מפרשים:
1 כהדא דשמואל בר אבא כו'. — נ"ל דצ"ל כהדא דשמעון בר אבא כו' וטעות כזה מצוי הרבה בירושלמי כמו בפיאה פ"ז ה"ו כ' סע"ב שמואל בר אבא בעי, דמאי פ"ג ה"ד כ"ג סע"ג שמואל בר בא בעי וכן הגר"א בהגהותיו שנדפסו בספר שערי ירושלמי מגיה שם שמעון בר בא; ובשביעית פ"ה ה"א ל"ה ע"ד ר' יעקב בר אחא בשם שמואל בר אבא, ובפסחים פ"ו ה"ה ל"ג ע"ג ר' יעקב בר אחא בשם שמואל בר אבא ועוד הרבה. ואבוהון דכולהו בביצה פ"א ה"ט דף סמ"ך ע"א ריבר"ב אמר שמואל בר אבא בעי, ואותו ענין בבבלי חולין קט"ז ב' ר' שמעון בר אבא; ועוד בבכורים פ"ג ה"ג ס"ה ע"ג ר' הילא ור' יעקב בר אידי הוון יתבין עבר שמואל בר בא כו' ואותו ענין בבבלי קידושין ל"ג ב' ר' שמעון בר אבא ומשני אלו תקיש על האחרים. ודע דשמעון בר אבא זה הובא ע"פ רוב בירושלמי בלי שם התאר רבי לפניו מפני שלא נסמך כדאיתא בירושלמי בכורים פ"ג ה"ג שם וכעין זה בבבלי סנהדרין י"ד א' בר' שמן בר אבא והוא עצמו ר' שמעון בר אבא דבבלי ושמעון בר אבא דירושלמי, שבירושלמי כתובות פ"ב ה"ו כ"ו סע"ג אמר ר' חנינא לשמעון בר בא איטפל בקריבתך ואותו ענין בבבלי שם כ"ג א' שר' חנינא אמר לר' שמן בר אבא. ודע שמצאנו במעוט מקומות בירושלמי לשמעון בר אבא בשם התאר "רבי" ויש למוחקן ולפעמים הוא מכונה "שמעון בר ווא" כי "ווא" בירושלמי הוא כמו "אבא" ונ"ל ששמעון בר אבא זה ור' חייא בר אבא היו אחי שמואל חברו של רב כי כבר ראינו בירושלמי ובבלי כתובות הנ"ל ששמעון בר בא היה כהן וקרוב לבנות שמואל וגם היה בבבל כדאיתא בשבת פ"ו ה"ב ח' סע"א ובבלי חולין צ"ג ב' וכן ר' חייא בר אבא כהן היה כמבואר בירושלמי מע"ש פ"ה ה"ה נ"ו ע"ב וגם הוא היה בבלי כמבואר בסוכה פ"ד ה"א וע"ע מ"ש במ"ק פ"ג ה"א.
2 דלא יסחי מיית הוא אין בעי אפי' בת"ב כו'. — דעת הירושלמי ביומא פ"ח ה"א מ"ד ע"ד דסיכה ביוה"כ אסורה אפי' בחולה שאין בו סכנה וזה דלא כהב"י או"ח ר"ס תרי"ד שנדחק להשוות את שני התלמודים אבל בת"ב כל סיכה שאינה של תענוג מותרת כמבואר ביומא שם, והא דאמרינן הכא דלא יסחי מיית כו' משום יוה"כ נקיט לה דאלו בת"כ כל שאינה של תענוג מותר ונ"ל שיש להגיה כאן "מהו דיסכי אמר לון דלא יסכי מיית" כו' פי' דהיינו סיכה דאלו רחיצה אפי' ביוה"כ כל שאינה של תענוג מותרת כדמשמע בירושלמי יומא שם ובתוספתא יומא פ"ד.
3 השלמות: דלא סחי כו' עמ' 8. — וגירסת הרא"ש בסופ"ב: במה אנן קיימין אם בדבר שיש בו סכנה אפי' בתשעה באב אפי' ביוה"כ נמי אלא בשאין בו סכנה.