1עוד ילמדני המלוה לחברו על המשכון והחליטו אם לא יפרע לזמן פלוני אי הוי אסמכתא או לא כי הרמב"ן כתב דקנה והביא ראיה מן התוספתא המלוה את חבירו על המשכון ואמר לו אם לא אתן לך מכאן ועד יום פלוני אין לי בידך כלום הגיע הזמן ולא נתן הגיעו משכון בין רע בין יפה ופירש הוא הטעם כי מפני שבעל חוב קונה משכון מטלטלין ומעכשיו כדרבי יצחק לפיכך כל התנאים שהם מתנין עליהם קיימין מה שאין כן בהלוהו על שדהו שאינו כמוכרו לו מעכשיו שאין אדם עשוי למכור קרקעותיו ע"כ.2ומה שהביא הא דרבי יצחק אינו נראה לי דרבי יצחק לא אמר אלא שלא בשעת הלואתו והמלוה על המשכון בשעת הלואתו משמע כדאיתא בס"פ האומנין פ"ב ומה שתירץ ר"י על מה שהביא בגיטין ל"ז הא דרבי יצחק על מתני' דהמלוה על המשכון אינו משמט הך תירוצא לא שייך הכא ורבינו מאיר בן הר"ר ברוך פסק דבמשכון שייך אסמכתא מההיא ב"מ מ"ח דהנותן ערבון ומההיא שם ס"ו דגבי מהאי חמרא ומהשליש שטרו ב"ב קס"ח ובעל העיטור הביא התוספתא וכל הני ולא הקשה אהדדי והודיעני דעתך בבירור ואף אם שייך אסמכתא במשכון המלוה על המשכון או המוכר סחורה ונתן לו משכון והתנה עמו אם לא יפרע לזמן פלוני שיגבה כדי דמיו מן המשכון והמותר יהא מתנה מעכשיו אם הועיל או גם זה אסמכתא כי דעתו היה לפרוע ולא גמר ומקני.3תשובה מה שכתב הרמב"ן דקנה והביא ראיה מן התוספתא ופירש הטעם משום דבעל חוב קונה משכון מטלטלין ומעכשיו כדרבי יצחק אין דבריו נראין לי מטעם שכתבת דרבי יצחק לא אמר אלא שלא בשעת הלואתו ואפילו אי איירי רבי יצחק אף בשעת הלואתו מ"מ לא קנאו להיות שלו אלא להיות עליו כשומר שכר כמו שפירש ר"י תוס' גיטין ל"ז נמצא התנאי שהוא מתנה שיהא שלו הוי אסמכתא אלא ודאי אסמכתא הוי ויכול הלוה לפדותו אם ירצה כמו שכתב רבינו מאיר דשייך אסמכתא במשכון מההיא דנותן ערבון וגבי מההוא חמרא והמשליש שטרו וההיא דתוספתא איכא למימר דאתיא כרבי יוסי דאמר אסמכתא קניא אי נמי הא דקתני בסוף הגיעו היינו לענין זה שאין המלוה יכול לחזור בו דסבר וקבל בתורת פרעון אבל לגבי לוה הוי אסמכתא אם ירצה לפדותו דלהסמיכו על דבריו נתכוון והיה בדעתו לפדותו ולישנא דהגיעו משמע דאמלוה דוקא קאי כמו נמצא גנב או קוביוסטוס הגיעו ומה שכתבת אף אם שייך אסמכתא במשכון המלוה על המשכון או המוכר סחורה וכו' אי הוי אסמכתא או לא פשיטא דהוי טפי אסמכתא כיון שהזכיר מותר כמו אם אוביר ולא אעביד אשלם אלפא זוזי.4שאלה ראובן שאמר ליהודה הלויני מעות בריבית על אלו משכונות שהם של גוי והלוהו לאחר זמן בא ראובן ואמר שהוא שלו ויהודה אומר איני מאמינך ולא אתן לך המשכונות עד שיבא הגוי ויתן לי הקרן והרבית הדין עם מי.5תשובה ישראל שהלוה מעות לגוי על משכנות מותר שילך אצל ישראל אחר ויאמר לו הלויתי מעות לגוי על המשכון אקח הרבית עד היום הזה ואתה תקח הרבית מהיום והלאה בלשון זה מותר וכל הרבית שיתן הגוי לישראל השני הוא מותר אבל בלשון הזה הלויני מעות הרבית על אלו משכנות שהם של גוי ודאי רבית קצוצה היא שהרי קצץ עמו רבית בין אם יתן הגוי רבית בין אם לא יתן הגוי מה לי אם היה המשכון של גוי מאחר שהישראל קצץ לו רבית נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל נכפל לקמן סי' ל"ב.
