מקור תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ו׳:ה׳
6 רִבִּי רְדִיפָה אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי. חַד אָמַר הָרָאוּי לִיטּוֹל זָכָה. וְחָרָנָה אָמַר הָרָאוּי לִיתֵּן זָכָה. מָן דָּמַר הָרָאוּי לִיטּוֹל כָּל שֶׁכֵּן לִיתֵּן. מָאן דָּמַר הָרָאוּי לִיתֵּן הָא לִיטּוֹל לֹא.
פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ו׳:ה׳
6 הראוי ליתן זכה. כגון גבי גט לעבד דאין עבד מקבל גט לחברו עבד דבעינן ראוי ליתן:
7 ראוי ליטול. אף ראוי ליטול נמי בעינן כגון גבי מתני' דבעינן דלהוי עני דמגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה דראוי לשניהן ליתן פאה ולנוטלה אבל אם הוא עשיר לא זכי דאע"ג דחזי ליתן לא חזי ליטול:
8 מ"ד הראוי ליטול זכה כ"ש ראוי ליתן. כלומר כ"ש דבעי נמי ראוי ליתן:
9 ומ"ד הראוי ליתן אבל ליטול לא צריך. ואפילו עשיר לעני מצי לזכות: