פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ג׳:ד׳

« פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ג׳:ג׳ פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ג׳:ה׳ »

3 רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה וְהֵן שֶׁיְּהוּ כוּלָּן נוֹגְעוֹת בְּפַס יָדוֹ. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי חִיָיא מַעֲשֶׂה שֶׁשָּׁקְלוּ עוֹלֵלוֹת שֶׁבַע לִיטְרִיּוֹת בְּצִיפּוֹרִי. אָמַר רִבִּי חִינְנָה שֶׁאִם נְתָנָהּ עַל גַּבֵּי טַבֻּלָה וְהֵן שֶׁיְּהוּ כוּלָּן נוֹגְעוֹת בְּטַבֻּלָה.

פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ג׳:ד׳

3 כולן נוגעין בפס ידו. אף בפסיגה אחת לבדה נותן בה שיעור שאם היתה אותה הפסיגה ענביה דוחקות זו בזו הרי היא עושה כתף לעצמה אלא בזמן שענביה מפורדות עד שיהא אדם נותנה על גבי פס היד ויגעו כונן בה שאז אינן דוחקין זו לזו ומחמת זה נוגעין כולן:

4 שבע ליטרין בצפרי. והיאך תוכל לומר דעוללות של ז' ליטרין שיגעו ענביה כולן בפס ידו ומשני שאם נותנה ע"ג טבלא שכולן נופלות ונוגעות בטבלא:

5 טבלא. כמו טבלא ופינקס ורבינו שמשון ז"ל סובר שזה הלשון היה פי' למה שאמרו אם נקרצת עם האשכול ולכך דחק עצמו ואמר שידוע היה להן שיעור הטבלא ואני לעניות דעתי כתבתי וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפרק ד':

« פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ג׳:ג׳ פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ג׳:ה׳ »