מקור תלמוד ירושלמי בכורים א׳:ד׳
4 משנה: אֵלּוּ מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִין. הַגֵּר מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יי לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ. וְאִם הָיְתָה אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל מֵבִיא וְקוֹרֵא. וּכְשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אוֹמֵר אֱלֹהֵי אֲבוֹת יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁהוּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹמֵר אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם. וְאִם הָיְתָה אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל אוֹמֵר אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ.
5 הלכה: וְאֵילּוּ מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִין. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵא תְּרַוֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בִּבְנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה הִיא מַתְנִיתָא. וּבְנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה מְבִיאִין וְקוֹרִין. דִּכְתִיב לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא מָה טַעַם אָמְרוּ הָאֶפִּיטְרוֹפִּין וְהָעֶבֶד וְהַשָּׁלִיחַ וְהָאִשָּׁה וְטוּמְטוּם וְאַנְדְרוֹגֻינוֹס מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִין. שֶׁהַגֵּר הֲרֵי אָמוּר בַּפָּרָשָׁה. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק תִּיפְתָּר בְּהָהֵן גֵּר דְּהָכָא בִּבְנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה. וּבְנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה מְבִיאִין וְקוֹרִין.
6 אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קִיְימָהּ בִּנְיָמִן בַּר עַשְׁתּוֹר קוֹמֵי רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. בְּגוֹי שֶׁבָּא בָעֲבֵירָה עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הִיא מַתְנִיתָא. רִבִּי יוֹנָה לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא רִבִּי שָׁמַע לְאִילֵּין דְּבֵי בַּר עַשְׁתּוֹר דְּאִינּוּן גֵּרִים בְּנֵי גֵרִים אוֹמְרִין אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. וְהָא תַנִּינָן אִם הָיְתָה אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל אוֹמֵר אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. הָא גְּרִים בְּנֵי גֵרִים לֹא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה קִיְימָהּ בִּנְיָמִן בַּר עַשְׁתּוֹר קוֹמֵי רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. רִבִּי חִזְקִיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא קִיְימָהּ בַּר עַשְׁתּוֹר קוֹמֵינָן. בְּגוֹי שֶׁבָּא בָעֲבֵירָה עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הִיא מַתְנִיתָא.
7 רִבִּי זְרִיקָן אָמַר רִבִּי זְעוּרָא בָּעֵי. כְּלוּם הוּא מִתְכַּוֵּין לֹא לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וְכִי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲבוֹתֵיהֶם הָיוּ. נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא לַזְּכָרִים שֶׁמָּא לַנְקֵיבוֹת.
8 תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה גֵּר עַצְמוֹ מֵבִיא וְקוֹרֵא. מַה טָעֲמָא כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ. לְשֶׁעָבַר הָיִיתָ אַב לָאֲרָם. וְעַכְשָׁיו מִיכָּן וְהֵילֶךְ אַתָּה אַב לְכָל הַגּוֹיִם. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר הֲלָכָה כְּרִבִּי יְהוּדָה. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי דְרִבִּי אַבָּהוּ וְהוֹרֵי כְּרִבִּי יְהוּדָה.
פירוש שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי בכורים א׳:ד׳
4 בבני קיני חותן משה היא מתניתא ובני קיני כו'. — צ"ל: בבני קיני חותן משה היא מתניתא פי' אבל שאר גרים אין מביאין כל עיקר והתני בני קיני חותן משה מביאין וקורין תוספתא פ"א.
5 ר' יונה לא אמר כן אלא רבי שמע לאילין דבי בר עשתור כו'. — צ"ל: ר' יונה לא אמר כן אלא הורי שמעון חסידא לאילין דבי בר עשתור כו' א"ר יוסי קיימה בנימן בר עשתור קומי ר' חייה בר בא בגוי שבא בעבירה כו' כלום הוא מתכוין לא לאברהם יצחק ויעקב כלום נשבע הקב"ה לא לזכרים כו' היית אב לארם מיכן ואילך כו' כן העתיק ברקח סימן של"א.
6 השלמות: א"ל ר' לעזר מילין דצריכין לרבנין כו'. — ע' ב' ב"ב פ"א ב'.