פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית 10 פרקים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית י׳:א׳:י״א

« פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית י׳:א׳:י׳ פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית י׳:א׳:י״ב »

1 תוספות על סנהדרין פתח ↗

ומפני גליות ישראל שנעקרו ממקומן - משום דהנך דיתבי בא"י אין צריך לעבר דאפי' האחרון יכול להגיע מר"ח ניסן עד פסח כדתניא פ"ק דתענית דף י. גבי שאלת גשמים ט"ו יום אחר החג כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת:

2 תלמוד ירושלמי שביעית פתח ↗

משנה: פְּרוֹזְבּוֹל אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁהִתְקִין הִלֵּל הַזָּקֵן כְּשֶׁרָאָה שֶׁנִּמְנְעוּ הָעָם מִלְּהַלְווֹת זֶה אֶת זֶה וְעוֹבְרִין עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר בִּלְבָבְךָ בְּלִיַּעַל לֵאמוֹר וגו׳. הִתְקִין הִלֵּל פְּרוֹזְבּוֹל. זֶהוּ גּוּפוֹ שֶׁל פְּרוֹזְבּוֹל מוֹסֵר אֲנִי לָכֶם אִישׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי הַדַּיָינִים שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי שֶׁכָּל חוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי שֶׁאַגְבֶּנּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֶרְצֶה וְהַדַּיָינִים חוֹתְמִין לְמַטָּן אוֹ הָעֵדִים.

2 קידושין פתח ↗

הַשְׁמָטַת כְּסָפִים חוֹבַת הַגּוּף הִיא!

3 ר"ן על ראש השנה פתח ↗

וגרסי' בירושלמי מי מודיע. כלומר שהשטרות מוקדמין ר"ש בר בא אמר בשם רבי יוחנן הן הן עדיו והא אמר ר"ל עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד תמן כשאומרים לא חתמנו ברם הכא יכלין למימר על זה חתמנו ועל זה לא חתמנו וכתב עליו הר"ז הלוי ז"ל ומכאן אנו למדין שכל טעות שהעדים מצויין לטעות בו נאמנין הן בעצמן ואין בזה משום חוזר ומגיד וצריך בזה ב"ד הגדול ולהחמיץ הדין ובגמרא דילן מצינו כיוצא בדבר הזה בההוא תברא דהוה חתים עליה רב ירמיה וכדאיתא בגט פשוט דף קסז: עד כאן. נראה מדבריו שהעדים נאמנין בכך אפילו בשכתב ידן יוצא ממקום אחר אבל הרמב"ן ז"ל כתב בפרק איזהו נשך דהאי ירושלמי בשאין כתב ידן יוצא ממקום אחר קאי ומש"ה נאמנין ואין כאן מקום להאריך בזה אבל ודאי כל טעותא דעבידי עדים למטעי ביה לית ביה משום חוזר ומגיד דהכי מוכחא ההיא דבפרק גט פשוט:

4 תלמוד ירושלמי שביעית פתח ↗

משנה: הַמַּחֲזִיר חוֹב בַּשְּׁבִיעִית רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הִימֶּינּוּ. הַלֹּוֶוה מִן הַגֵּר שֶׁנִּתְגַּיְירוּ בָנָיו עִמּוֹ לֹא יַחֲזִיר לְבָנָיו וְאִם הֶחֱזִיר רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הִימֶּינּוּ. כָּל הַמִּטַּלְטְלִין נִקְנִין בִּמְשִׁיכָה וְכָל הַמְקַיֵים אֶת דְּבָרָיו רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הִימֶּינּוּ.

4 בבא בתרא פתח ↗

מַתְקֵיף לַהּ רַב אִיקָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי: אַמַּאי? וְלוֹדֵי אִיסּוּר דְּהָלֵין זוּזֵי דְּרַב מָרִי נִינְהוּ, וְלִיקְנִינְהוּ בְּאוֹדִיתָא! אַדְּהָכִי, נְפַק אוֹדִיתָא מִבֵּי אִיסּוּר. אִיקְּפַד רָבָא, אָמַר: קָא מַגְמְרִי טַעֲנָתָא לְאִינָשֵׁי, וּמַפְסְדִי לִי.

4 תלמוד ירושלמי בבא בתרא פתח ↗

משנה: יֵשׁ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין. נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין. לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. אֵילּוּ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין הָאָב אֶת הַבָּנִים וְהַבָּנִים אֶת הָאָב וְהָאַחִין מִן הָאָב נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין. הָאִישׁ אֶת אִמּוֹ וְהָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי אֲחָיוֹת נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. הָאִשָּׁה אֶת בְּנָהּ וְהָאִשָּׁה אֶת בַּעֲלָהּ וַאֲחֵי הָאֵם מַנְחִילִין וְלֹא נוֹחֲלִין. וְהָאַחִים מִן הָאֵם לֹא נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. סֵדֶר נְחָלוֹת כָּךְ הוּא אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. הַבֵּן קוֹדֵם לַבַּת וְכָל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ שֶׁל בֵּן קוֹדֶם לַבַּת. הַבַּת קוֹדֶמֶת לָאַחִין יוֹצְאֵי יְרֵיכָהּ שֶׁל בַּת קוֹדְמִין לָאַחִין. הָאַחִין קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב כָּל יוֹצְאֵי יְרֵיכָן שֶׁל אַחִים קוֹדְמִין לַאֲחֵי הָאָב. זֶה הַכְּלָל כַּל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ קוֹדְמִין. וְהָאָב קוֹדֵם לְכָל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ.

1 ירד ר' ישמעאל. לפי שמצוה להתפלל במקום נמוך קתני ירד:

2 כר' יוחנן בן נורי. דאמר בפ' בתרא דר"ה דכולל מלכיות עם קדושת השם ואינו תוקע ובקדושת היום תוקע:

3 כדברי ר"ע. דקתני התם אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום:

4 כך היו נוהגין ביבנה. בימי אבי אבא כשהיו הסנהדרין שם:

5 והתניא. בברייתא:

6 קדשוהו בראשון ובשני. וקשיא לרב דאמר תשרי לא נתעבר מעולם:

7 ומשני ההיא ברייתא מיירי באותה שנה דנתקלקלה כדתנן פעם א' נתקלקלו הלוים בשיר:

8 ופריך והא קתני בראשון ובשני. בפ' בכל מערבין גבי ר"ה ולעיל בפ' הפיגם מייתי לה ופשטה משמע ביו"ט שני הידוע סמוך לו:

9 ומשני ר' בא ה"ק שנה ראשונה ושנה שנייה:

10 והא תני יום הראשון ויום השני. בהך ברייתא דהכא ולא משני לה ובגמ' דילן לא חש לה ומוקי לה כתירוצא דר' בא והכי קים לן דמימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר:

2 גיטין פתח ↗

בּוּלֵי – אֵלּוּ עֲשִׁירִים, דִּכְתִיב: ״וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עוּזְּכֶם״, וְתָנֵי רַב יוֹסֵף: אֵלּוּ בּוּלָאוֹת שֶׁבִּיהוּדָה. בּוּטֵי – אֵלּוּ הָעֲנִיִּים, דִּכְתִיב: ״הַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְלָעוֹזָא: מַאי פְּרוֹסְבּוּל? אֲמַר לֵיהּ: פּוּרְסָא דְמִילְּתָא.

2 ערכין פתח ↗

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מָנוּ יוֹבְלוֹת לְקַדֵּשׁ שְׁמִיטִּין.

4 קידושין פתח ↗

נׇכְרִי אֶת הַגֵּר, וְגֵר אֶת הַגֵּר – אֵינוֹ לֹא מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. דִּתְנַן: לָוָה מָעוֹת מִן הַגֵּר שֶׁנִּתְגַּיְּירוּ בָּנָיו עִמּוֹ – לֹא יַחֲזִיר לְבָנָיו. וְאִם הֶחֱזִיר – אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ.

4 בבא מציעא פתח ↗

וְהַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בִּדְבָרִים – לֹא קָנָה, וְהַחוֹזֵר בּוֹ – אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ.

4 בבא קמא פתח ↗

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּימֵי רַבִּי נִשְׁנֵית מִשְׁנָה זוֹ. דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: רֵיקָה! אִם אַתָּה עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, אֲפִילּוּ אַבְנֵט אֵינוֹ שֶׁלְּךָ! וְנִמְנַע וְלֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: הַגַּזְלָנִין וּמַלְוֵי רִבִּיּוֹת שֶׁהֶחְזִירוּ – אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם, וְהַמְקַבֵּל מֵהֶם – אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ.

« פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית י׳:א׳:י׳ פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית י׳:א׳:י״ב »