מקור תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ו׳:א׳
6 משנה: כֶּרֶם שֶׁכּוּלּוֹ עוֹלֵלוֹת רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר לְבַעַל הַבַּיִת וְרִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לָעֲנִיִים. אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר כִּי תִבְצוֹר לֹא תְעוֹלֵל אִם אֵין בָּצִיר מְנַיִין עוֹלֵלוֹת אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָא וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אֲפִילוּ כּוּלּוֹ עוֹלֵלוֹת אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר כִּי תִבְצוֹר לֹא תְעוֹלֵל אֵין לָעֲנִיִים בְּעוֹלֵלוֹת קוֹדֶם לְבָצִיר.
פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ו׳:א׳
6 כרם שכולו עוללות. שאין בכרם אשכול שיהא בו כתף או נטף:
7 אפילו כולו עוללות כולו לעניים. דכתיב וכרמך דלכתוב כי תבצור לא תעולל:
8 אין לעניים בעוללות. רשות ליגע בהן עד שיבצור בעל הבית ובגמ' מפ' טעמא דר' אליעזר: