מקור תלמוד ירושלמי פאה ח׳:ד׳
4 משנה: אֵין פּוֹחְתִין לָעֲנִיִים בְּגוֹרֶן מֵחֲצִי קַב חִטִּים וְקַב שְׂעוֹרִים. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר חֲצִי קַב. קַב וָחֵצִי כּוּסְמִין וְקַב גְּרוֹגְרוֹת אוֹ מְנָה דְּבֵילָה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר פְּרָס. חֲצִי לוֹג יַיִן רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר רְבִיעִית. רְבִיעִית שֶׁמֶן רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר שְׁמִינִית. וּשְׁאָר כָּל הַפֵּירוֹת אָמַר אַבָּא שָׁאוּל כְּדֵי שֶׁיִּמְכְּרֵם וְיִקַּח בָּהֶם מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת:
5 הלכה: תַּנִּי רוֹבַע אוֹרֶז כּוֹלָה תַּבְלִין לִיטְרָא יֶרֶק שְׁלֹשֶׁת קַבִּין חֳרוּבִין חֲצִי לוֹג יַיִן רְבִיעִית שֶׁמֶן. עֲשָׂרָה אֱגוֹזִין חֲמִשָּׁה אֲפַרְסְקִין שְׁנֵי רִימּוֹנִין וְאֶתְרוֹג אֶחָד. מַה טַעְמָא וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ. תֵּן לוֹ כְדֵי שׂוֹבְעוֹ. חִזְקִיָּה שְׁאַל לְאָבוֹי מְנָא אִילֵּין שֵׁיעוּרָיָא אָמַר לָהֶן אֲהֶן צְרָרָא סְמַךְ הָדָא בִּרְתָּא. רִבִּי חֲנַנְיָה הֲוָה יְתִיב קוֹמֵי רִבִּי אִלַּי וְהוּא אֲמַר טַעֲמִין וְהוּא סְתַר. אֲמַר טַעֲמִין וְהוּא סְתַר אֲמַר לֵיהּ לָא בְּלַן מִסְתּוֹר אֶלָּא מִבְנֵי.
6 אָמַר רִבִּי מָנָא תַּנְיָא אַרְבַּע לִיטְרִין.
7 אָמַר רִבִּי לָעְזָר וְכֵן לְעֵירוּב. אָמַר רִבִּי חִינְנָא הָדָא דְתֵימַר בְּיַיִן אֲבָל בְּשֶׁמֶן מְעָרְבִין בּוֹ מָזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת. תַּנִּי מְעָרְבִין בְּחוֹמֶץ מָזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת. תַּנִּי מְעָרְבִין בְּשֶׁמֶן מָזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק כְּדֵי לִטְבּוֹל בְּיֶרֶק הַנֶּאֱגַד שְׁתֵּי סְעוּדוֹת. רִבִּי יִצְחָק עֲטוֹשָׁיָא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם דּבֵי רִבִּי יַנַּאי אֲפוּנִין חַיִין מְעָרְבִין בָּהֶן מָזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת. לְמִי נִצְרְכָה לְרִבִּי מֵאִיר שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְהֵן מַסְרִיחִין אֶת הַפֶּה אֶין מְעָרְבִין בָּהֶן. דָּג מְלִיחַ מְעָרְבִין בּוֹ. בָּשָׂר מְלִיחַ מְעָרְבִין בּוֹ. בָּשָׂר חַי דְּתַנֵּינָן הַבַּבְלִיִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא חַי מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתָּן מְקוּלקֶלֶת. רִבִּי יוּדָן בְּעִי הָדָא כלקירא הוּא וְאִילֵּין כּוּתָאֵי אָכְלֵי מִינָהּ חַיָיה הִיא מְעָרְבִין בָּהּ. שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת בְּשֵׁם רַב פְּעָפוּעִין וְגֻדְגָּדָנִיּוֹת וַחֲלוּגְלוּגוֹת מְעָרְבִין בָּהֶן. בְּעוּן קוֹמֵי הֵיידָן וִינּוּן אָמַר לוֹן קַקּוּלֵי וְהִנְדְּקוּקֵי וּפַרְפָּחִינֵיה.
פירוש שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי פאה ח׳:ד׳
4 לא כולן מסתור אלא מבני. — פי' לא הכל ממך לסתור, וכעין זה בב"ב פ"ב ה"ג לא כולי מינך מיעל כו' ומצוי הרבה בבבלי לאו כל כמינה, כל כמיניה כתובות י"ח ב', י"ט א', פ"ג ב' ויש להגיה כאן: "לא כולי מינך מסתור כו'" ועי' תרומות פי"א ה"ו ומ"ש שם.
5 א"ר מנא תניא ארבע ליטרין. — צ"ל: א"ר מנא מנה ארבע ריטלין כ"ה בכתובות פ"ה הי"ב כפי נוסח הערוך ערך רטל ובפ"מ כתובות שם, וריטל הוא מין משקל של רובע מנה דהיינו כ"ה זוז ודלא כפ"מ בכתובות שם שכתב ריטלין כמו ליטרין דהא בתרומות פ"י ה"ח מבואר דליטרא היא משקל מאה זוז, ואף שהיוחסין סדר אמוראים ערך ר' יהודה בר חנינא כתב על הא דאיתא בירושלמי ב"ק פ"ח ה"ח וקנסיה ליטרא דדהבא, והליטרא מאה דינרין ולטרא הפוך רטל ע"כ בלי ספק שלא נתכוין על רטל דירושלמי אלא על הרטל שהיה נהוג בזמנו שהיתה של ק' דנרין אבל בשו"ת רשב"ץ ח"א סימן קס"א כתב ואין ליטרא רטל ולא חצי רטל ע"כ היינו בזמנו ובמקומו. ודע שבערוך ערך דרס ג' כתב בשם גאון דרטל הוא לוג וכ"כ ר' חננאל בעירובין פ"ב ב' וע' בשאילתות פ' בשלח סוף סימן ט"ז שכתב "דארבע סאין הן צ"ו ליטרין" ונ"ל ברור שהוא ט"ס וצ"ל "ריטלין" במקום "ליטרין" דארבע סאין הן צ"ו לוגין ולוג הוא רטל כדעת ר"ח והגאון, ומ"מ אין רטל של הגאוגים כ"ה זוז כמו רטל דירושלמי שהרי ר"ח עצמו כתב לפי דברי ערוך ערך רבע שרביעית משקל כ"ה כספים וט"ס הוא בתוספות סוטה ד' א' שכתבו בשם ר"ח שרביעית משקל כ"ה סלעים ולפ"ז הלוג משקל מאה כספים וכספים אלו הן זוזים של אלקירואן עיר מולדת ר"ח ז"ל שכ"כ הרי"ף ברפ"ח דעירובין שהקב יש בו ארבע מאה זוז במשקל אלקירואן וכתב בכפתור ופרח פט"ז בשם הרי"ף פ' כיצד משתתפין ולפנינו נשמט זה ברי"ף שם ליטרא מאה דינרין שהם במשקל של ערביים שהוא משקל אלקירואן קמ"ד זוז ע"כ ולפ"ז הלוג שהוא משקל מאה כספים של ערביים דהיינו זוזים של אלקירואן הוא משקל שבעים זוזים של התלמוד והוא משקל רטל של ר"ח שהוא משקל לוג ועוד אכתוב בענין זה בתרומות פ"י ה"ז. עוד כתב בערוך שם בשם הגאון דפרס שיעורו ט"ו כסף וב' שלישי כסף ע"כ ונ"ל ברור דט"ס הוא וצ"ל "ס"ו כסף וב' שלישי כסף" והיינו בכספים ערביים שלוג משקל מאה זוז ופרס שהיא ד' בצים שהן ב' שלישי לוג כדעת רש"י ע' ב"י א"ח תרי"ב הן ס"ו וב' שלישי כסף.
6 אמר ר' חיננא הדא דתימר ביין אבל בשמן מערבין בו מזון ב' סעודות כו'. — צ"ל: אבל בשמן מערבין כדי לאכול בו מזון ב' סעודות תני תוספתא עירובין פ"ו מערבין בשמן כדי לאכול בו מזון ב' סעודות ובחומץ כדי לטבל בו מזון ב' סעודות ר' ירמיה בשם רשבר"י כדי לטבול בו ירק הנאכל בשתי סעודות כגירסא זו מוכח בבבלי עירובין כ"ט א' ע"ש.