1א מתוך שדנו בדרכי האמורי מביאים ממה ששנינו בפרק "אמוריים" ובעוד מקורות דברים בנושא זה. האומר "גד גדי, וסנוק לא אשכי ובושכי התמזל מזלי ועייף אל תהי ביום ובלילה "— יש בו משום דרכי האמורי. ר' יהודה אומר: דבר זה חמור מדרכי האמורי כי "גד " אינו אלא לשון עבודה זרה, וכפי שנאמר: "ואתם עוזבי ה' השכחים את הר קדשי הערכים לגד שלחן והממלאים למני ממסך" ישעיהו סה, יא, ויש בכך משום תפילה לעבודה זרה.2ואם בלילה מבקש אדם שהוא יקרא בשמה של אשתו והיא בשמו כסגולה — יש בו משום דרכי האמורי.3האומר "דונו דני" התחזקו חביותי — יש בו משום דרכי האמורי. ר' יהודה אומר: הרי זה חמור יותר, כי אין "דן " אלא לשון עבודה זרה, וכפי שנאמר: "הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן" עמוס ח, יד.4האומר לעורב שהוא שומעו קורא וחושש מפני סימן רע "צרח", ולעורבתא ולעורבת אומר "שריקי והחזירי לי זנביך לטובה" — יש בו משום דרכי האמורי.5וכן האומר "שחטו תרנגול זה מפני שקרא ערבית" בשעות הערב או "שחטו תרנגולת זו שקראה גברית כמו תרנגול — יש בו משום דרכי האמורי.6האומר "אשתה ואותיר, אשתה ואותיר" כדי שיתרבה היין — יש בו משום דרכי האמורי.7המבקעת ביצים בכותל, והטח אותן — בפני האפרוחים יש בו משום דרכי האמורי.8וכן המגיס הקדירה בפני האפרוחים כסגולה שלא ימותו — יש בו משום דרכי האמורי.9וכן אשה המרקדת והמונה שבעים ואחד אפרוחים, שחוזרת ומונה אותם עד שמגיעה למספר זה בשביל שלא ימותו — יש בו משום דרכי האמורי.10האשה המרקדת לכותח, שכשעושה כותת מרקדת כדי שיצליח, והמשתקת את העומדים כסגולה כדי שיתבשלו היטב העדשים, והמצווחת כסגולה שיתבשלו הגריסין — כל אלה יש בו משום דרכי האמורי.11המשתנת בפני קדירתה בשביל שתתבשל מהרה — יש בו משום דרכי האמורי.12אבל נותנים קיסם של תות ושברי זכוכית בקדירה בשביל שתתבשל מהרה, שבזה אין אמונה תפלה, אלא תועלת ממשית, וחכמים אוסרין בשברי זכוכית לא משום האמונה התפלה, אלא מפני הסכנה שמא לא יסננו אותם היטב אחר כך.13תנו רבנן שנו חכמים בתוספתא: נותנים בול גוש של מלח לתוך הנר בשביל שתאיר ותדליק, ויש בכך משום תועלת ולא כסגולה, ואין בכך חשש לדרכי האמורי. וכן נותנים טיט וחרסית תחת הנר בשביל שתמתין ותדליק ולא תבער מהרה.14אמר רב זוטרא: האי מאן דמיכסי שרגא דמשחא ומגלי נפטא קעבר מי שמכסה את הנר, בית הקיבול, של שמן ומגלה בית קיבול של נפט עובר משום "בל תשחית", שעל ידי כך חומר הבעירה כלה מהר בלא תועלת.15האומר בשעת שתיה "חמרא וחיי לפום רבנן" יין וחיים לפי חכמים — אין בו משום דרכי האמורי. וכן מעשה בר' עקיבא שעשה משתה לבנו ועל כל כוס וכוס שהביא אמר: "חמרא וחיי לפום רבנן, חיי וחמרא לפום רבנן ולפום תלמידהון" יין וחיים לפי חכמים, חיים ויין לפי חכמים ולפי תלמידיהם.17א משנה כלל גדול אמרו חכמים בדיני שבת: כל השוכח עיקר שבת, שאיננו יודע כלל שיש מצוות שבת בתורה, ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה — אינו חייב כאשר נודע לו אלא קרבן חטאת אחת על כל אותן המלאכות. היודע עיקר שבת אלא שנשכח ממנו יום השבת, כגון שטעה בימי השבוע ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה — חייב כשנודע לו שהיתה זו מלאכה האסורה להביא קרבן חטאת על כל שבת ושבת. והיודע שהיום הוא שבת אלא שלפי שעה שכח איסורן של מלאכות מסויימות, ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה — חייב להביא קרבן חטאת על כל
