מפרשים:
6 שלקתה בבית אביה. דלעת יונית שצמקה במחובר:
7 שתטבול למעשרות וחשיבי אותן דלועין של אביה כתלושין ואיכא גורן ואפילו אכילת עראי אסורין. ולהכי מייתי לה הכא:
8 מהו שתטמא טומאת אוכלין. בכל דלועין דעלמא קא בעי דמטעם תלוש נחתא טומאה דאין טומאה במחובר כדאיתא בת"כ:
9 חייב משום קוצר. דאע"ג דגבי שבת מחוברין נינהו גבי טומאת אוכלין תלושין חשיבי ומקבלי טומאה. ומפ' ב' העור והרוטב היינו בלא עוקציהן דאי הן ועוקציהן אף לענין שבת תלושין נינהו: