מקור תלמוד ירושלמי פאה ג׳:ב׳:ד׳
2 הַמֵּידָל נוֹתֵן מִן הַמְשׁוּאָר עַל מַה שֶׁשִּׁיֵיר. תַּנִּי אָמַר רִבִּי יוּדָה בְּמַה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמֵידַל לְשׁוּק אֲבָל בְּמֵידַל לְבַיִת נוֹתֵן מִן הַמְשׁוּאָר עַל הַכֹּל. אֲמַר רִבִּי זְעִירָא הָדָא דְּתֵימָא בְּשֶׁעִיבָּה עַל מְנָת לְהַדֵּל. אֲבָל אִם עִיבָּה עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְהַדֵּל לֹא סוֹף דָּבָר לְבֵיתוֹ אֶלָּא אֲפִילוּ לְשׁוּק נוֹתֵן מִן הַמְשׁוּאָר עַל הַכֹּל.
פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ג׳:ב׳:ד׳
2 במדל לשוק. דמכרן מיד וכיון דלא חשיבי פטורין:
3 במדל לבית. כלומר מדל להרויחן ומכניסן לבית לקיום בצירה חשיבי ונותן מן המשוייר על הכל:
4 בשעיבה ע"מ להדל. שזרען רצופים בעובי כדי להרויחן דלא אחשבינהו אוכלא:
5 עיבה על מנת שלא להדל. אלא לקיימן כן אחשבינהו אוכלא ונמלך אח"כ להרויחן ואפילו שמוכרן מיד נותן מן המשוייר על הכל: