מקור תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ו׳:ג׳
6 אָמַר רִבִּי זְעִירָא רִבִי לָעְזָר לַחֲבֵירוֹ וְרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שְׁלָשְׁתָּן אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. רִבִּי לָעְזָר דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר אָדָם זָכָה לַחֲבֵירוֹ בִמְצִיאָה. רִבִּי יוֹחָנָן דְּתַנֵּינָן תַּמָּן מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים מְצִיאַת אִשְׁתּוֹ הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. מְצִיאַת בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים וְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים מְצִיאַת אִשְׁתּוֹ שֶׁגִּירְשָׁהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן לָהּ כְּתוּבָתָהּ הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלָּהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בִּשְׁאֵינָן טְפוּלִין. אֲבָל אִם הָיוּ טְפוּלִין לַאֲבִיהֶן מְצִיאָתָן שֶׁלּוֹ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר בְּבַעַל הַבַּיִת עָשִׁיר נֶחְלְקוּ. אֲבָל בְּבַעַל הַבַּיִת עָנִי מֵאַחַר שֶׁהוּא רָאוּי לִיטוֹל זָכָה.
פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:ו׳:ג׳
6 אדם זוכה לחברו במציאה. ואע"ג דמגביהה תחלה לחברו מגו דאי בעי זכי לנפשיה זכי נמי לחבריה:
7 דתנינן תמן. בפ"ק דב"מ:
8 בשאינן טפולין. שאינן מיטפלין וסומכין על שלחן אביהם אלא אוכלין משל עצמן מש"ה מציאתן לעצמן אבל אם היו טפולין לאביהן מציאתן של אביהן ואמאי לא נימא דיכולין אחרים לחטפה דהא אינהו לא זכו לנפשייהו ולידא דאבוהון לא מטא והפקר היא ויכולין אחרים לזכות בה אלא דאינהו כיון דמגבהי לה לצורך אביהן זכה ולא הוי כתופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים: