תשובות הרדב"ז חלק ב תרנ״ד

שאלה ילמדנו רבינו ראובן נפטר לבית עולמו וחיי למר ולרבנן שבק והניח ב' נשים והניח מהאשה הראשונה בת נשואה ומשנייה בן קטן והעמידו ב"ד אפוטרופסים ליתום אם יכולה הבת לתבוע לאפטרופים בדין התורה או באי כחה שיודיעוה סכום כל הנכסים הנשארים מעזבון אביה גם שיודיענה פרעון הכתובות כיצד פורעין ובמה הם פורעים וכמה הם פורעים כדי שיהיה מבורר אצלה מה שנשאר ליתום מעזבון אביה לשאם ח"ו יפטר הנער היא ראויה לירש כדי שלא יעלימו ממנה דבר. ואם באולי לא רצו לתת לה חשבון כדין או שלא כדין ונפטר הבן והוא באה לירש האם תוכל הבת הנז' או באי כחה לתבוע החשבון הנזכר מהאפטרופים על כל הפרטים הנ"ל ולחזור החשבון מעיקרו ולהשביע אותם שלא הפסידו ולא נתנו ולא חזרו דבר שלא כדין או כיצד תתנהג הבת הנז' עם האפטרופוסים כי תורה הוא וללמוד אנו צריכים. כיצד תתנהג הבת הנזכר עם אמו של הילד שהיה אצלה ומת אצלה וקצת מנכסי הנער או רובם היו אצלה שהניחום אצלה האפטרופים גם היא נתנה לבנה מתנה ואומרת שלא נתנה לו אלא בהיותו בחיים אם יש להשביעה על זה משום חשש קנוניא או שקר ועל כל זה ילמדנו רבינו ושכרו כפול מן השמים:

תשובה כל זה עוד שהיתום חי אין הבת יכולה לתבוע שום חשבון ואחר שימות היתום הרי הבת יורשת ויכולה לתבוע חשבון מששת ימי בראשית כיון שלא מינה אותם אבי היתום. ואם אם הילד תבעה כתובתה פורעין אותה ואין לה מזונות ואם לא תבעה כתובה אמרי לה חוי מה בידיכי ונזונת ממה שתחת ידה ואחר שיתמו הנכסים שבידה משביעין אותה ונזונת משאר הנכסים. ולענין המתנה כפי הנראה מלשון השאלה שלא זכה לו ע"י אחר ולפיכך אין זכיה לקטן ואין כאן עסק שבועה ואם זכה לו ע"י אחר ועדיין המתנה בידו הנכסים בחזקת היורש ועל האלמנה להביא ראיה שלא נתנה אותם אלא בהיותו בחיים ואע"ג דאומדנא דמוכח הוא הרי פסק הרמב"ם ז"ל על ההיא דגמל האוחר בין הגמלים שהוא אומדנא גדולה דלא קי"ל כר' אחא אלא כרבנן דפליגי עליה ולא אמרינן שזה הרגו ואפילו לדעת החולקים אני אומר בנידון דידן דמודו כ"ע שאם דעתה היה ליתן לו מחיים דוקא לא היתה מזכה לו ע"י אחר ומוציאה הנכסים של המתנה מתחת ידה והנראה לעניות דעתי כתבתי: