שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יומא ד׳:א׳

מקור תלמוד ירושלמי יומא ד׳:א׳
1 משנה: טָרַף בַּקַּלְפֵּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. אֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַשֵּׁם וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַעֲזָאזֵל הַסְּגָן בִּימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּמֹאלוֹ. אִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִימִינוֹ הַסְּגָן אוֹמֵר לוֹ אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל הַגְבֵּהַּ אֶת יְמִינְךָ. וְאִם בִּשְׂמֹאלוֹ עָלָה רֹאשׁ בֵּית אָב אוֹמֵר לוֹ אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל הַגְּבֵּהַּ אֶת שְׂמֹאלְךָ. נְתָנָם עַל שְׁנֵי שְׂעִירִים וְאוֹמֵר לַיי חַטָּאת. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר חַטָּאת אֶלָּא לַיי. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
2 הלכה: טָרַף בַּקַּלְפֵּי כול׳. לֹא סוֹף דָּבָר קַלְפֵּי אֶלָּא אֲפִילוּ קַלָּתוֹת. וְלָמָּה אָמְרוּ קַלְפֵּי. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פּוֹמְבֵּי לַדָּבָר. וְיָבִיא שְׁנֵי חוּטִין. אֶחָד שְׁחוֹר וְאֶחָד לָבָן. וְיִקְשׁוֹר עֲלֵיהֶם וְיֹאמַר. זֶה לַשֵּׁם וְזֶה לָעַזָּאזֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָל אֶחָד לַיי. שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לַיי. וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לָעַזָּאזֵל. וְיָבִיא שְׂנֵי צְרוֹרוֹת. אֶחָד שְׁחוֹר וְאֶחָד לָבָן. וְיִתֵּן עֲלֵיהֶם וְיֹאמַר. זֶה לַשֵּׁם וְזֶה לָעַזָּאזֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָל אֶחָד לַיי. שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לַיי. וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. שֶׁיְּהֵא נִיכָּר שֶׁהוּא לַעֲזָאזֵל. וְיִכְתּוֹב עֲלֵיהֶם וְיֹאמַר. זֶה לַיי וְזֶה לָעַזָּאזֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָל אֶחָד לַיי. שֶׁיְּהֵא מוֹכִיחַ עַל עַצָמוֹ שֶׁהוּא לַיי לְעוֹלָם. וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. שֶׁיְּהֵא מוֹכִיחַ עַל עַצָמוֹ שֶׁהוּא לָעַזָּאזֵל לְעוֹלָם. הָדָא אָמְרָה. חֲקוּקִים הָיוּ.
3 וְתַנֵּי כֵן. בִּשְׁתֵּי קַלְפִיּוֹת נִתְחַלְּקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אַחַת שֶׁהַגּוֹרָלוֹת נְתוּנִין בְּתוֹכָהּ וְאַחַת שֶׁשְּׁמוֹת הַשְּׁבָטִים בְּתוֹכָהּ. וּשְׁנֵי פִירְחֵי כְהוּנָה עוֹמְדִים. מַה שֶׁזֶּה מַעֲלֶה וָזֶה מַעֲלֶה זָכָה. בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים נִתְחַלְּקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּגוֹרָלוֹת בְּאוּרִים וְתוּמִּים וּבִכְסָפִים. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וַיַּשְׁלֵךְ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרָל לִפְנֵי יְי בַּמִּצְפֶּה. גּוֹרָל אֵילּוּ הַגּוֹרָלוֹת. לִפְנֵי יְי אֵילּוּ אוּרִים וְתוּמִּים. בֵּין רַב לִמְעָט. אֵילּוּ הַכְּסָפִים. אָמַר רִבִּי אַבִּין. אִילְמָלֵא שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֵן כָּל מָקוֹם בְּעֵינֵי יוֹשְׁבָיו לֹא הָיְתָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִתְחַלֶּקֶת לְעוֹלָם. וְתַנֵּי כֵן. שְׁלֹשָׁה חֵינִים הֵן. חֵן אִשָּׁה בְעֵינֵי בַעֲלְהּ. חֵן מָקוֹם בְּעֵינֵי יוֹשְׁבָיו. חֵן מִקַּח בְּעֵינֵי לוֹקְחָיו. רִבִּי אַבָּא בְרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעֻ דְּסִיכְנִין בְשֵׁם לֵוִי. אַף לְעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה כֵן. הָדָא הִיא דִּכְתִיב וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וגו׳. וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר וגו׳. שֶׁהוּא בוֹשֵׂר בְחֶלְקוֹ שֶׁלְחֲבֵירוֹ.
4 נָגַע בָּהֶן כְּשֵׁהֵן לְמַטָּה וְנִתְעָרְבוּ. אֵין הַשְּׂעִירִים כְמִצְוָתָן. וּמִשֶּׁהֶעֱלָה אוֹתָן נָגַע בָּהֶן וְנִתְעָרְבוּ. הַשְּׂעִירִים כְמִצְוָתָן. וּבַעֲלִיָיתוֹ נָגַע בָּהֶן וְנִתְעָרְבוּ. אָמַר. אִם שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֶה בִימִינִי יִקְדַּשׁ זֶה שֶׁעַל יְמִינִי. קָדַשׁ. אִם שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֶה בִשְׂמֹאלִי יִקְדַּשׁ זֶה שֶׁעַל שְׂמֹאלִי. קָדַשׁ. וַאֲפִילוּ אִם אָמַר. אִם שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֶה בִימִינִי יִקְדַּשׁ זֶה שֶׁעַל שְׂמֹאלִי. קָדַשׁ. אִם שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֶה בִשְׂמֹאלִי יִקְדַּשׁ זֶה שֶׁעַל יְמִינִי. קָדַשׁ. אֲבָל אִם אָמַר. בֵּין שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֵה בִימִינִי בֵּין שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֵה בִשְׂמֹאלִי. לֹא יִקְדַּשׁ אֶלָּא זֶה שֶׁעַל יְמִינִי. לֹא יִקְדַּשׁ אֶלָּא זֶה שֶׁעַל שְׂמֹאלִי. לֹא קָדַשׁ. מִפְּנֵי שֶׁהוּא קוֹבְעָן בַּפֶּה.
5 אָמְרָה הַתּוֹרָה גּוֹרָלוֹת. גּוֹרָלוֹת שֶׁלְּכָל דָּבָר. יְכוֹל יִתֵּן שְׁנֵי גּוֹרָלוֹת עַל זֶה וְּשְׁנֵי גּוֹרָלוֹת עַל זֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיי וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. יְכוֹל יִתֵּן שֶׁלְשֵׁם וְשֶׁלְעַזָּאזֵל עַל זֶה וְשֶׁלְשֵׁם וְשֶׁלְעַזָּאזֵל עַל זֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָל. וְלֹא דָא קַדְמִיָיתָא. כֵּינִי. יְכוֹל מִשֶּׁהוּא נוֹתֵן שֶׁלְשֵׁם עַל שֶׁלְשֵׁם וְשֶׁלְעַזָּאזֵל עַל שֶׁלְעַזָּאזֵל יַחֲזוֹר וְיַחֲלִיף. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָל אֶחָד לַיי. אֵין כָּאן לַשֵּׁם אֶלָּא אֶחָד. וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. וְאֵין כָּאן לַעֲזָאזֵל אֶלָּא אֶחָד.
6 צִיץ הָיָה כָתוּב עָלָיו קוֹדֶשׁ לַיי. קוֹדֶשׁ מִלְּמַטָּן וְשֵׁם מִלְּמַעֲלָן כְּמֶלֶךְ שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל קַתֶדְרִין שֶׁלּוֹ. וְדִכְוָותָהּ. אֶחָד מִלְּמַטָּן וְשֵׁם מִלְּמַעֲלָן. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אֲנִי רְאִיתִיו בְּרוֹמֵי וְלֹא הָיָה כָתוּב עָלָיו אֶלָּא שִׁיטָּה אַחַת קוֹדֶשׁ לַיי.
7 וְנָתַן אַהֲרֹן. אִם נָתַן זָר כָּשֵׁר. וְדִכְוָותָהּ. אִם הֶעֱלָה זָר פָּסוּל. קוּל וָחוֹמֵר. מַה אִם נְתִינָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ בְּנֵי אַהֲרֹן אִם נָתַן זָר כָּשֵׁר. הָעֲלִיָיה שֶׁאֵין כָּתוּב בָּהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לֹא כָל שֶׁכֵּן. לֹא צוֹרְכָה דְלֹא. נְתִינָה שֶׁהִיא מְעַכֶּבֶת אִם נָתַן זָר כָּשֵׁר. הָעֲלִיָיה שֶׁאֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אִם הֶעֱלָה זָר פָּסוּל. וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. הָעֲלִיָיה מִתּוֹךְ קַּילְפֵּי מְעַכֶּבֶת. אֵין נְתִינָה מְעַכֶּבֶת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קוֹבְעָן אֲפִילוּ בַפֶּה. סָבְרִין מֵימַר. אֲפִילוּ אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר. אֲפִילוּ אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר. נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יַנַּאי. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר גּוֹרָלוֹת. לְמִצְוָה. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. הַגּוֹרָל עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת. פָּתַר לָהּ בְּמַצְלִיחַ בַּגּוֹרָל. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי יַנַּיי. לֹא הִגְרִיל וְלֹא נִתְוַודֶּה כָשֵׁר. אֶלָּא שֶׁחִיסֵּר מִצְוָה אַחַת.
8 לַיי. לְרַבּוֹת שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁיְּהֵא פָסוּל מִשּׁוּם מְחוּסָּר זְמַן. וְאַתְיָא כַיי דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קוֹבְעָן אֲפִילוּ בַפֶּה. סָבְרִין מֵימַר. אֲפִילוּ אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר אֲפִילוּ אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר. נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יַנַּאי לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר גּוֹרָלוֹת. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא יַעֲלֶה לַשֵּׁם. פָּתַר לָהּ בְּרוֹצֶה לְהַגְרִיל.
9 שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁשְּׁחָטָן בַּחוּץ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חַיָיב. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פָּטוּר. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר. חַיָיב. בְּשֶׁקָּרַב הַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִפְנִים. מָאן דְּאָמַר. פָּטוּר. בְּשֶׁלֹּא קָרַב הַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. רַב חִסְדָּא בָעֵי מְדַמָּתָהּ לַפֶּסַח וְלָא דַמְיָא אָמַר רִבִּי מָנָא בַּר תַּנְחוּם. רִבִּי לָעְזָר וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. פֶּסַח שֶׁעִיבֵּרִ זְמַנּוֹ מֵאֵילָיו הָיָה מִשְׁתַּנֶּה. בְּרַם הָכָא בִּשְׁחִיטָה הוּא מִשְׁתַּנֶּה. מַאי כְדוֹן. מָאן דְּאָמַר חַיָיב. סָבְרִין מֵימַר. הַגְרָלָה מְעַכֶּבֶת. מָאן דְּאָמַר פָּטוּר. סָבְרִין מֵימַר. אֵין הַגְרָלָה מְעַכֶּבֶת כְּלוּם יֵשׁ כָּאן לַשֵּׁם אֶלָּא אֶחָד. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל אֲחוֹי דְרִבִּי בֶּרֶכְיָה. אוֹ זֶה אוֹ זֶה מִשֶּׁהִגְרִיל חַיָיב עַל שֶׁלְשֵׁם וּפָטוּר עַל שֶׁלְעַזָּאזֶל. אָמַר רִבִּי בָּא. וְהוּא שֶׁנָּתַן מַתְּנַת הַפָּר. אֲבָל אִם לֹא נָתַן מַתְּנַת הַפָּר פָּטוּר. שֶׁשְּׁחִיטָתוֹ שֶׁלְשָׂעִיר מְעַכֶּבֶת מַתַּן דָּמוֹ שֶׁלְפָּר.
10 רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. שָׁחַט אֶת הַפָּר עַד שֶׁלֹּא יַגְרִיל מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב. אָמַר לֵיהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. פָּר מְעַכֵּב אֶת הַשָּׂעִיר. הַשָּׂעִיר מְעַכֵּב אֶת הַפָּר. הָדָא אָמְרָה. שָׁחַט אֶת הַפָּר עַד שֶׁלֹּא הִגְרִיל חַיָיב. אִין תֵּימַר. פָּטוּר. נִיתְנֵי. אֵין הַשָּׂעִיר מְעַכֵּב אֶת הַפָּר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֵבְדַּיְמִי. הָדָא דְתֵימַר. אֵין הַשָּׂעִיר מְעַכֵּב אֶת הַפָּר בְּמַתְּנוֹת הַבַּדִּים. אֲבָל בְּמַתְּנוֹת הַפָּרוֹכֶת שָׂעִיר מְעַכֵּב אֶת הַפָּר. הֵיךְ עֲבִידָא. שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִיתֵּן מִדַּם הַפָּר עַל הַפָּרוֹכֶת עַד שֶׁיִּתֵּן מִדַּם הַשָּׂעִיר עַל בֵּין הַבַּדִּים.
פירוש שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יומא ד׳:א׳
1 ת"ל גורל. בת"כ פרש' אחרי מסיים א"כ למה נאמר גורלות שיהיו שוים שלא יעשו אחד גורל גדול ואחד קטן א' של זהב ואחד של כסף וכו'. ותימא מאי קשיא ליה הא איצטרך ליה שיעשה הגורלות מכל דבר כדמתחיל ברישא דברייתא גורלות של כל דבר ופי' שם בק"א גורלות לשון רבים ריבה מינים הרבה מגורלות ואין זה אלא בריבוי החמרים ממה שיעשו ע"כ וגם מבעל ק"א אני תמה שלא הרגיש בקושיא זו וצ"ע:
2 קדש לה' וכו'. מה שפירשתי בקונטרס הוא כפיר"ת שכתבו תוס' בשמו אבל הרשב"א בחי' פ' במה אשה כתב על פי' זה ואין נראה שאין דרך קריאה וכתיבה כן אבל ר"ת פי' שם מלמעלה בראש שיטה השניה וקדש מלמטה בסוף שיטה ראשונה כזה ומפני שאדם פוגע תחלה בראש שיטה שניה קוראהו למעלה ולמעלה במקום זה הקדמה עכ"ל וקשה לפ"ז איך נפרש שהשם יושב כמלך על קתדרון שלו אבל לפי מ"ש בקונט' ניחא:
3 מ"ד חייב בשלא קרב וכו'. כתב הרמב"ם פ"ה מהלכות יה"כ הלכה ג' איל ושעיר המוספין שעשה אותן קודם עבודות היום אינן כלום וכתב הכ"מ ס"פ הוציאו לו כל מעשה יה"כ האמור על הסדר אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום ע"כ ותימא הא מפורש אמרינן בש"ס בבלי דף ס' דהא דאם הקדים מעשה דלא עשה כלום דוקא בעבודות הנעשות בבגדי לבן בפנים וכ"כ הרמב"ם ברפ"ה מפורש והני בבגדי זהב נעשין כמפורש בש"ס וברמב"ם וגם כפי מה שפירשתי בקונטרס מוכח מדברי רב חסדא שאם הקדים השעיר הנעשה בחוץ קודם עבודת היום כשר וצ"ע:
4 מ"ד חייב סברין מימר וכו'. בקונ' הגהתי ואפשר לקיים הגירסא שלפנינו וה"פ מ"ד חייב סובר הגרל' מעכבת וכיון שצריך להביאן לפנים להגרל' מתקבל בפנים הוא וחייבין עליהן בחוץ ומ"ד פטור סובר הגרל' אינה מעכבת ואין השעיר החיצון מיקרי מתקבל בפנים ואע"ג דצריך להביאו לפנים לוידוי מ"מ כיון דאם לא הפודה כשר כדאמרינן לעיל לא מיקרי מתקבל בפנים כי היכא דאמרינן לענין הגרלה אם אינה מעכבת:
5 שחט את הפר עד שלא יגריל וכו'. בבבלי דף ס' גרסינן אמר ר"ח קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר לא עשה כלום ואע"ג דלא כתב חקה אלא בזבחים הנעשים בבגדי לבן מבפנים כיון דשחיטה צורך פנים כפנים דמי וקשה למה לא קאמר דאם שחט הפר קודם הגרלה לא עשה כלום ושניהם קודמים לקטורת ושניהם צורך פנים הם ונעשין בבגדי לבן וי"ל דסובר הבבלי כיון דשניהם אינו אלא צורך פנים ואינן באים לפנים אין מעכבין את זה: