שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בכורים א׳:ד׳:ג׳

« שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בכורים א׳:ד׳:ב׳ שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בכורים א׳:ה׳:ג׳ »

4 תלמוד ירושלמי בכורים פתח ↗

הלכה: וְאֵילּוּ מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִין. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵא תְּרַוֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בִּבְנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה הִיא מַתְנִיתָא. וּבְנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה מְבִיאִין וְקוֹרִין. דִּכְתִיב לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא מָה טַעַם אָמְרוּ הָאֶפִּיטְרוֹפִּין וְהָעֶבֶד וְהַשָּׁלִיחַ וְהָאִשָּׁה וְטוּמְטוּם וְאַנְדְרוֹגֻינוֹס מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִין. שֶׁהַגֵּר הֲרֵי אָמוּר בַּפָּרָשָׁה. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק תִּיפְתָּר בְּהָהֵן גֵּר דְּהָכָא בִּבְנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה. וּבְנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה מְבִיאִין וְקוֹרִין.

5 שבת פתח ↗

כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: שַׁבְּתָא דְּרַב בִּיבִי הֲוַאי, וְאִיקְּלַעוּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי, שְׁדָא קַמַּיְיהוּ כַּלְכַּלָּה דְפֵירֵי. וְלָא יָדַעְנָא אִי מִשּׁוּם דְּסָבַר אוֹכֶל מִתּוֹךְ פְּסוֹלֶת אָסוּר, אִי מִשּׁוּם עַיִן יָפָה הוּא דְּמִכַּוֵּין.

4 ר' יונה לא אמר כן אלא רבי שמע לאילין דבי בר עשתור כו'. — צ"ל: ר' יונה לא אמר כן אלא הורי שמעון חסידא לאילין דבי בר עשתור כו' א"ר יוסי קיימה בנימן בר עשתור קומי ר' חייה בר בא בגוי שבא בעבירה כו' כלום הוא מתכוין לא לאברהם יצחק ויעקב כלום נשבע הקב"ה לא לזכרים כו' היית אב לארם מיכן ואילך כו' כן העתיק ברקח סימן של"א.

5 השלמות: א"ל ר' לעזר מילין דצריכין לרבנין כו'. — ע' ב' ב"ב פ"א ב'.

« שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בכורים א׳:ד׳:ב׳ שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בכורים א׳:ה׳:ג׳ »