1עד שיהא מוקף גדר מד' רוחותיו. בעיא היא דמיבעיא לן כי בעינן י"ב למחול היינו כי הוי מוקף הכרם גדר מד' רוחותיו דחשיב או דילמא אפילו מרוח א' נמי:2ומסיק מן מה דתנינן בין שני כרמים הדא אמרה ואפילו מרוח אחת. דמדר' יהודה נשמע לרבנן דלר' יהודה בין שני כרמים הוי מחול בלא גדר ולרבנן אי איכא גדר אית להו מחול היכא דאיירי ר' יהודה. ותו מיבעיא לן בגמ' שיהא מוקף גדר כל אותו רוח ומשני נשמעינה מן הדא דר' זעירא וכו':3אין זנב לכרם גדול. כדמפ' טעמא שאין את זקוק לו דלקמן אמרינן היכא שנטוע שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב מודדין מן האחרונה הארבע אמות דעבודת הכרם וקא"ר יוחנן דרואין כאילו אחרת נטועה כנגדה וחזינן כאילו הוי הכרם ג' כנגד ג' וקאמר ר' יוסי דאם הכרם גדול ויש אחרונה כעין זנב אין מודדין עבודת הכרם מאותה אחרונה אלא מהגפנים האחרים וטעמא דאין אנו צריכין לה לעשותה צורת כרם וששה טפחים דילה מיבלען תוך ד' אמות דעבודה ואם היא מופלגת ד' אמות בענין שהיא בקו של סוף עבודת הכרם נותנין לנגדה ו' טפחים כדין גפן יחידית:4ולא מחול לכרם קטן. שאם יש גדר אצל כרם קטן אין נותנין לו י"ב ולסור חוצה לו יותר מתוכו דלא מצינו טפל חמור מן העיקר:5תוכו שמנה. דעד שמנה שיהו מרוחקים השתים מכנגד השתים אית להו דינא דכרם טפי משמנה לא אלא כגפן יחידית נינהו וכדתנן לקמן:6שלש כנגד שלש. אע"ג דכרם קטן הוי שתים כנגד ב' ואחת יוצאה זנב כיון דרואין אנו כאילו גפן אחרת נטועה כאן וכדאמרן הו"ל ג' כנגד ג' אי נמי ה"ק דאפילו שלש כנגד ג' מיקרי קטן ולית ליה מחול י"ב אלא ארבע אמות ותו לא:7הא ג' כנגד ג' כנגד ג'. דהוו להו ג' שורות של ג' ג' גפנים כל שורה כיון דכרם ג' שורות חמיר מכרם ב' שורות דשתי שורות הפלגו עד שמנה ושלש שורות עד י"ו אמה כדתנן לקמן אית ליה דינא דמחול ובעי י"ב וקאמר עלה ר' זעירא כיון דלענין מחול ג' שורות של ג' גפנים הוי כרם א"כ כי עשה פסין נגד ג' גפנים בכרם דשייך ביה מחול יש לו מחול ובעי י"ב ואפילו במקום שאין שם פסין דהא מיקרי מחול הכרם כנגדו ובהדי הך משכינן כל אורך הכרם לאוסרו ואיפשיטא בעיין:
