1שאלה ראובן סגר ביתו ומסר המפתח לשמעון והלך לכפר ונתפס שם אז שלח מפתח תיבתו ללוי לשמור לו את שלו לקח לוי בעדים מה שלקח והוליכו לביתו כאשר בא ראובן הראהו לוי חפציו אמר לו ראובן חפץ פלוני ופלוני והמעות איה הם אמר לו לא מצאתי יותר והנה עדים אמר ראובן ללאה שדרה עמו בבית אחת מהחצר את היית בחצר והיית שומרת החצר אמרי לי מי נכנס בביתי השיבה לו אתה אמרת כשיצאת מכאן אם הייתי שומע שום דבר עליך שאשמור את שלך וכן עשיתי כאשר שמענו שנתפסת הוצאתי חפציך מביתך שלא יפסדו והנם בבית פלוני השיב הוא מעולם לא צויתיך על זה גם לא מסרתי לך המפתח אלא פתחת הבית בעין ונכנסת שלא ברשות וגנבת אותם והיא כופרת שלא לקחה אלא מה ששמה בבית פלוני הורני אם נאמנת בשבועה שלא לקחה יותר במגו דלא היו דברים מעולם או נימא הואיל והודת בעדים שהכמין לה קודם שבאו לדין על החפצים אלו אין כאן מגו וגם הואיל ושמה החפצים בבית אחד אין כאן מגו.2תשובה האשה נשבעת שלא לקחה יותר אלא כמו שאמרה דאין זה נגזל שתקנו חכמים פ' בתרא דשבועות מ"ד שנשבע ונוטל דהתם דוקא כשהעדים מעידים שנכנס בביתו של נגזל ולא היה תחת כנפיו כלום וכשיצא היו לו כלים טמונים תחת כנפיו ולא ידעו מה היו דלא מצי הנכנס לישבע שהרי העדים מעידים אותו שגזל והוי כמו גזלן ועוד שאי איפשר לו לישבע להכחיש העדים הילכך שכנגדו נשבע ונוטל אבל הכא שאין עדים בדבר היא נשבעת שלא נטלה יותר ואינה צריכה מגו אלא נאמנת בשבועתה כמה נטלה כיון דאין עדים מעידים שנטלה כלום וגם היא אומרת שברשותו נטלה.