1על האיש הטהור שאכל את בשר הקודש הטמא.2ר' מאיר אומר: אין להבחין ביניהם, אלא כל השעירין הבאים במוספים בראש חודש, בחגים וביום הכיפורים כפרתן שוה — על טומאת מקדש וקדשיו.3ובענין זה נמסר, היה ר' שמעון אומר כפי שהובא קודם בשמו: שעירי ראשי חדשים מכפרים על הטהור שאכל את הטמא, ושעירים של רגלים מכפרין על טומאה שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף, ושעיר החיצון של יום הכפורים מכפר על שאין בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף.4אמרו לו חכמים: מהו שיקרבו זה בזה, האם אפשר, למשל, להקריב שעיר שהופרש מתחילה למוספי רגלים, כמוסף יום הכיפורים? שהרי כפרתם אינה שווה. אמר להן ר' שמעון: יקרבו. אמרו לו: הואיל ואין כפרתן שוה, היאך קרבין זה בזה? אמר להם: אף שיש הבדל ביניהם בפרטי הכפרה, מכל מקום כולן דומים זה לזה בעיקרם, שהרי הם באין לכפר על טומאת מקדש וקדשיו.5ר' שמעון בן יהודה אומר משמו של ר' שמעון בר יוחאי בנוסח שונה קצת: שעירי ראשי חדשים מכפרין על הטהור שאכל את הטמא. מוסיף יתר עליהן שעירי מוספים של רגלים, שמכפרין גם על טהור שאכל את הטמא, וגם על טומאה שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף.6מוסיף עליהן שעיר הנעשה בחוץ של יום הכפורים, שהן מכפרין גם על הטהור שאכל את הטמא, וגם על טומאה שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף, כמו שעירי הרגלים, ובנוסף לכך גם על טומאה שאין בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף.7אמרו לו לר' שמעון: מהו שיקרבו זה בזה? אמר להם: הן. אמרו לו: אם כן יהיו של יום הכפורים קרבין בראשי חדשים, שהרי בכלל כפרתם גם הטהור שאכל את הטמא, שמכפרים עליו שעירי ראשי חדשים, אבל היאך של ראשי חדשים קרבין ביום הכפורים לכפר כפרה שאינה שלה? אמר להם: כולן, כל שעירי המוספים, באין בעיקר לכפר על טומאת מקדש וקדשיו, ולכן אין זו כפרה שאינה שלהם.8א עד כאן עסקנו בכפרה של טומאת מקדש וקדשיו שנעשתה בשגגה. וממשיכים: ועל זדון טומאת מקדש וקדשיו — שעיר הנעשה בפנים שמזים מדמו בקודש הקדשים ביום הכיפורים ויום הכפורים עצמו מכפרין.9על שאר עבירות שבתורה: הקלות והחמורות, הזדונות והשגגות, הודע ולא הודע שיש בהן ידיעה של האיסור, ושאין בהן ידיעה, מצוות עשה ומצוות לא תעשה, ואף עבירות שחייבים עליהן כריתות ומיתות בית דין — שעיר המשתלח מכפר.10אחד ישראלים ואחד כהנים ואחד כהן משוח כהן גדול, שנמשח בשמן המשחה, כולם שווים בכפרה זו של שעיר המשתלח. אם כן, מה בין ישראלים לכהנים ולכהן משוח? אלא שהפר שמקריב הכהן הגדול ביום הכיפורים מכפר על הכהנים על טומאת מקדש וקדשיו, מה שמכפרים השעירים הפנימי והחיצון על הישראלים.11ר' שמעון אומר: אין השעיר המשתלח מכפר כלל על הכהנים, אלא כשם שדם השעיר הנעשה בפנים מכפר על ישראל בטומאת מקדש וקדשיו — כך דם הפר, שגם הוא נעשה בפנים, מכפר על הכהנים. כשם שוידויו של שעיר המשתלח מכפר על ישראל בשאר עבירות — כך וידויו של פר מכפר על הכהנים בשאר עבירות.12ב גמרא ותחילה שואלים לעצם מיקומה של מסכת זו: מכדי הואיל והתנא ממסכת מכות סליק עולה, מסיים ובא, מאי שנא דתני מה שונה, מהו הטעם שהוא שונה אחריה מסכת שבועות? מה הקשר ביניהן? ומשיבים: משום דתני שהוא שונה בסוף מסכת מכות: חייב על הקפת גילוח פאת הראש, בצדעיים, שתים, אחת מיכן מכאן בצד זה של ראשו, ואחת מיכן מן הצד השני של הראש,
