מקור תלמוד ירושלמי פאה א׳:ד׳:ח׳
4 כְּמָה דְּתֵימַר גַּבֵּי קָצִיר דָּבָר שֶׁלְּקִיטָתוֹ כְּאַחַת וְחַיָיב בְּפֵיאָה וְאָמַר אַף בְּפוֹעֵל כָּךְ אָמַר רִבִּי יוֹנָה שַׁנְיָיה הוּא דִּכְתִיב וְקָטַפְתָּ מְלִילוֹת בְּיָדְךָ אֲפִילוּ מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ לְקִיּיוּם.
פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה א׳:ד׳:ח׳
4 נאמר אף בפועל כן. דדוקא שכרו לדבר שמכניסו לקיום ולקיטתו כאחד הוא דאוכל ואילו שכרו ללקט ירק לא דהא קמה וכרם הוא דכתיבי אלמה תנן בפ' הפועלים העושה במחובר לקרקע אוכל בו:
5 וקטפת מלילות. ולא כתב שבלים לאורויי לן דאפילו דבר שנכרת ואומלל ואינו מתקיים פועל אוכל בו: