סידור ספרד, סדר השכמת הבוקר, מודה אני

2 איכה רבה פתח ↗

חַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְיָאֵשׁ מִן הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא חוֹזֵר וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: חַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ. חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ, אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי עַל שֶׁאַתָּה מְחַדְּשֵׁנוּ בְּכָל בֹּקֶר וּבֹקֶר, אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאֱמוּנָתְךָ רַבָּה לִתְחִיַּת הַמֵּתִים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא עַל שֶׁאַתָּה מְחַדְּשֵׁנוּ בְּבָקְרָן שֶׁל מַלְכֻיּוֹת, אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאֱמוּנָתְךָ רַבָּה לְגָאֳלֵנוּ. אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם בּוֹרֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּת שֶׁל מַלְאָכִים חֲדָשִׁים וְאוֹמְרִין שִׁירָה חֲדָשָׁה וְהוֹלְכִין לָהֶם. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הֵשַׁבְתִּי לְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְהָא כְתִיב בראשית לב, כו: וַיֹּאמֶר שַׁלְחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר, אָמַר לִי חֲנוֹקָה סְבַרְתְּ לַחֲנוֹקֵנִי, גַּבְרִיאֵל וּמִיכָאֵל הֵן הֵן שָׂרִים שֶׁל מַעְלָה, דְּכֻלָּם מִתְחַלְּפִין וְאִינוּן לָא מִתְחַלְפִין. אַדְרִיָּאנוּס שְׁחִיק עֲצָמוֹת שָׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אָמַר לוֹ, אַתֶּם אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם בּוֹרֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּת שֶׁל מַלְאָכִים חֲדָשִׁים וְאוֹמְרִים שִׁירָה חֲדָשָׁה וְהוֹלְכִין לָהֶם, אָמַר לוֹ אִין. אָמַר לוֹ וּלְאָן אִינוּן אָזְלִין. אָמַר לֵיהּ מִן הָן דְּמִתְבְּרִיאוּ. אָמַר לֵיהּ מִנַּיִן מִתְבָּרְיָין. אָמַר לוֹ מִן הָדֵין נְהַר דְּנוּר. אָמַר לֵיהּ וּמָה עִיסְקֵיהּ דִּנְהַר דְּנוּר, אָמַר לֵיהּ כְּהָדֵין יַרְדְּנָא דְּלָא פָּסֵיק לָא בְּלֵילְיָא וְלָא פָּסֵיק בִּימָמָא. אָמַר לֵיהּ וְהִינִין יַרְדְּנָא מְהַלֵּךְ בִּימָמָא וּפָסֵיק בְּלֵילְיָא. אָמַר לֵיהּ נָטֵר הֲוֵינָא בְּבֵית פְּעוֹר וְהָדֵין יַרְדְּנָא כְּמָה דִּמְהַלֵּךְ בִּימָמָא כָּךְ מְהַלֵּךְ בְּלֵילְיָא. אָמַר לֵיהּ וּמִנַּיִן אוֹתוֹ נְהַר דִּינוּר נָפֵיק, אָמַר לֵיהּ מִן זֵיעַתְהוֹן דְּחֵיוָתָא מִמַּה דִּטְעוּנִין בְּכוּרְסְיָא. חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי, רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה וְהָיוּ עִמּוֹ דֻּכָּסִין וְאִפַּרְכִין וְאִיסְטְרַטִילוּטִין, וְהָיוּ גְּדוֹלֵי מְדִינָה יוֹשְׁבִים בְּאֶמְצַע הַמְּדִינָה, חַד אֲמַר אֲנָא נָסֵיב דֻּכָּסִין לְגַבִּי. וְחַד אֲמַר אֲנָא נָסֵיב אִפַּרְכִין לְגַבִּי, וְחַד אֲמַר אֲנָא נָסֵיב אִיסְטְרַטִילוּטִין לְגַבִּי. הָיָה פִּקֵּחַ אֶחָד לְשָׁם אֲמַר אֲנָא נָסֵיב לְמַלְכָּא, דְּכוֹלָּא מִתְחַלְּפִין וּמַלְכָּא אֵינוֹ מִתְחַלֵּף. כֵּן עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מֵהֶן עוֹבְדִין לַחַמָּה, וּמֵהֶן עוֹבְדִין לַלְּבָנָה, וּמֵהֶן עוֹבְדִין לְעֵץ וָאֶבֶן, אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינָן עוֹבְדִין אֶלָּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי, שֶׁאֲנִי מְיַחֵד אוֹתוֹ שְׁתֵּי פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, וְאוֹמֵר דברים ו, ד: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.

7 נדרים פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ: כִּי מִשְׁתְּבַע — אַדַּעְתָּא דִידַן מִשְׁתְּבַע, וַאֲנַן לָא מַסְּקִינַן נַפְשִׁין אַשּׁוּמְשְׁמָנֵי. וְעַל דַּעְתָּא דְנַפְשֵׁיהּ לָא עֲבִיד אִינִישׁ דְּמִשְׁתְּבַע? וְהָתַנְיָא: כְּשֶׁהֵן מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ, אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא עַל תְּנַאי שֶׁבְּלִבְּךָ אָנוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתְךָ, אֶלָּא עַל דַּעְתֵּינוּ וְעַל דַּעַת בֵּית דִּין. לְאַפּוֹקֵי מַאי? לָאו לְאַפּוֹקֵי דְּאַסֵּיק לְהוּ לְאִיסְקוּנְדְּרֵי וְאַסֵּיק לְהוֹן שְׁמָא זוּזֵי. וּמִדְּקָאָמַר ״עַל דַּעְתֵּינוּ״, מִכְּלָל דַּעֲבִיד אִינָשׁ דְּמִשְׁתְּבַע אַדַּעְתָּא דְנַפְשֵׁיהּ! לָא, לְאַפּוֹקֵי מִקַּנְיָא דְרָבָא. דְּהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה מַסֵּיק בְּחַבְרֵיהּ זוּזֵי, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר לֵיהּ לְלֹוֶה: זִיל פְּרַע לִי. אֲמַר לֵיהּ: פְּרַעְתִּיךָ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִם כֵּן, זִיל אִישְׁתְּבַע לֵיהּ דִּפְרַעְתֵּיהּ. אֲזַל וְאַיְיתִי קַנְיָא, וְיָהֵיב זוּזֵי בְּגַוֵּיהּ, וַהֲוָה מִסְתְּמִיךְ וְאָזֵיל וְאָתֵי עֲלֵיהּ לְבֵי דִּינָא. אֲמַר לֵיהּ לְמַלְוֶה: נְקוֹט הַאי קַנְיָא בִּידָךְ. נְסַב סֵפֶר תּוֹרָה וְאִישְׁתְּבַע דְּפַרְעֵיהּ כֹּל מָה דַּהֲוָה לֵיהּ בִּידֵיהּ. הָהוּא מַלְוֶה רְגַז וְתַבְרֵהּ לְהָהוּא קַנְיָא, וְאִישְׁתְּפֻךְ הָנְהוּ זוּזֵי לְאַרְעָא, וְאִישְׁתְּכַח דְּקוּשְׁטָא אִישְׁתְּבַע. וְאַכַּתִּי לָא עֲבִיד דְּמִישְׁתְּבַע אַדַּעְתָּא דְנַפְשֵׁיהּ? וְהָתַנְיָא: וְכֵן מָצִינוּ בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ כְּשֶׁהִשְׁבִּיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, אָמַר לָהֶם: הֱווּ יוֹדְעִים שֶׁלֹּא עַל דַּעְתְּכֶם אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אֶתְכֶם, אֶלָּא עַל דַּעְתִּי וְעַל דַּעַת הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם וְגוֹ׳״. ״מַאי אֲמַר לְהוּ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל? לָאו הָכִי קָאָמַר לְהוּ: דִּלְמָא עָבֵידְתּוּן מִילֵּי, וְאָמְרִיתוּן: עַל דַּעְתֵּינוּ — מִשּׁוּם הָכִי אֲמַר לְהוּ: עַל דַּעְתִּי. לְאַפּוֹקֵי מַאי? לָאו לְאַפּוֹקֵי דְּאַסִּיקוּ שְׁמָא לַעֲבוֹדָה זָרָה אֱלוֹהַּ. מִכְּלָל דַּעֲבִיד אִינִישׁ דְּמִשְׁתְּבַע אַדַּעְתָּא דְנַפְשֵׁיהּ! לָא, עֲבוֹדָה זָרָה אִיקְּרִי אֱלוֹהַּ, דִּכְתִיב: ״וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם וְגוֹ׳״. וְלַשְׁבַּע יָתְהוֹן דִּמְקַיְּימִיתוּן מִצְוֹת! מַשְׁמַע מִצְוֹת הַמֶּלֶךְ. וְלַשְׁבַּע יָתְהוֹן דִּמְקַיְּימִיתוּן כֹּל מִצְוֹת! מַשְׁמַע מִצְוַת צִיצִית, דְּאָמַר מָר: שְׁקוּלָה מִצְוַת צִיצִית כְּנֶגֶד כׇּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וְלַשְׁבַּע יָתְהוֹן דִּמְקַיְּימִיתוּן תּוֹרָה! מַשְׁמַע: תּוֹרָה אַחַת. וְלַשְׁבַּע יָתְהוֹן דִּמְקַיְּימִיתוּן תּוֹרוֹת! מַשְׁמַע: תּוֹרַת מִנְחָה, תּוֹרַת חַטָּאת, תּוֹרַת אָשָׁם. וְלַשְׁבַּע יָתְהוֹן דִּמְקַיְּימִיתוּן תּוֹרוֹת וּמִצְוֹת! תּוֹרוֹת מַשְׁמַע: תּוֹרַת הַמִּנְחָה. מִצְוֹת, מַשְׁמַע: מִצְוֹת הַמֶּלֶךְ. וְלַישְׁבַּע יָתְהוֹן דִּמְקַיְּימִיתוּן תּוֹרָה כּוּלָּהּ! תּוֹרָה כּוּלָּהּ, מַשְׁמַע: עֲבוֹדָה זָרָה. דְּתַנְיָא: חֲמוּרָה עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכׇּל הַכּוֹפֵר בָּהּ — כְּאִילּוּ מוֹדֶה בַּתּוֹרָה כּוּלָּהּ. וְלַישְׁבַּע יָתְהוֹן דִּמְקַיְּימִיתוּן עֲבוֹדָה זָרָה וְתוֹרָה כּוּלָּהּ, אִי נָמֵי: שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת! אֶלָּא, מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִילְּתָא דְּלָא טְרִיחָא נְקַט. אִם לֹא רָאִיתִי נָחָשׁ כְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד, וְלָא? וְהָא הָהוּא חִוְיָא דַּהֲוָה בִּשְׁנֵי שַׁבּוּר מַלְכָּא, רְמוֹ לֵיהּ תְּלֵיסַר אוּרָווֹתָא דְתִיבְנָא וּבְלַע יָתְהוֹן! אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּטָרוּף, כּוּלְּהוּ נַחֲשֵׁי מִיטְרָף טְרִפִי! אַגַּבּוֹ טָרוּף קָאָמְרִינַן. וְלִתְנֵי ״טָרוּף״? מִילְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן, דְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד גַּבּוֹ טָרוּף. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְמִקָּח וּמִמְכָּר, לוֹמַר לָךְ: הַמּוֹכֵר קוֹרַת בֵּית הַבַּד לַחֲבֵירוֹ, אִי גַּבּוֹ טָרוּף — אִין, וְאִי לָא — לָא.

1 מיד כשיעור משנתו, בעודו על משכבו, יאמר:

2 מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהֶחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶֽךָ:

3 לאחר שנטל ידיו יאמר:

4 רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה, שֵֽׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עוֹמֶֽדֶת לָעַד: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

5 לפני עטיפת הטלית קטן, יברך:

6 בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּ֒שָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת צִיצִית:

7 יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּ֒הֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לְפָנֶֽיךָ כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּֽיהָ בְּכָל פְּרָטֶֽיהָ וְדִקְדּוּקֶֽיהָ וְכַוָּנוֹתֶֽיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּ֒לוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶלָה:

סידור ספרד Upon Arising, Tallit »