מקור תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ה׳:י״א
5 רִבִּי יִרְמְיָה בְּעִי קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ כִּנְכָסָיוֹ מַהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת. אָמַר לֵיהּ כַּיי דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּאָמַר רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לֹא סוֹף דָּבָר הֲלָכָה זוּ אֶלָּא כָּל הֲלָכָה שֶׁהִיא רוֹפֶפֶת בְּבֵית דִּין וְאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ מַה טִיבָהּ צֵא וּרְאֵה מַה הַצִּיבּוּר נוֹהֵג וּנְהוֹג. וַאֲנָן חָמֵיי צִיבּוּרָא דְּלָא מַפְרְשִׁין. אָמַר רִבִּי מָנָא אִילּוּ נֶאֱמַר כְּבֵית שַׁמַּאי וְיֵשׁ צִיבּוּר כְּבֵית שַׁמַּאי. אָמַר רִבִּי אָבִין כְּלוּם לָמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּמַה דְּתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת. וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת.
פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ה׳:י״א
5 מהו שיהא חייב במעשרות. לר' יהודה כיון דנטע רבעי חולין הוא בארץ אצל בעלים דלית ביה קדושה אלא לענין מחיצה ואונן ופדיון:
6 דאמר ר' אבין בשם ריב"ל. מעלמא לא ידענא עיקר מילתיה היכא:
7 ואנן חמיין ציבורא לא מפרשי. מנטע רבעי מעשרות:
8 אילו נאמר כב"ש יש צבור כב"ש. דהא לר' יהודה הוא דאיבעי לן דס"ל כב"ש דאמרינן לעיל וא"כ מה תפשוט לענין המנהג והרי גבי ר' יהודה הוא דמספקא לן דפשיטא דאין שום צבור כב"ש ומסיק ר' אבין ממקום אחר נלמוד לר' יהודה דלית בנטע רבעי מעשרות וגמרינן ממ"ש לגמרי מה מ"ש אין בו מעשרות אלא אוכלין אותו בירושלים כמות שהוא כן נטע רבעי נמי: