מקור תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ד׳:ז׳
4 אָמַר רִבִּי אָבִין טַעֲמַיְהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. טַעֲמַיְהוּ דְּבֵית הִלֵּל לֶעָנִי וְלַגֵּר. אָמַר רִבִּי מָנָא שְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשוּ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִין לָעֲנִיִים וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין לְבַעַל הַבַּיִת.
פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ו׳:ד׳:ז׳
4 לגר ליתום ולאלמנה. דשלשה כתיבי וכולהו מתנות עניים מהתם ילפונן:
5 לעני ולגר תעזוב אותם. ותרי גברי הוו וכר"א דלר' אבין הא דלא דרשי ב"ה קרא דלגר ליתום ולאלמנה דמשמע להו דיתום בנה של אלמנה הוי ושבולת אחת שלוקטת לה ולבנה הוי:
6 ב"ש אומרים לעניים. וכמשמעו:
7 לבעל הבית. דיהיה כתיב בהוייתו יהא וחייב במעשרות הוא כדמעיקרא: