בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר ב׳:א׳

« שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר א׳:ה׳:ד׳ שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר ב׳:ב׳:ב׳ »
מקור תלמוד ירושלמי נזיר ב׳:א׳
1 משנה: הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נָזִיר וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אַף כְּשֶׁאָמְרוּ בֵית שַׁמַּאי לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְאוֹמֵר הֲרֵי הֵן עָלַי קָרְבָּן.
2 הלכה: הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּי מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִפִּיו. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מִשּׁוּם כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. קִרְיָיא מְסַיֵּיעַ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כֹּה אָמַר יי כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וגו׳. תּוֹרָה קָרָאת לָאֶשְׁכּוֹל תִּירוֹשׁ. וּבְנֵי אָדָם קוֹרִין לַגְּרוֹגֶרֶת תִּירוֹשׁ. מִשּׁוּם כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. אָמַר. הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נָזִיר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ אֵינוֹ נָזִיר. הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַכִּכָּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נָזִיר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֵינוֹ נָזִיר. מִן הַכִּכָּר. לֹא אָמַר כְּלוּם. רִבִּי עוּקְבָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. מִחְלְפָה שִיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הֲרֵי עָלַי מִנְחָה מִן הַשְּׂעוֹרִין. יָבִיא מִן הַחִיטִּים. וָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. שֶׁהוֹצִיא מִנְחָה מִתּוֹךְ פִּיו. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵן. אִית לֵיהּ הָכֵין וְאִית לֵיהּ הָכֵין. אִית לֵיהּ מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִפִּיו. וְאִית לֵיהּ מִשּׁוּם כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן. אָמַר. אָמְרָה פָרָה זוֹ. כְּלוּם אָמְרָת. לֹא מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִתּוֹךְ פִּיו. וָכָא. מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִתּוֹךְ פִּיו.
3 כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן נְזִירוּת חוּץ מִלְּשׁוֹן קָרְבָּן. כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן קָרְבָּן חוּץ מִלְּשׁוֹן נְזִירוּת. אָמַר לָאֶשְׁכֹּל. כָּלוּי אֲנִי מִמְּךָ. פָּרוּשׁ אֲנִי מִמְּךָ. מָנוּעַ אֲנִי מִמֶּנּוּ. הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּנּוּ. הֲרֵי זֶה נָזִיר. הֲרֵי עָלַי קָרְבָּן. לֹא אֲסָרוֹ עָלָיו אֶלָּא לְשֵׁם קָרְבָּן. אָמַר לַכִּכָּר. כָּלוּי אֲנִי מִמֶּנּוּ. פָּרוּשׁ אֲנִי מִמֶּנּוּ. מָנוּעַ אֲנִי מִמֶנּוּ. הֲרֵי הוּא עָלַי קָרְבָּן. לֹא אֲסָרוֹ עָלָיו אֶלָּא לְשֵׁם קָרְבָּן. הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּנּוּ. הֲרֵי הוּא נָזִיר. אָהֵן מָנוּעִ מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן נְזִירוּת וּלְשׁוֹן קָרְבָּן. אָהֵן אֶשְׁכּוֹל אִית בֵּיהּ נְזִירוּת וְאִית בֵּיהּ קָרְבָּן. אָמַר לָאֶשְׁכּוֹל. כָּלוּי אֲנִי מִמֶּנּוּ. בָּא לְאוֹכְלוֹ אוֹמֵר לוֹ. לְדָמִים קָדוֹשׁ. פריו וּבָא לְאוֹכְלוֹ אוֹמֵר לוֹ. לֹא נָזִיר אַתָּה.
4 כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן חִילּוּל חוּץ מִלְּשׁוֹן תְּמוּרָה. כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן תְּמוּרָה חוּץ מִלְּשׁוֹן חִילּוּל. אָמַר לְקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. הֲרֵי זֶה תַּחַת זֶה. תְּמוּרַת זוֹ. חֲלִיפֵי זוֹ. הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה. זוֹ מְחוּלֶּלֶת עַל זוֹ. אֵינָהּ תְּמוּרָה. אָמַר לְקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת. הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ. חֲלִיפֵי זוֹ. נִתְפְּשָׂה בְדָמִים. תְּמוּרַת זוֹ. לֹא נִתְפְּסָה בְדָמִים. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. חֲלִיפֵּי זוֹ. תְּמוּרַת זוֹ. לֹא אָמַר כְּלוּם. אָהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן חִילּוּל וּלְשׁוֹן תְּמוּרָה. אִילֵּין קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ אִית בָּהוּ חִילּוּל וְאִית בָּהוּ תְּמוּרָה. קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּישָׁן אֶת מוּמָן הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ. בָּא לְהַקְרִיב תְּמִימָה אוֹמְרִים לוֹ. לְדָמִים קָדְשָׁה. בָּא לוֹכַל בַּעַל מוּם אוֹמְרִים לוֹ. לִתְמוּרָה קָדְשָׁה. וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר לָעְזָר. מִכֵּיוָן שֶהוּא יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַמֵּימַר לוֹקֶה אַף הוּא לֹא עָלַת עַל דַּעְתּוֹ לְהָמִיר.
5 כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן עֲרָכִין חוּץ מִלְּשׁוֹן דָּמִים. כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן דָּמִים חוּץ מִלְּשׁוֹן עֲרָכִין. אָמַר לְאָדָם. עִילּוּיִין עָלַי. סִידּוּרוֹ עָלַי. שׁוּמוֹ עָלַי. עֶרְכּוֹ עָלַי. נוֹתֵן אֶת עֶרְכּוֹ. דָּמָיו עָלַי. נוֹתֵן אֶת דָּמָיו. אָהֵן שׁוּם מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן עֲרָכִים וּלְשׁוֹן דָּמִים. אָהֵן אָדָם אִית בֵּיהּ עֲרָכִים וְאִית בֵּיהּ דָּמִים. אָמַר לְאָדָם. שׁוּמוֹ עָלַי. אִם הָיָה נָאֶה נוֹתֵן אֶת דָּמָיו. אִם הָיָה כָאוּר נוֹתֵן אֶת עֶרְכּוֹ.
6 בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. נָדוּר וְנָזוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵינוֹ נָדוּר וְאֵינוֹ נָזוּר.
פירוש שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר ב׳:א׳
1 מה נפיק מביניהון אמר הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילה כו'. — צ"ל: הריני כלוי מן הגרוגרות ומן הדבילה פי' דבאומר "הריני כלוי מן האשכול" ה"ז נזיר כמבואר למטה ע"ד דר' יוחנן אינו נזיר ע"ד דרשב"ל נזיר.
2 תדע לך שהוא כן דתנינן אמר אמרה פרה זו כלום אמר אמרה. — צ"ל: כלום אמרה ומלת "אמר" כפולה ומיותרת וליתא למטה ריש הלכה ב' וע' מ"ש שם.
3 אמר לככר כלוי אני ממנו כו' הריני נזיר ממנו הרי הוא נזיר. — פי' לר' יוחנן על דעת ב"ש לעיל.
4 אמר לקדשי בה"ב הרי זו תחת זו חליפי זו נתפשה בדמים. — צ"ל: ה"ז תחת זו חליפי זו מחוללת על זו נתפשה בדמים.
5 קדשי בה"ב שקדם הקדישן את מומן כו'. — צ"ל: קדשי המזבח כגירסת ק"ע ופ"מ שקדם הקדישן את מומן ה"ז תחת זו בא להקריב תמימה פי' אותה בהמה שהחליפה תחת הקדש המזבח בא להקריבה לשם תמורה אומרים לו לדמים קדשה פי' שאינה תמורה אלא שנתחללה על הראשונה ואם אין זו יפה כל כך כמו הראשונה צריך להשלים דמים כדתנן בתמורה כ"ו ב' בא לוכל בעל מום פי' אחר שהשלים הדמים בא לאכול את הראשונה במומה מאחר שכבר נתחללה על השנייה התמימה אומרים לו לתמורה קדשה פי' שהשנייה היא תמורה לראשונה וכתיב והיה הוא ותמורתו יהיה קדש עד שיחזור ויפדה את הראשונה.
6 אמר לאדם עילוייו עלי סידורו עלי שומו עלי ערכו עלי נותן את ערכו דמיו עלי נותן את דמיו אהן שום כו'. — צ"ל: דמיו עלי נותן את דמיו אמר לכלי ערכו עלי פטור עילוייו עלי סידורו עלי שומו עלי דמו עלי נותן את דמיו ונשמט מן "דמיו" עד "דמיו" אהן שום כו'.
7 ב"ש אומרים נדור ונזיר כו'. — צ"ל: ב"ש אומרים נדור ואינו נזיר פי' באו לבאר כאן דברי ר' יהודה דאף כשאמרו ב"ש לא אמרו אלא באומר הרי הוא עלי קרבן וע' בבלי ט' ב' שהוא כר' נתן שם בלשון שני כו'.
« שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר א׳:ה׳:ד׳ שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר ב׳:ב׳:ב׳ »