1וששאלתם על ענין מטבע שנחלף פעמים מכאן כמו עשרים שנה יותר ומטבע הראשון שוה עתה כפלים ומטבע השני שוה עתה ששה בעשרה אם נדון בחלוף זה כמו שדנין הגוים בדינא דמלכותא או נדון על פי התורה במלוה את חברו על המטבע.2תשובה הא דפליגי רב ושמואל ב"ק צ"ז במלוה את חברו על המטבע היינו כשהתנה עמו לשלם מטבע דרב סבר כיון שהתנה לשלם לו מטבע צריך ליתן לו מטבע היוצא בשעת פריעה וכיון שנפסל ואינו יוצא במדינה זו לא מיקרי מטבע ושמואל סבר כיון שיוצא במדינה אחרת מיקרי מטבע שפיר אבל במלוה את חברו סתם בלא תנאי נותן לו מטבע שהלוהו ואפילו אינו יוצא בשום מקום וכל שכן בארץ הזאת שלא נפסל שום מטבע אלא כולם יוצאים אלא שזה טוב מזה הילכך צריך לפרוע לו מטבע שהלוהו.3ועל המטבע ששאלת שכתוב בשטר קורונאדוש אם יפרע לו קורנאדוש או מטבע היוצא ודאי נוהגין בכאן לפרוע מטבע שכתוב בשטר ומה שכתבת שנפלה מחלוקת בין המפרשים כשהמלך גזר על המטבע לפחות או להוסיף אם דינא דמלכותא דינא או לא לא ידענא מה שייך להזכיר בכאן דינא דמלכותא אם המלך עשה מטבע חדש שיצא במלכותו במשא ומתן במקח וממכר ופסל את הראשונים בשביל זה לא גזר להפסיד למלוה שהלוה מטבע טוב שיקבל מטבע גרוע המלך אינו מקפיד אלא שיהא מטבע הראשון נפסל ומועבר מן העולם ויהיה משא ומתן במטבע אחרון ואינו חושש אם יפרוע למלוה כפי ערך מטבע הראשון כי בזה אין המלך מפסיד כלום והמחלוקת שראית שהוא בין המפרשים זהו מה שכתב רב אלפס בההוא דהגוזל קמא צ"ז בההיא דהמלוה את חברו על המטבע ונפסל המטבע ועשו מטבע חדש והוסיפו עליו ומיבעיא אם יש בו משום רבית אם ניתן לו ממטבע החדש ומסיק דעד עשרה בשמונה אין בו משום רבית והוא דלא זילי פירי מחמת תוספת וכתב רי"ף והוא הדין למלוה את חברו ופחתו ממנו עד החומש אם לא נתיקר השער מחמת הפחת אז יקבל מטבע החדש ואם לא יתן לו ממטבע הראשון שהלוהו והראב"ד כתב דוקא שהוסיף על המטבע מספקא ליה לגמרא אם יטול מן החדש משום רבית אבל אם פחתו פשיטא דלעולם יתן מן המטבע הטוב שהלווהו דלמה יפסיד המלוה הילכך יתן לו מן המטבע הטוב שהלוהו כי הקורנדוש כנגד המטבע היוצא עתה ויש בו מחומש וגם נתיקר השער בשביל הפחת ועוד בזו הארץ כשעושה המלך מטבע אינו פוסל את הראשון אלא פוחת ממנו וכלן יוצאין לפי ערכן קורנדוש ושולדינש כלן יוצאין בארץ הזאת ואם הלוה לו קורנדוש למה לא יפרע לו קורנדוש כיון שלא נפסלו.