2 וֶאֱמוּנָה, שֶׁהוּא עַל־פִּי חָכְמָה בְּחָכְמוֹת הַתּוֹרָה וּמַשִּׂיג אֶת ה', וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה, הֲגַם שֶׁהוּא טוֹב, עִם כָּל זֹאת – עִקַּר אֱמוּנָה הוּא שֶׁיְּהֵא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלֹא אוֹת וּמוֹפֵת וְחָכְמָה!. וְזֶה הוּא עִקַּר אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, וּבְחִינַת אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת" כַּנַּ"ל.
5 כִּי חָכְמָה אֲמִתִּית דְּהַיְנוּ עִם אֱמוּנָה נִקְרָא רְאִיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב קֹהֶלֶת א: "וְלִבִּי רָאָה חָכְמָה" וְכוּ'.
6 וּלְעֻמַּת זֶה הַחֲכָמִים שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה, נִקְרָאִים בַּעֲלֵי רָאֲתָן וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֶׁרֶץ בְּמֹחָם הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טֻמְאָה וּכְפִירָה בְּמֹחָם.
7 וּצְרִיכִין לְהַרְחִיק מֵאֲנָשִׁים אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת בַּעֲלֵי רָאֲתָן, אֲפִלּוּ מִשְּׁכוּנָתָם, כִּי הַהֶבֶל פִּיהֶם מַזִּיק לְאָדָם כָּשֵׁר, שֶׁיִּפֹּל לְתַאֲוַת נִאוּף.
8 כִּי זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת דַּעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרֵאשִׁית ד־א: "וְהָאָדָם יָדַע" וְאֵלּוּ הַבַּעֲלֵי רָאֲתָן שֶׁדַּעְתָּם מְקֻלְקָל וּפָגוּם וְיֵשׁ לָהֶם שֶׁרֶץ בְּמֹחָם עַל־כֵּן זִוּוּגָם נֶאֱחָז בַּקְּלִפָּה וְעַל־כֵּן הֵם נוֹאֲפִים כִּי נִאוּף תָּלוּי בָּעֵינַיִם.
9 כִּי חָכְמַת אֱמֶת שֶׁהִיא בְּחִינַת רְאִיָּה כַּנַּ"ל בְּחִינַת עֵינַיִם, עַל אֵלּוּ הַחֲכָמִים נֶאֱמַר אִיּוֹב לא־א: "בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינַי" וְכוּ'.
11 וְזֶה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל עַל בַּמִּדְבָּר טו־לט: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" – זֶהוּ מִינוּת "וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" – זֶהוּ נִאוּף בְּרָכוֹת יב: כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ"ל.
