שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין 9 פרקים

שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין ג׳:ב׳:ב׳

« שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין ג׳:א׳:ו׳ שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין ג׳:ב׳:ד׳ »

2 תלמוד ירושלמי גיטין פתח ↗

הלכה: הַכּוֹתֵב טוֹפְסֵי גִיטִּין כול׳. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כָּתַב תָּרְפּוֹ בַּטּוֹפֶס כָּשֵׁר. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. כָּתַב תָּרְפּוֹ בַּטּוֹפֶס פָּסוּל. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. הַכּוֹתֵב טוֹפְסֵי גִיטִּין צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הָאִישׁ וּמְקוֹם הַאִשָּׁה וְהַזְּמָן. פָּתַר לָהּ וְתוֹרְפוֹ עִמּוֹ. וְקַשְׁיָא עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן. אִם בְּשֶׁכָּתַב תּוֹרְפוֹ בַטּוֹפֶס בְּדָא חֲכָמִים מַכְשִׁירִין. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָה. מִפְּסוּלוֹ אַתְּ לָמֵד הֶכְשֵׁירוֹ. אִילּוּ כָתַב כּוּלּוֹ לִשְׁמָהּ וְשֵׁם הָאִישׁ וְשֵׁם הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁמָּא אֵינוֹ פָסוּל. וְדִכְוָותָהּ כָּתַב כּוּלּוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְשֵׁם הָאִישׁ וְשֵׁם הָאִשָּׁה לִשְׁמָהּ כָּשֵׁר. רִבִּי יוֹסֵי שָׁאַל לְרִבִּי יִרְמְיָה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁזִּיוֵוג. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא רַבּוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מָצוּי לְזַוֵּיג אֲפִילוּ זִיוֵוג כְּמִי שֶׁלֹּא זִיוֵוג. וְקַשְׁיָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ. אִם בְּשֶׁלֹּא כָתַב בַּטּוֹפֶס תּוֹרְפוֹ בְּדָא רִבִּי יוּדָה פוֹסֵל. רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי זְעִירָא. לְעִנְיָין אַחֵר עֲבַד לָהּ רִבִּי יוּדָה. וַתְיָיא כַּיי דָמַר שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. חָלָק מְקוֹם שְׁנֵי שִׁיטִּין לְעִנְיָין אֶחָד אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא פָּסוּל.

3 תלמוד ירושלמי גיטין פתח ↗

הלכה: הַמֵּבִיא גֵט וְאָבַד מִמֶּנּוּ כול׳. אֵי זֶהוּ עַל אָתָר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כָּל שֶׁלֹּא עָבַר שָׁם בִּרְיָיה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כָּל שֶׁלֹּא עָבְרוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה בְנֵי אָדָם. עָבַר גּוֹי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אַבָּא בַּר בַּר חָנָה אַייתֵי גִיטָּא וָבַד מִינֵּיהּ וְאַשְׁכְּחֵיהּ חַד סִירְקַיי. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְאַכְשְׁרוּן. הָדָא אָמְרָה. עָבַר גּוֹי כָּשֵר. נֵימַר. סֵימָן הֲוָה לֵיהּ בֵּיהּ. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. אֵין סֵימָן בַּגִּיטִּין. וְהוּא דָּמַר תְּרֵין תְּלַת שׁוּרִין. בְּרַם הָכָא הֵ׳א שֶׁבּוֹ הָיָה נָקוּד. רִבִּי עֶזְרָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. הָכָא לָמָּה הוּא פָסוּל. אֲנִי אוֹמֵר. אַחֵר הָיָה שָׁם וְהָיָה שְׁמוֹ כִשְׁמוֹ. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁבָּדְקוּ כָּל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְלֹא מָצְאוּ אָדָם שֶׁשְּׁמוֹ כִשְׁמוֹ. אֶלָּא מִשּׁוּם חוֹמֶר הוּא בָּעֲרָיוֹת. וְהָא תַנִּינָן. הָלְכוּ וְלֹא מָצְאוּ שָׁם אָדָם וְהִשִּׁיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. הָלְכוּ וְלֹא הִיכִּירוּהוּ וְהִישִּׁיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. כֵּן אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אָחָא. הָאִישׁ הַזֶּה שְׁנֵי גִיטִּין הָיוּ בְיָדוֹ. אֶחָד כָּשֵׁר וְאֶחָד פָּסוּל. אִיבֵּד אֶת הַכָּשֵׁר וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַפָּסוּל. בְּשָׁעָה שֶׁמָּצָא אֲנִי אוֹמֵר. הַפָּסוּל מָצָא.

2 כתב תרפו בטופס כשר. כ' בהג"א פ"ב דמכילתין בירושלמי אם כתב כל הגט שלא לשמה ושם האיש והאשה לשמה כשר ומשמע אפי' כתב הרי את מותרת לכל אדם שלא לשמה כשר ופליג אשמואל דפ' כל הגט דמצריך שיכתוב הרי את מותרת לכל אדם לשמה ע"כ. נראה שכיון לדברי ר' יוחנן. ולא ידעתי למה לא הביא גם דברי ר"ל דפליג אר"י ועוד הא דכתב ומשמע אפי' וכו' קשה הא מפורש כן בדברי ר' יוחנן דתורף היינו הרי את מותרת לכל אדם:

3 הגע עצמך שזיווג א"ל כן. כ' תוס' בסוגיין בד"ה ר"א מכשיר בכולן וכו' וי"ל אם איתא דלא מכשיר ר"א אלא בטופס היה לו לקבוע דברי ר"א אחר ת"ק והיה לו לקצר ולשנות ר"א פוסל בגיטי נשים ור"י פוסל בכולן ע"כ. נראה דירושלמי לא חש לקושיא זו דא"כ לר' ירמיה הא דמצרכו רבנן להניח מקום הלוה והמלוה בשטרות היינו מטעם שאינו יודע לזווג ואם זיווג כשר אפי' לרבנן הדרא קושית תוס' לדוכתא א"ו צ"ל דניחא ליה לתנא לשנות תחלה מאן דמכשיר בכולן והדר תני מאן דפוסל בכולן והדר תני דעת המכריע וצ"ע:

« שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין ג׳:א׳:ו׳ שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין ג׳:ב׳:ד׳ »