מצוה אפילו בעודן תלויין והשתא דאסירי להו משום טעם דבזויי מצוה בעודן תלויין בסוכה אסרינן להו משום הוקצה למצותו אפילו נפלו בחול המועד אבל אי לאו טעמא דבזויי מצוה אפילו בעודן תלויין הוו שרו בחול המועד וכן הייתי נוהג להתנות ולסלקם בעת הגשמים אשר בן הרב ר' יחיאל זצ"ל.12ולולב סדוק דעביד כהימנק פסול ומה שכתבת שיש להחמיר שלא לצאת בלולב כפוף לא מסתבר לי שאין להוסיף על הפסולין שמנו חכמים וכפיפת הראש לא מיקרי כפיפה דכיון דכלו זקוף רק שעלין העליונים כפופים מעט לא מיקרי כפוף ואני אוהב אותו יותר לצאת בו לפי שאין העלין נחלקין ותיומתו קיימת.13ששאלת על ההדס שנשרו עליו ולא נשארו בו כי אם שלשה עלין לחין.14הוי יודע כי דבר זה נפל בו מחלוקת בין הגאונים הרמב"ם ז"ל כתב שהוא כשר והראב"ד ז"ל נחלק עליו ואמר דבעינן שישאר רוב עבותו וכן אני מורה ובא קודם שראיתי מחלוקתן דבעינן שתהא רוב עבותו קיימת דלא דמי ליבשו דיבשו איתנהו אף על פי שאינו כל כך הדר אבל נשרו בצר להו שיעוריה אם לא נשאר הרוב.15הקנים אף על פי שיש להם בית קיבול אין מקבלין טומאה כיון שלא נעשה הקיבול שלהם לצורך קבלה ומסככין בהם דהכי תנן בפ"ד דמקואות סילון שהוא צר מכאן ומכאן ורחב באמצע אינו פוסל שאינו נעשה לקבלה וכן כמה משניות מוכיחות כן במסכת כלים.16על ספירת העומר נהגו בכל תפוצת הגלות למנות יומי ושבועי בכל לילה ואומר שהם כך וכך שבועות וכך וכך ימים ולא שמענו אדם שערער בדבר אלא הר"ז הלוי ז"ל ומנהג אבותינו תורה היא.17ועל סיכוך הפינוייל כשהייתי בברצילונה דקדקתי בו והוא כשר שהפסולת מרובה על האוכל ויד האוכל אינו כאוכל אלא עד שלשה טפחים וזה ארוך הרבה והאוכל מעט והפסולת הרבה.18ונויי סוכה אם לא התנה עליהן מוקצין הם ביום טוב ואסור לטלטלן אבל בתנאי מותר ליטלן מפני הגנבים והגשמים שלא יפסדו.
