שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים ו׳:א׳:י״ד

מפרשים:
1 לא ילין חלב חגי וכו'. כתב הרב במשנה למלך פ"ק מהק"פ הלכה ז' ראיתי לסמ"ג בסי' שמ"ח שכתב בפ' תמיד נשחט מקשה כתיב לא ילין חלב חגי הא כל הלילה ילין וכתיב עולת שבת וגו' ואיני יודע אם הוא ט"ס דבגמרא לא הקשו אלא מקרא דזבח חג הפסח ולומר שהסמ"ג כיון על קושית הירושלמי גם זה לא יתכן חדא דליתא בפ' תמיד נשחט אלא בפ' א"ד ותו שהסמ"ג סיים דהאי קרא בי"ד שחל להיות בשבת איירי ולפי הירושלמי לא מיתוקם דהא חגיגת י"ד אינה דוחה שבת ע"ש שהאריך והגיה בש"ס ולא ידעתי מאי קשיא ליה בקושיא השנייה הא מסקינן כאן דאיירי בי"ד ובשעבר והביא חגיגה איירי א"כ דברי הסמ"ג נכונים וניחא לן נמי הא דמקשי תוספות בדף נ"ט ע"ב בד"ה בי"ד שחל להיות בשבת וכו' הקשה רשב"א לבן תימא דדריש חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח דזבח חג זה חגיגה היכי מיתוקם האי קרא בשבת הא מודה דלא דחייא שבת כדמוכח התם ע"ש אבל לפמ"ש דהירושלמי מסיק דקרא איירי בשעבר והביא חגיגה בי"ד לק"מ:
2 אלו עבר והביא שמא אינו כשר וכו'. וכן פסק הרמב"ם פ"ב מה' שגגות וקשה הא קי"ל כרבא בפ"ק דתמורה כל היכא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני וכבר כתבתי לעיל בפ' תמיד נשחט דף י"ח בתוס' בד"ה אין לי וכו' שהירושלמי סובר כרבא א"כ למה יהא כשר וי"ל דוקא בעבר ושינה בגוף הדבר אבל הכא אין הפסול מחמת הזבח אלא מחמת שהוא שבת וצ"ע: