1אלא איפוך ר' יונה הוא דאמר קודם לקצירה ור' יוסי הוא דאמר קודם הבאה. והכי איתא במנחות דבבלי לסלקא דעתיה בגמ' ר' יונה אמר קודם לקצירת העומר ור' יוסי בר זבדא אמר קודם להבאת העומר:2זו בכרה. זו שמקריבין בעינן דבכרה:3והאחרת. לא בעינן בכרה להבאת מנחות דאפילו עשבים ואפילו השרשה לחוד העומר בא ומתיר:4ולאו קודם לקצירה אנן קיימין. דהא לא בכרה דומיא דבכרה ובכרה שקוצרין אותה לעומר בשעת קצירה הוא דכתיב כרמל דהיינו כר מלא ובאותו זמן הוא דדרשינן דהאחרת לא בכרה אבל מ"מ השרישה אלמא בשעת קצירה בעינן השרשה:5המנכש בי"ג בניסן. עשבים מבין התבואה:6ונתלש הקלח בידו. השבולת עצמה נעקרה בידו מן הארץ ובא לחזור ולשותלה:7שותלה במקום הטינא. כלומר במקום הטיט הלח שתמהר לקלוט קודם העומר שאם לא תקלוט אסורה עד העומר הבא כדאמרן במתני':8אבל לא במקום הגריד. שהוא מקום היובש שאינו ממהר לקלוט:9והרי יש כאן י"ד וט"ו. כלומר ואי ס"ד דמתיר השרשה קודם הבאה אמאי קתני המנכש בי"ג לתני בי"ד דאי משום דבעינן קליטה לפני העומר מכדי שמעינן ליה לר' יהודה דאמר בפ"ק דר"ה ובפ"ב דשביעית כל הרכבה שאינה קולטת לג' ימים שוב אינה קולטת וננקוט י"ד נמי דהא איכא י"ד וט"ו ומקצת י"ו עד הקרבת העומר דבי"ג פש ליה זימנא אלא מדנקט י"ג ש"מ דבהכנסת ליל י"ו בעינן שכבר יהא נשרש הילכך אין כאן שלשה ימים אלא כי מנכש בי"ג דהוו להו י"ג וי"ד וט"ו:
